כֵּנוּת

אחרי שמכרתי את הנשמה שלי כבר אין לי מה לדאוג.
הרע ביותר מאחורי ופניי קדימה.
הפנים למטה והתחת למעלה, כמו שליל ויין אוהב את זה.

https://www.youtube.com/watch?v=9Pt0RHz_tno

you sell your soul for pussy.
you sell it for fame.
you sell it when you've got nothing else to sell.
 
shit#

אם הייתי ניגר ממיסיסיפי הייתי שותה purple drink ומריץ שורות עם החברים שלי.

למטה דשא ולמעלה בניינים.
אנחנו כולנו תלויים. בביצים.
תלויים בין גיהנום לגן עדן. ודואגים לעשות את כל הבחירות הכי גרועות.
מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים.
אין סימן שאלה בסוף המשפט הזה.

אני קיים משמע אני חושב.
אני קיים משמע אני סובל.
אני חושב משמע אני סובל.
האושר רק כש- six feet under.


"ובינתיים תני לי לזיין לך את הצורה כי בשביל זה נולדנו ואין לנו דבר טוב יותר לעשות על האדמה הזאת.
ואם יצא מזה ילדים אולי זה לטובה כי יש אנשים שרוצים כל החיים ואין להם, אז הטעויות האלה זה מאלוהים.
SHIT
מה אתה יודע? מספיק ראפ בשבילך."
https://www.youtube.com/watch?v=O0G76pbp0ME





;דמעה; . ;דמעה; . ;דמעה;
אני מכיר כמה בנות שלא אוהבות שאני בוכה, לא לפניהן לפחות. מעדיפות שאני אבכה לבד בחדר או בפרטיות של המשברים שלי.
רוצות את החיים באריזת מתנה יפה עם סרט אדום או סתם זה משליך עליהן בצורה לא יפה, לא יודע. חלק לא חושבת שזה מתאים לגברים לבכות, לגברים לבכות? בני אדם זה כללי מדי בשבילן, על גבול הפילוסופי.

"Toast to the days when U didn't have a dollar"
https://www.youtube.com/watch?v=nAQA24X8MCo

כשאני מפורק לחלקים קטנים בתוך התודעה שלי, לא משנה כמה מזה מצליח לחדור החוצה, או מצליח לטפטף דרך שנים של התנייה חברתית ומסיכות של שקר. רוב האנשים לא ירצו להסתכל, יהיה להם קל יותר לנחם, להרגיע, לשנות נושא, ללכת משם. לעשות כל דבר חוץ מלהיות שם עם הרגש, עם התזכורת האיומה הזאת שכולנו בני תמותה והחיים זה שטיח של ריצות והתעסקויות המנסות לכסות על רצפה של פחדים ומשברים.

תגידו מוות.
P-1000 יותר טוב מ-FUCK תשעים ותשע % מהזמן.

ובמקרה וזה לא הספיק ונשאר לכם עוד קמצוץ של כבוד והערכה כלפיי, קבלו קצת מיילי סיירוס לפנים
https://www.youtube.com/watch?v=My2FRPA3Gf8










Ctrl + alt + Del*

סיין 1
ניסיתי להתחבר לשני חברה רוסים בטאי צ'י, אחד שמתאמן כמה שנים יותר ממני והשני חבר שלו, חנון חמוד כזה שמתאמן כל יום ואומר לי שאני עושה את התנועות לא נכון כשאני מנסה את הכי טוב שלי. לקחתי עם הראשון טרמפים הביתה, הוספתי את השני בפייסבוק, התאמנו אחרי השעות ודיברנו על בנות אבל אין. שום דבר לא עוזר. זה כמו בכיתה יא' שהתחברתי לעוד שני חברה בקארטה, יבגני ורומן אני עדיין זוכר את השמות פאקינג שיט, חברים הכי טובים והכל, שום דבר לא יכול לבוא כחוצץ ביניהם. גם לא בחורים חמודים ומבריקים כמוני  חחח. קיצר לא הלך ועכשיו אני לא אומר להם שלום כשאני הולך אלא אם כן אני נתקל באחד וממש ממש חייבים.
מרכז ישראלי לטאי צ'י, באמת שנמאסתם. אתם חרדים, מפרידים נשים, אוסרים פילוסופיה ורוחניות בטענה שזה בלבולי שכל, מחכים ארבע שנים כדי לקדם מישהו למתקדמים איפה שעושים קרבות, אומרים שהכל יבוא ויסתדר בסוף - כן בטח, מקבלים את כולם לבית ספר שלכם ולא יודעים מה לעשות איתם אח"כ. 'סה לה וי', שיהיה לכם אחלה מוניטין מהקב"ה ועתיד מרשים בתור יורשי שיטת צ'נג מינג בישראל. 

 
סיין 2
עבודה מזדיינת בחונכות למתמודדים עם בעיות נפש. צריך אותה כהמלצה לתואר שני האולי מתוכנן, בעתיד מתישהו, מנסה לדחות את זה עוד קצת  בפסיכולוגיה. אם העבודה הזאת לא תיקח את החיים שלי לפני זה אני בטח אעשה את זה בעצמי. (יאללה משמרות הפוליטיקלי קורקט, תקלטו את המשפט האובדני, יש לכם את הטלפון של בעל הבלוג? תתקשרו לער"ן. בספק שהם ירצו לדבר איתי אחרי הרושם שעשיתי להם בראיון עבודה אבל היי, אתם מוזמנים, תנסו ותראו... הנה המספר 09-8848332)

עדיין לא ברור? מה לא ברור? חניך אחד חזר לדיכאון אחרי שמסלול החיים שהוא תיכנן לעצמו שנה מאז שהתחלתי לעבוד איתו נתקע בו מוט בגלגל שיניים. 'ריסט', צריך להתחיל הכל מחדש עכשיו. גם אני הייתי מתבאס. החניך השני הסכיזופרני (כן, סכיזופרני - מילה מפחידה, אה?) לא מצליח להתגבר על התקפי הזעם שלו ולריב עם האמא בטלפון באמצע כיכר הומה ולגרור איזה שוטר או איש ביטחון או שניים להוציא אותו משם בכוח. מה אני אמור לעשות? להסתכל כנראה...


סיין 3
דיכאון דיכאון דיכאון. ובלי סיבות טובות לכל השלוש, אולי רק לאחד מהם. בכיף הייתי זורק את ההתעמלות הסינית האיטית ונרשם 'פול טיים' לאיזה סטודיו F לארובי, מדרגה וחיטוב שריריי הישבן אבל בעיקר בשביל הריקוד אם לא הייתי מאמין באמת ובתמים (ובטמטום של אחד גמור) שאני חייב להתמודד ולעבור זמנים קשים תוך חריקת שיניים ושינוס פאקינג מותניים גם אם זה אומר תקיעת הזנב שאין לי בין הרגליים. 'לונג סטורי שורט' הייתי לומד היפ הופ, קונטקט, מודרני ומופיע עם הרקדנים של גאגא אם לא היו לי חששות אחרות בנושא.למשל אם הייתי עובר את עניין ה-לא תל אביבי, לא אשכנזי, לא עשיר, לא חיוך רחב ולא גישה חיובית. אם לא הייתי במצב של כבר ניסיתי לדבר שם עם האנשים ונתקלתי בחומות של "אתה לא יודע איך עושים את זה" כל פעם. מה זה? מה זה "זה"? לא יודע, אבל 'קלירלי' אני לא יודע שם משהו כי לא זורמים איתי בדיבורים. אני 'לארג' פה, אפילו בחיוכים לא זורמים...
השותף שלי לתוכנית רדיו שאני מקליט רוצה לפרוש. למה הוא רוצה לפרוש? הוא אומר שהתוכנית לא ריווחית מספיק. בטח שהיא לא ריווחית כששיחררנו בקושי שלוש פרקים לאוויר ואתה מצפה לקבל טלפונים כמו אופרה וינפרי אחרי פרק היובל בטלוויזיה. קצת אמון... מילה שלא מכירים אותה כבר, שריד מהמאה ה-20 כנראה. מה אתה רוצה, שאני אפנה אלייך את הלקוח היחיד שקיבלתי בעקבות התוכנית המסכנה? אולי תעבוד קצת על החומרים שלך והם יפנו אלייך במקום אליי...

לעשות אותה מכל הכיוונים - anne guerre - לעשות אותה מכל הכיוונים

https://www.youtube.com/watch?v=8G0w3N-k91E

by

Jean-Michel Basquiat

ושחבר שלי לא ימות מסמים
אם הוא ימות אז אני באמת חסר תקווה

https://www.youtube.com/watch?v=uJEd0875OVM

טוב, אני רוצה להקדיש את חודש אוגוסט בבלוג להכין את העיצוב החדש שאני מבטיח לכם כבר איזה שנה פה.
חברים, מכרים, אקסיות וכאלה בפאנל משמאל, ושיר הייקו מיוחד שתפור עליכם לצד "התמונה".
זה אומר שאני אעדכן פחות ואעבוד יותר בחדר האחורי ובתקווה בסוף החודש זה עובר לסטאטוס 'מוכן'.


אז מה בינתיים
חשבתי היום (ואתמול, ושלשום, ושבוע שעבר, ובכלל) על איזה עניין, ודיברתי עם חברים טובים שזה ככה בגיל שאנחנו נמצאים בו.
זה בעיקר מתאים לדייטים ולהתחיל עם בנות לכל מי שמתעסק בזה כרגע. גם בנות שרוצות שבנים מסויימים ישימו לב אליהן עכשיו כשאני חושב על זה.
אז ככה, אם אתה בקטע של מישהי אתה לא יכול להיראות כאילו אתה יותר מדי בקטע שלה, למה יש בזה את הפוטנציאל להרתיע, לבוא לה מהר מדי, להיתפס כאובסיסיבי/ סטאלקר וכאלה, ובכלל לא מתאים למחזרים מנוסים. אהמהמה, זה ברור לכם שזה הדבר הכי מזויף בעולם. מה קרה למגזינים הישנים, הספרים, הסרטים, האופרות, באלט, תיאטרון שצרכנו ואנחנו צורכים, קולטים שם את כל הנארטיב הפאסה הזה של הוא מאוהב בה מעל הראש והוא מכריז על זה בראש חוצות ולכל זר בכל פינות הרחוב. ממש! זה ממש יעבוד בעולם שלנו, ישראל מאה 21 וכאלה... ואשכרה חבל.
א' כל אולי גם היא בקטע, אחת מאותן אנשים נדירים שלא מפחדים להראות שזה הדדי או שיש עניין (זה עניין של סיכוי אם היא כן - שימו פתק לאל הסטאטיסטיקה). ב' כל ברמה פראקטית, טקסי החיזור האלה לוקחים הרבה זמן ואנרגיה, אתה יכול "למהר עם זה" ולסכן את זה על הדרך אבל אולי זה שווה את הסיכון. ג' כל יש מלא אנשים שמפספסים ובגדול שהם מעצבים את עצמם לאור האידיאלים של התרבות החצי-רקובה שלנו, יש מצב שהיא כן מסוקרנת או בקטע שלך אבל היא תפסול בגלל שלא עמדת בדרישת סף של not doing it right. זה העניין בסופו של דבר, רובן לא מחפשות אמת אלא מעבירות אותך מבחנים. יש דרישות סף שנקבעות על ידי שכבה מצומצמת של אנשים במדיה ובתרבות שלנו והיא אומרת: כדי לבוא לחתונה צריך לשים 400 ש"ח, כדי לבוא לראיון עבודה "עדיף" שלא יהיה עלייך שרוול מלא, כדי להתחיל לדבר עם בנאדם צריך להציג את עצמך מנומס כזה, להגיד שלום, מה העניינים?
תדחפו את זה! אתם מחזיקים הרבה דברים יצירתיים בביצים בצורה הזאת, אולי זה טוב למען השפיות כביכול שלכם אבל בחיי שזה מוסר כפול ואזיקים לאמת, לפשטות ולכל האנשים הטובים שאני מכיר וסובלים מזה. ולכל מי שקוראים לבלוג שלו 'כנות', ואולי לעוד כמה.

כשאת יוצאת איתי את יוצאת עם פילוסוף (פעם אמרתי)

כל כך גולמי שזה אומנות
למה  לסבך  דברים

גילאי 20 And shit

להקשיב אחרי 2 בלילה
ושילכו להזדיין כולם, אם לא אמרתי את זה עדיין

בחיים לא עסקתי באסטרולוגיה יותר באינטנסיביות מאשר השבוע.

מה לא עשיתי: תוכניות עסקיות לעתיד, כתיבת הורוסקופ שבועי לכל המזלות, הכנת ביקורת על ספרות טכנית בנושא, מפת שאלה אחת, יעוץ בזמן אמת לידידה במשבר פרידה ומעבר דירה.
בלאגן בלאגן, אבל איכשהו יש שם הרבה חיוביות.  

ירח מלא השבוע

מחול, ריקוד, תנועה.

אחרי מופע מחול שישי בחודשיים, אותם התחלתי לתקתק בקצב יותר מהיר מהתקופה שבה הייתי מכור לסרטים זרים ו'רזידנט' בקולנוע לב, נסגר מעגל והלכתי לשעור ניסיון בהיפ הופ. אבל לפני זה הלכתי כצופה לקטנים (אינדי, פרינג' סטייל - פסטיבל צוללן) ולגדולים (בת שבע וסוזאן דלל) והתחילו הטלפונים לסטודיוז לריקוד ומגה מכוני כושר שכוללים מורים לריקוד. אה מה מה בסופו של דבר, אני לא מספיק רוקד למרות הכל, סה"כ החודש פיזזתי בבית איזה פעם אחת והיום בשעור, לא רציני בכלל ובאופן מפתיע לא כולל מועדון או מסיבה ביתית. וכל הרקדנים והרקדניות האלה, מסובבים לך את הראש ואתה נשאר עם ראש בעננים ופאוצ' מלא תוכניות, פאקינג אנטיקלימקס אני אומר לכם.

רקדנים

עוד נושא אחד, על מה אכתוב ועל מה אספר
היפ הופ יאללה, נושא לא אישי כדי לסגור פה פינות.

למי שמכיר, Wiz Khalifa, שמזכיר לי את החבר הכי טוב שלי איתו אני לא מדבר כבר חודשיים וחצי ואלוהים יודע למה (אני לא יודע אבל בטח מישהו יודע...)
הבחור מעשן גאנג'ה, ריפה, ספליפ, ג'וינט, באנג והמריחואנה לארוחת בוקר, צהריים, ערב ובראנצ'. שני הבחורים האמת, אבל נראה לי שחבר שלי הפסיק.

Lil Wayne  ו- Tyler the Creator.
Lil Wayne שעושה יותר הטיות למילה pussy ממה ש-Wiz Khalifa עושה לג'וינט. וטָיִילֵר שחושב שהוא זאב ומאיים עוד פעם לחטוף את שרה, לזיין ולבתר אותה לחתיכות כמו שהוא עשה באלבום הראשון שלו.

מה לא בסדר עם הראפרים האלה? כזה לא בסדר שהמַרְצָה שלי בפסיכולוגיה חברתית לא מרשה לי לכתוב עליהם עבודה (בהצעת מחקר: "השפעת מוזיקת ראפ על גיבוש דעות בקרב חובבי הז'אנר").
כזה לא בסדר שהם מתוודעים שבא להם על vanilla chic יותר משבא להם על black bitch. וזה כזה משפט טוב שאני מרגיש מחוייב לצטט פה:
"My black bitch is mad, cause my main chic vanilla"

מצחיק, ראיתי ראיון איתו לפני שבועיים והבחורה השחורה ליד המראיין נרתעה ממנו במכוון, קראה לו בוגד איזה פעם אחת אם אני זוכר נכון.
אתה עושה אומנות ואז צולבים אותך על זה. אומנות ודת זה אותו דבר, אנשים מתעצבנים כשאתה get out of line, מעדיפים שכולם יהיו מיושרים, ישרים עלק. 

ו- Lil Wayne? אני אפילו לא אדבר על הממזר הזה שעושה שירים בשם: Rich as fuck, ו- Bitches love me.
אני לא אדבר עליו כי הקדשתי לו פאקינג חצי פוסט לפני שבועיים בערך.
אז אם הם קוראים לבנות שלהם bitches זה אומר שהם עצמם dogs?
נראה לי..!

Wiz and wifie

לא נראה ראפר טיפוסי? חבל..

שילכו להזדיין כולם, המרצים, ההורים, החברים הפלצנים המייעצים, מבקרי האומנות והשירה (שיבקרו בדרום ת"א קודם), חולמות הנסיך בנות ה-16 וסבתות שונאות המין והמין האנושי 70 ומעלה. הבנות שכולכם רצים אחריהן והבנים עם הביטחון עצמי ברקיע. מוות מהיר לכולם.

שילכו להזדיין כל הצבועים, השקרנים, יפי הנפש, האינטלקטואלים, היפסטרים, ראפרים, ומטאליסטים. גם שאר תתי הקבוצות – תתי האדם, זה בדיוק מה שאתם. ושאני ילך להזדיין ביחד איתכם, אלוהים יודע שאני צריך את זה. אני ששופט את כולם, שאין לו משהו טוב יותר לעשות, או טוב יותר לכתוב, אומן המילים עלק, יותר כמו אומן האסלה, בונה פסלים מגללים, משמן בזרע - שמן סיכה, עוטף הכל בנייר טואלט ו-'ואללה'.

יאללה אנשים, get a grip, צאו מהסרט שבו אתם חיים, וגם Get a life by the way of it.
כולכם אנושיים משמע כולכם מכירים את הסרט "יעד סופי", משמע מתפלספים עכשיו ומתפחלצים אחר כך. אומרים דברים מופלצים על איזה בירה עם חברים עכשיו ולא אומרים כלום מתפחלצים מתחת לאיזה קבר צמוד לחלקה של ההורים אח"כ. הר הרצל And shit.

כולם מנסים לומר לי מה לעשות עם החיים. החיים שלי, "עוזרים לך" הם קוראים לזה. ממש... אתם רוצים לעזור לי? אז תעצרו ותקשיבו לרגע. לא הכל בנוי סביב התובנות הגאוניות ההרסניות שלכם.

רעל.

ומשהו חיובי לסיום
שלא תגידו שאני פסימי, פילוסופי או סתם מגעיל

למרות שזה בטח נכון
~*~

חוכמת חיים מליריקה של ראפ

מהאלבום החדש של Lil Wayne

אם לציין מקורות 

אם יש לך Bitches אז לא אכפת לך מ Haters

Love Me
She even did anal when she don't do anal
That's Romance
My tongue is an Uzi, my dick is an AK

My tongue goes 'Prrrrrrrrrr', my dick go 'Pah

ובכלל תנסו למצוא שיר של Wayne בלי המילה Pussy

מערכה  I

כשאת אומרת לי שזה הכל נוסחא באהבה, למה את מתכוונת?

כשאת אומרת לי שאני בוחן את הבנות שלי, למה את מתכוונת?

שאני בוחן אותן במודע ולא במודע, גם כשאני לא מנסה לבחון אותם?

כשאת חושבת שאני לא יודע, למרות שאני באמת לא יודע ואני יודע שאני לא יודע, את חושבת שמותר לך להניח את זה? שזה עושה לי טוב? שזה משפר אצלי משהו? אולי שאני יהיה יעיל יותר בפעם הבאה...

בחיי שאני לא יודע על מה את מדברת. עם ה'לשקף שלך', האימאגו הזה שאת דוחפת לכל שיחה, עם התוסף הזה לאופי שלך, הגידול הזה שהופך אותך ליועצת זוגית ומשפחתית, לא יותר טוב מאיזה פנס בעין או שומה על הפנים.
וזה שאת הבוסית שלי, זה, הכי עוזר. לא רק שאת מדברת שטויות, אני גם חייב להאמין להן, ללמוד לספוג אותן כמו שק אגרוף ישן, נפרמים לו החוטים כבר. פגישה בחדר 121 – כוננות ספיגה. כבר מזמן הפך ל"חדר האהוב עליי". מאיפה זה יבוא הפעם? אגרוף בבטן, ברכּיה לחזה, או אולי ברגיל - סתירה מצלצלת לחלל הגולגולת. 'את בוסית טובה מאוד', כל כך טובה שתמיד מרגישים רע בסוף.

אז כן. מתברר שיש נוסחא למערכות יחסים ויש נכון-לא נכון במערכות יחסים, ויש תורה ואמונה, ודרך ומצווה, וצדקה וכל השאר אליבא דעתך במערכות יחסים, כי זה מה ששנתיים עבודה בייעוץ זוגי הופך אותך אליו - לגורו האהבה, פאקינג מייק מאיירס במין נקבה, בכבודו ובעצמו.

ויש מה שנכון וכדאי אבל בעיקר יש מה שאסור, ו'אכלת אותה', ו'פספסת את הספינה'. כמו למשל להזכיר את המילה 'סקס' במכתב או בשיר, או אלוהים ישמור להזכיר אותה בשיחה יחד עם מישהי.

וחס וחלילה, יושיענו הגדול מכולם "להיות עצמך". פה כבר הגענו לשלב שאפילו לא טורחים לציין, איפה שזה ברור מאליו. יש לך דייט? אתה רוצה חיי מין? חס ושלום שלא תביא את עצמך לדייט! לבוא 'אתה' לדייט, הצחקת אותי, למה לדעתך אנשים הולכים ללמוד משחק?
מה שבאמת מרתיח בכל העניין הזה, זה שהשטן על עקבים הזאת לפעמים אשכרה צודקת.

וכל זה בולשיט.

וגם את, לכל השדים והרוחות שאת נמנית על צאן מרעיתם, גם את כולך בולשיט.

מה שחשוב באמת זה דברים שאני לא יכול לפתור כזה בקלות ורוב הזמן אני בכלל לא מצליח להתקרב ולהבין אותם, כאילו שהם לא מרשים לי, וכל הדיבורים שלך, החטיארים האלה מצטרפים והופכים לחלק ממני בסוף.

You want a piece of me shithead? Come get some

מערכה  II

יצור נפשע שכמוך איך את מעיזה להרצות לי על החיים כאשר שלך הם כאלה מחוסרי תכלית,
זה שאת בעמדת מרות עלי לא אומר כלום. אולי שיצא לך במזל שנפלתי כמנת חלקך, מה שאת מחשיבה למנת חלקך. חלוק אבן לעצב אותו כראות עינייך. זרם מי ביוב שמעמיד פני מפל בשמורת טבע.

את חושבת שאני לא קולט את פליטות הפה המסריחות שלך, את הרעל והיוהרה? את מאירה את החשכה של החדר כמו זרקור ענקי בחצר של בית כלא, עיניים צהובות גדולות עוקבות אחרי כל תנועה מחשש שמשהו יברח לך.

'אוו יצור יפה, חכם, מתוחכם ומצוחצח עד כדי חלקות' את רוצה שאני אומר לך. 'מצוחצח עד כדי חלקלקות' אולי אני אומר לך. לא השארת לי שום דבר, שום דבר חיובי לומר עלייך, רק השמצות ושנאה יוקדת, איפה שהיה תקווה לבניית יחסים נשארה כמוסה מרה לבלוע, איפה שהיה תקווה לשינוי נשארו גחלים לוהטות מוכנות לבעור, איפה שהיה הערכה מקצועית נשאר זלזול מתחצף והומור שחור. לא נשאר כלום, את שומעת?! כלום לא נשאר! וגם היסודות נעקרו ממקומם ככה שלא נראה שיהיה אפשר להקים משהו מההריסות.

אני רוצה שתגידי לי מה חשבת לעצמך כשנפלט לך בטעות ש"אין לֵךָ מילה בחדר הזה" רק כדי לתקן את זה שנייה אח"כ, שנייה אחרי העיניים שלי שהספיקו להתרחב, ל"אין לֵךָ מילה ב-עניין הזה-". כן בטח. בא לך להוסיף פה עוד איזה שקר?

אני רוצה שתגידי לי, זה מצחיק אותך כשאת מביאה לי מחמאה בנוגע למה שעשיתי לפני חמש דקות כדי לאסור עליי לעשות את זה עשר דקות מאוחר יותר. או שאולי הספקת לשכוח? מה קרה, יש לך לחץ בעבודה? יותר מדי פגישות ביומן שדברים כמו התחשבות בבני אדם יעסיקו אותך? זונה חנפנית.

אני רוצה שתגידי לי מה חשבת לעצמך כשהמשכת להתווכח איתי על עוד נושא שידעת טוב מאוד מה הדעה שלי עליו בדיוק אחרי שסיימנו להתווכח על נושא אחר? קשה עבדתי לשכנע אותך להסכים איתי באותה פגישה עם הישגים ספורים בלבד ואת נותנת לי הפסקה של דקה לשתות מים ולדפוק לך חיוך מזויף ואז מבקשת ממני, כאילו בטוב, להפסיק לדבר איתך בטון מסוים, לעשות את מה שאת אומרת בלי שאלות, ועוד ועוד. את מקנחת את הפקודות עם ההבחנה שבטח יש לי ADHD! את בסדר תגידי לי? להתווכח זה פאקינג דרך חיים בשבילך? לא קיבלת ממני מספיק מבטים זועמים, מסרבים, נעלבים, פרצופים חמוצים ועיניים מלאות טינה בשעה האחרונה? את מאכילה אותי לימונים ומצפה שאני אחייך עם עיניים דומעות. לכי להזדיין. את היצור הכי מכוער שפגשתי עם פני הסוס האלה שלך והחיוך המדושן ענוג שאומר "תראו אותי"

וגם את חייבת להגיד לי מה לעזאזל נדמה לך שאת עושה כשאת אומרת לי לא לדבר עם המזכירות כי כל העבודה מתבצעת מולך? אז את גם הפסיכולוגית שלי, וגם המנהלת הישירה שלי, וגם עושה את כל הניירת במשרד? את רוצה שאני האמין לך אחרי זה? כבר עדיף לי להאמין שאת מועלת בכספי החברה מאשר להאמין במשהו מופרך כמו זה. יא דיקטטורית, פאשיסטית בלי כומתה, נאצית בלי מועל יד. הייתי לוקח את כל השנאה והכעס שמצטברים אצלי עלייך ומפנה אותם לאפיק חיובי. הייתי מתנפל לנשק אותך למשל או מחמיא לך על התחת והציצי אבל כבר הספקת לספר לי על החבר שלך שעובד בהיי טק ומנגן פלמנקו בגיטרה. את אוהבת אש, את אומרת לי.

כבר כמעט פיטרת אותי פעם אחת. הטעות שלך: זה ש-כמעט פיטרת. טעות גדולה חתיכת ניהול לקוי של חברה של איש אחד שאת חושבת שאת מנהלת. אפיק חיובי לרגשות השליליים שלי מס' 2: להתפרץ ולהגיד לך את כל מה שאני חושב עלייך עד שתקראי להבטחה אחרי עוד איזה שטות מפגרת שתאמרי לי או עוד פקודה שהשיניים שלך יסננו במסווה של בקשה יפה וחכמה. אם הייתי אדם פחות חכם אולי גם היה מצליח לך אבל כל פעם את מוציאה את עצמך יותר מניפולטיבית, שקרנית, חסרת עקביות, חסרת תוכנית על, חושבת את עצמה פאקינג גולדה לפני המלחמה, מרגרט טאצ'ר לפני תקופת כהונה שלישית, שיט. חכי שהכל יתמוטט אוו CEO צעירה ויפה של חדר אחד בבניין אפור ליד עזריאלי.

ולבסוף את גם יכולה להגיד לי, פשוט, למה את לא יכולת להיות בוסית נורמלית? בוסית סמכותית, ברורה, משעממת שאומרת לי מה לעשות ומה לא לעשות. שלא מנסה להיות חברה שלי, ולא מעמידה פני גוש בשר בשוק הזה שנקרא 'צעירים ויפים מהעיר הגדולה', 'מוכשרת וכל העתיד לפניה' וכל השיט הזה. נדמה לך שאני נהנה להתחרות איתך? אני לא, אז תפסיקי כבר. אין שום דבר דומה בינך לביני. יא אשכנזית מתה שנולדה בת"א ועושה סיפור מזה שהיא גרה ביפו עכשיו. עיר מסוכנת והכל, את תורמת לתהליך השלום, כן... בטח. אני רוסי עני ואני מתבוסס בכיף בביצת המסכנות שלי אז פעם הבאה שנדמה לך שאת יכולה לתת לי הרצאות על לעבור לת"א או לעזוב את בית ההורים אני מאחל לך שתבלעי את הלשון במסגרת התקף אפילפטי, יא מכשפה בסטייל.

ואני רוצה שתגידי לי משהו אחד לסיום. מי לכל השדים והרוחות שאת נמנית עם צאן מרעיתן הרשה לך להיות הפסיכולוגית שלי, אוו יועצת לענייני משפחה וזוגיות, ניסיון של שנתיים ועדיין לומדת, יופי לך. ברגע שתפסיקי לספר לי על מה שהולך בינך לבן החבר הפילוסוף שלך אולי אני גם באמת יאמין שאת מסוגלת לעזור לאחרים, חתיכת אגואיסטית שכמוך.

אז על תשאלי אותי, איך הולך לי בזוגיות, ועל תשאלי אותי על חשבון הבנק שלי ותבקשי ממני לעשות רשימה של חמש התכונות שהייתי רוצה לשפר בעצמי, או של יעדים לשנה הקרובה. מקום ראשון ברשימה יהיה לגרום לך לשתוק אין ספק, עדיף בליווי צעקות מהבוס שלך שיושב בחדר ליד. ואז להמציא איזה כמה מטרות לשנה ותכונות אופי בדיוניות רק כדי לגרום לך ולשיטות כיתה א' שלך לעבור לאיזה מסכן אחר.

אני צריך את העבודה המחורבנת להמלצה לתואר, וגם חבל לי על האנשים שאני עובד איתם, לא כולם שם חלאות אדם. אז נראה שזה יהיה zombie mode בשבועיים הקרובים, לפחות עד שעניינים התקררו קצת. והיא? שתהייה בריאה, זה כל מה שיש לי להגיד לה.

פה הולך השם שלך

ופה הראש

הראשון
בלשון זכר
בהשראת 11 סעיפי ה- מניפסט
פיליפו מארינטי ישתבח שמו לימים ארוכים

הצתה


הילוך שישי

1. סודות, ושיהיה לך סודות זה איסור מספר אחד
   
   
2. אל תשקר לאחרים ויותר חשוב אל תשקר לעצמך
   
   
3. אל תסתיר דבר מחברים, מכרים, משפחה, מאף אחד. אם ישאלו אותך תענה ללא משוא פנים ומיד
   
   
4. אל תנסה להיות עקבי, לך עם הרגש. אם משהו מרגיש נכון, לך על זה, אל תחפש הסברים או סיבות
   
   
5. אל תפחד לפגוע בדברים ובדיבורים, ה"פגיעה" רק משחררת ומביאה לתוצאות מהירות. אל תפחד לפגוע אבל גם אל תשאף לזה
   
   
6. אל תפחד לחשוף את המחשבות הכי סוטות, הכי מוזרות, הכי דפוקות שלך. את אלה על פחד וחוסר ביטחון. הם רק מחשבות, האנשים החכמים יבינו
   
   
7. אם הכנות של מישהו זה לא להיות בן אדם כנה תראה בזאת כמנדט לאיבוד החובות המוסריות שלך סביב אותו אדם. אם דופקים אותך תדפוק בחזרה
   
   
8.  תאמר את כל שעל ליבך אפילו אם נראה לך שזה לא ימצא חן בעיניי הצד השני. זה רק קיצור דרך להכיר אחד את השני מהר יותר, להביא את הקשר שלכם למצבו הסופי
    
9. דִבְרֵי פוליטיקלי קורקט וטאקט הם דברי שטנה ונאצה, שימוש בשפה ככלי לעיוות המציאות, רתימתה לצורכי השעה. אין הדבר כשר אלא אם נעשה הוא תוך שימוש בציניות
   
   
10. אין צורך להעמיד פנים שאתה אדם חזק. חולשה זה מצב טבעי, אנושי ורגיל. לא צריך להסתיר אותה. זה לא סותר את היכולת שלך להיות גבר, מלך או אליל בהזדמנויות שונות 
    
    
11. לך תמיד למרכז, תלך ללב, לבסיס,  למקור, להתחלה של הדברים, לך לראש, לדובדבן, לאיפה שנמצא הכסף. תמיד תימצא איכן שנמצאת האמת, המחיר כבד אך הפרס בלתי ניתן למדידה

כנות

כנות

בת זונה,
הסיבה יחידה שכל זה שקר זה כי לעולם לא יצא לנו להיות ביחד, לעולם לא יצא לנסות, לבדוק, להתכוונן, לפשל, להתבדח, להתאכזב, לזכות, לצהול ברגעי שמחה ולקונן ברגעי הפסד, לשכוח מברשות שיניים, לתת מהסוודר האדום, לקבל מבושם ולהעניק ניחוח אפטר-שיי בתמורה. לתת לשפתי הדובדבן שלך להתחכך באלו היבשות שלי, להתחכך שוב ושוב, ושוב, ומשם לקחת את זה מטה ומטה בגוף. מטה ומטה ואז מתחת ומסביב וצמוד וחם ויורדים הבגדים ועולה החום, ופתאום ה-10 מעלות בחוץ כבר לא משנה כלום, אף החימום הופך לפנימי, ומעיינות התשוקה והיצירתיות משתלטים עלינו כמו רוחות על שאמן בטראנס, כמו על שני כלבים מיוחמים, חתולים במפגן אתלטיות בקרב.
הסיבה היחידה שכל זה שקר זה כי כבר אמרת לי  לא. אמרת לי לא לחיים, אמרת לי לא לערבוב התמידי של הנקי במזוהם, של יפה במכוער, של גבוה בנמוך, עני בעשיר, חם בקר, שמן ברזה, מסובך בפשוט, חד וכהה, שחור לבן. את עצרת את מעיין היצירתיות עוד לפני שהוא התחיל לנבוע, לפני נטיעת שורשים נושאי פרי. בעציץ לא נכון הנחת או באבן במקום באדמה, אדמה שהייתה מלאה תולעים פעם. חולד.

-

כי אילצת אותי לחפש שקרים איפה שהייתה אמת, אומנם אמת לא נעימה אך אמת בכל זאת, לא הפכה היא לשקר עד שהיא יצאה למגננה, עד שהרגישה שהיא לא טובה מספיק ונאלצה להפוך את עורה ולברוא את עצמה מחדש כ אמת שהייתה לשקר. הייתי צריך למחוק את הישן ולהתחיל את הכל מחדש, מאפס ובהתאם לאופי שלי שניתנה עדות לגביו, בהתבסס על המילים המדויקות הריקות.

כבר לא יכולתי להיות אמיתי איתך, ילדה.

את צריכה להתעורר עם גברים כדי לכתוב
אני צריך להיזרק ביד נשים כדי לכתוב

אני לא אוהב להיות חבר הכי טוב שלך כי אני לא יכול לכעוס עלייך, לא יכול להיעלב ממך (לא בגלוי לפחות), לא יכול להיות פרובוקטור, לעצבן כמו אח קטן, לתת הרצאות כמו אח גדול. לא יכול כל מני דברים.

בכלא של החבר הכי טוב, אני נשאר האדם המושלם שמעולם לא הייתי, ואין ספק מעולם לא יהיה. אותה דמות שתומכת, מעלה מצב רוח אם הוא למטה, מוציאה רוח מהמפרשים אם הלחיים שלך נפוחות, שאוהבת ללא תנאים, שמסכימה לגבולות שאתה מציב, לדברים שאתה אוסר עליי (בגלוי ולא בגלוי)

[והכאב הכי גדול כשאני חושב עלייך והדמע...]

[ו' ארוכה - 

לא נגמרת  ]

מי אתה, מה זה הגוף הזה שלך?
תשליך לדגים יחד עם הנשמה שתצלול למצולות, רבבות השנים
ואכולי ההיסטוריה. עד שהנפש תשקוט והנשמה תפרח כמו השקדייה באביב, מיליון פרחים לבנים turned סגולים על רקע שמיי אינדיגו, כמו ים קריבי

קפיצת ראש

חָבֶר הַכִי טוֹב
הוא רק זיכָּרוֹן
חוֹבֶרֵת מְסוּדֶרֵת צבוּעָה עִיפָרוֹן
חָבֶר הַכִי טוֹב
עֵירוֹם מבּדידוּת
חָבֶר הַכִי טוֹב
אֶנוֹכִיוּת

"תסביר לי בעצם.. מה זה כל החרא הזה על חבר הכי טוב כשאתה מגרד את ה-30 כמעט?"

הוא שאל, ואי אפשר היה להתעלם מהצדק בדברים שלו. הוא שאל עוד כמה דברים ודם התחיל לזרום לכיוון הורידים שעל הידיים שלי אבל התאפקתי.

כבר אמרתי בעצמי לפני זה, כבר אמרתי בעצמי לעצמי לפני זה, שחברים זה פאסה אחרי 25. אחרי 25 יש רק משפחות, ואם לא משפחות אז דייטים וחתונות של חברים ועוד כמה דייטים עד שחברים באים לחתונה שלך. זה פשוט. לאף אחד אין זמן, כל אחד תקוע בתחת של עצמו, של העבודה שלו ושל הבעל והאישה שלו ושל החובות בבנק, והחובות החברתיות, והצפיות של כל העולם ואחותו. לעבוד, לחסוך, לנפוש בחו"ל, להתחיל תואר, לסיים תואר, לזיין עם או בלי תואר ולהוליד ילדים מלוכלכים ומחייכים. והכל מתמטי: תואר ראשון עד 25, אירוסין עד 28, חתונה עד 30, ילד ראשון עד 32, עבודה רצינית יחד עם החתונה, תואר שני יחד עם ילד ראשון, תוריד שתיים מכל מה שלמעלה עם אתה מזרחי, תורידי עוד אחד מכל זה אם את אישה. ואומרים שבני אדם אי אפשר לכמת לנוסחא...
ז' ב-ע'
בכל מקרה, חבר הכי טוב או, פאק, חברים בכלל לא תראו בנוסחא הזאת. למה כי, כשאתה בוחר lifestyle  אתה בוחר חברים. כבר אין לך זמן לחברים מהתיכון או מהצבא, כל מה שאתה מנסה לעשות זה להתבסס איכשהו בחיים האלה, ועל הדרך אנשים שדומים לך ונמצאים בסביבה המיידית שלך, שיש לכם משהו במשותף +/-  קופצים על העגלה, מצטרפים ומקבלים את הכינוי הלא מדויק חבר, לקרוא להם מכר היה יכול להיות מעליב, בטח לא נקרא להם שכנים... טוב זה הוחלט, חבר it is. אבל חברים הכי טובים לא תמצאו שם, ותדאגו לבחור lifestyle עם אנשים שתרצו להעביר איתם איזה 20-30 שנה ככה. אבל בלי קשר, אם לא מצאתם חתונה עד עכשיו אז אני מכיר כמה טלפונים של קבוצות תמיכה שיכולות לעזור...

sound track                                                                      k