לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כֵּנוּת



Avatarכינוי: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

קטעים בקטגוריה: ``. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .



כתיבה תמה / רגע אמיתי / פסח אלמותי




עוד שירה, קצרה.
בימי רביעי, כתיבה תמה.
חוסר הבנה, מטושטשת תמונה.
בפעם הראשונה, ללא רגשיי אשמה.
_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-
פתאום מיותר, ה'מה נשתנה?'









מנסה לעדכן את החיים האמיתיים שלי יותר מאשר את הבלוג לאחרונה. איכשהו האחד בא על חשבון השני.
וזו בדיוק הבעיה, ההפרדה בין המציאות לחלום-הזייה. האחד ממכר-ומתוק מסוכן, השני כמו הופך לחומר-גלם פחם. את כבשן המילים להזין, העשן.  

לא יודע אם הולך. ואמרו לי אתמול שלכל אחת אני אומר "זה רק בשבילך".
לא בטח שזה נכון, אולי רק למי שאני היום.
יעלם כהזייה עוד שנה, כמו פרק הזמן בין שניה לשניה. כמו זיכרון של יום אתמול שלשום. כמו טיפות גשם, מעולם לא היו קיימות על אדן החלון.

למרות שהמעט שמכירים אותי באמת יגידו שזה הכל אשלייה, תרמית עין  הבעיה היא שאני לא בטוח שיש מישהו שמכיר אותי באמת.
ואיפה זה מציב אותי כשחושבים על זה. ים / יבשה / יבשה / ים. איפשהו ביניהם. לא טובע ולא ניצל. פשוט נעלם. לא קיים מלכתחילה.
















כתיבה אוטומטית / על מסלול ה-דתי
, המסטול-שיכרותי
  שורשים:    (ע.צ.מ)   ,  (א.י.נ) / (א.נ.י)  ,     (א.ת.י)

תוך שימוש בצליל אמיתי


 
יוצא ממני/ אלחוטי
מוצא את עצמי מזכיר לעצמי שלא להתעסק יותר מדי בעצמי.
מוציא ת-מיץ, אני אמציא עוצמתי בתוך ה-אין-אני. אוני ואותו הוא האומץ שלי לא יאמץ לו עצמיות, לא ימצמץ בראותו סיוט, לא ינוע גם בהגיעו לעצם העניין וגם יתגלה הדבר כטעות. עצמות יבשות, לכלוכית, ענני גשם מתוך פחית. עצומים מרחבים, מרחבים עצובים, אניני הטעם הגדולים, וכל אותם מאוננים, מתלוננים לשמיים הזקנים, המענים, צועקים איי-איי-איי למראה עננים, גשם וממטרים עזים, מראות עצומים, ואני נותר ערום וללא אמצעים, גם הם לא עצמאיים, אין דבר בעולם לאמץ לחיקי רק אדים, שיהיה קצת נעים הנאה מחיים מענים-מאיינים, בכל זאת מה נעים, כבר אמרתי שאני הוא אדם חסר אמצעים, אמצוץ גם דם לויתנים בדרך ליבשת שחורה- לאין-מקום מכוסה עננים. אנשים פתאום מהנהנים.
צמא גדול מיוצע מתוכי, יוצא ממני-אלחוטי, צמא גדול- אמיתי, אנוכי נבלע באין דבר, בחוסר עניין שחוזר ונמצא באותו דבר. צימאון הדורות, צימאון ענקים, מחסל הימים, מחסל השנים. דמי דמים, ענקי לויתנים, בחלל משייטים, הם נעים והולכים, אנשים, הם הולכים ושבים, וחוזרים מתבלבלים. אנוכי רק יושב וחושב: "אין אני" ונבלע בחיים.
עצמיות משוללת אנוש, אנימציה של בשר ודם, הצמא לעוצמה, רק אני אנוכי, בן-אנוש, עצומות מתנגנות בראש. האמת כבר תמצא-איני, אובדני, רק עצמי-ריק עצמי, אין-אני אנוכי.    

   


ללא שליטתי/ אלתי
אני בעין עצמי אמציא עוצמתי הן את בעצמותיי איתי. אומץ לב את המיץ מוציא אנוכי, ה' אחד ה' איתי, אינאנה אלתי באין המתבונן את איתי, עצמך כמו ענן רעב עצום בתנועתי, נמצאת בתודעתי, את העין השלישית, תיפתחי במצחי, המולה תגעש בורידי עורקי, עוד הפעם תהיי איתי, כולך וללא שליטתי. בידייך-בעינייך, בשדייך את הנך אימצתי, לליבך לרגלייך ללשד עצמותייך לכל איבר מאיברייך, רק תישארי איתי. לא אוכל לא ארצה למצמץ, תיגמר ליאותי כשאת לצידי- אלתי, את אימי אחותי זאת שלא הייתה אז איתי. ואימוץ העצמי כמו נשלם בעת נעשה הדבר האמיתי, תם בעת מותי. 
לריח שריפת עשן עצמותיי אהפוך לשלך ואת לשלי והונך לאוני וימצאני בינות אנשי ארץ נוכרי, ביין ישקו קברי שם בגן מקדשך גופתי ואת לעולם איתי, ואוצרות גן העדן-ארצות רחוקות יעלו מנחתך מנחתי, דם אמיצי הלוחמים יזרמו כנחלים בגנייך שם תנוח נשמתי, זאת תהייה מנוחתי, מילתי האחרונה, ברית דמים בעולם זה, אינו מציאותי.  
אין אני, לעולם את איתי, באמצע עוצמתי, סומך ובטוח שתמצאי אותי, אלתי.























Digital art : Leonid Kozienko

נכתב על ידי , 11/4/2012 23:42   בקטגוריות **poetry, **prose, מוות, אלמוות, משחק מילים, *על כימיה, **רוח, **רגע שיא, בהקטי, שירה תנכ"י, ארס פואטי, פרוז-שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגבעתרון הדור הבא (ערכים)


 

 

לא דובים ולא יער

לא השראה ולא צער

כמו צועד במקום

כמו אתמול כמו שלשום



 

 

 

 

מה האדון עושה בחיים?

כלום, סתם סופר כוכבים

ומה לגבי עבודה?

עבודה בעיניים, חידה

ואיך בנושא של זוגיות?

עדיף כבר שתשאל על שפיות

טוב עזוב אותך, כי הכול עובר במשפחה

משפחה, משפחה תאבד נפשך!

 

בחיי ליבי הטוב כמה שאלות אתה שואל

אולי תלך כבר?

לאן?

לעזעזל!

חכה רגע אחד חברי, אל יאש

כי ברגע זה ממש, אני חש

מה אתה חש? יא כסיל,יא דביל

לא מספיק להציק, חתיכת טפיל

אני חש כי אתה הוא אדם לא רגיל

מיוחד, עתיר דמיון (ומגעיל?)

למה מה אתה סח יא גאון מוילנה

ואולי גם תציע את ידה של הלנה

כי על איזו הלנה אתה מדבר?

הלנה מטרוי שמא משהו אחר

לא מטרוי, לא אתונה ולא מג'נין

מדובר על הלנה מכפר סחנין!

וזאת כי אתה רוצה הידברות?

או בלונדינית מרוסיה במחיר הכרות

טוב עזוב את הלנה בו דבר לעניין

במה אתה מעוניין?

 

לא בנות, לא רכוש וגם לא פירסום

הדבר היחיד לו נזקק אני הוא ישום

של מוסר, ערכים ומידה טובה

לפעמים גם נזקק הוא לקצת אהבה

בחיים של שליחות, בתחושת מטרה

וביושר אחיו של עזרה

ובכלל כבר הוא בא בימים

הצעיר הזקן

לא נמצא לו תיאור טוב יותר ממסכן

כי בסה"כ מה אפשר לבקש

זוגיות, פרנסה, הנאה לנקש

כי ה - cacth הוא פשוט

לא צריך כאן דמיון

רק אחד מיליון ושרירי ביריון

והשאר שלא נדאג

זה כבר יסתדר לבד

 

 

 

 


 

כי תמיד עדיף להיות זונה(ב) להרעיון מתירוש לשואלים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 7/6/2008 17:58   בקטגוריות **poetry, *דיאלוג, פרוז-שירה, שירה חברתי פוליטי, שירה תנכ"י, משחק מילים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



11,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייל בדיל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייל בדיל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)