כֵּנוּת

פִיק אָפּ בַּר

דַבָר כּל כּך אַשְכֶּנָזי

אם הַיִיתִי מִזְרַחִי

והייתי רוֹצֶה לִפְגוֹש אוֹתַך

הַיִיתִי בַּא לֶחַתוּנָה

או הוֹלֶךְ לָצוּד בָּיַם

ואִם הַיִיתִי

רוּסִי רוֹצֶה לִפְגוֹש אוֹתַך

הייתי מֶזַמֶן אוֹתַך לֶבִּירַה

להוֹפַעַה יוֹצֵא

הַיִיתִי קוֹנֶה כָּרְטִיסי דֶּמַה

ואוֹמֵר לָך שֶיֵש לִי שְנָיִים

וכֵּשהַיִית מַסְכִּימָה

הַיִיתִי קוֹנֵה אוֹתָם בֶאֵמֵת

פִיק אָפּ בַּר

מָקוֹם לֵאָנַשִים בּוֹדֵדִים

כְּשֵמשַעַמֶם

וכּל החָבֵרִים הָרוּסִים עַזְבוּ אוֹתְךַ

סמים
קשים
לנשמתי אקח
לברוח מכאב
ממצוקה
לכתוב מכתב

חטיפה
נסיעה ארוכה
חוצים גבול
הפסקה
אלוהים לא אוהב
אם בכלל הוא קיים

הפסקה

ורידים בולטים

אחרי המכות

ערימות אספירין

מגדלים

איתם לבנות

ערימות חזירים

כולם שבורות

סה"כ ילדות,

נשאר רק לחלום

על הכביש המהיר

לקוות

זונה יצור נתעב
לא בן אדם

לא שלי, לא שלך

ללקוח נשמתה

תנקוב מחיר

והיא איתך

הסרסור בעלה

משפחתה

לא אישה מאהבת

לא בגידה בשעת חשיכה

סתם חפץ למשיכה

לשימוש חד פעמי

לקיחה

פעם קדושה

ופעם נוכלת

פעם כוהנת

תמיד מרכלת

לפעמים לא אישה

קוקסינלית,

ממלכות נופלות ואת נשארת

בעלת ההיסטוריה הארוכה

היסטוריה של אלימות

ודורות של הכפשה

את המלכה

ראשונה מבין הנשים

עלייך חושבים

אבוקה

מצביאים כבר קראו לרגלייך

מדינות עוד ישתו משדייך

נשיאים ירדמו בחיקך
פועלים וכמרים, ואנשי עסקים

כולם

בין קורות מקדשך הם חסים,

לא בחירה

כמו מכוח עליון

הם צריכים

חזרה לקיטון הישן

וילונות אדומים

מאובק ומחניק

מבושם בריחות של זיעה

רעשים מזדמנים,

ישנה אני בו

ודמותי במראה

התפצלות

נאבדה הכרה

נשמה וגוף

כל כך עייף

ולרגע חשבה

שאולי חלמה

על מרתף,

על סאונה

בלי חלון

על רעש

פיצוץ של בלון

גוף מתעורר

נשמה נשארת

בוחרת לחלום

לא חוזרת

לא חוזרת

 

תראו

אנשים
לא תמיד מרוצים
לא יוצאים מהבית
מחופשים
את עצמם
מחילה
אהבה ראשונה
אהבה אמיתית
מחלה



אנשים
מבקרים אנשים אחרים
זה לטוב
זה לרע
ככה זה בחיים
לא מרוצים
מעצמם
לא מפה
לא משם



אנשים
מציבים ערכים
מפשיטים כל הנאה
עד העצם
לא רואים
את היופי
במכוער
רק חושבים
על מחר



אנשים
לא יודעים
מה רוצים
מאשימים אחרים
מתווכחים
חושבים בקול
מפספסים
כל הדברים החשובים
כשלא מדברים



אנשים
לא אני
לא אתה
השכן של
האחות של
אשתך
מרכלים
חדשות לבקרים
ישנים באותם חדרים

אנשים
מאבדים
את מה שחשוב באמת
רוצים רק לקחת
לקחת
לא יודעים
מי הם
לא יודעים
לתת



אנשים
בגילופין
או גבוהה בעננים
כיסופים
העיקר
לא לראות
את עצמם
כדור בדולח
שיכרון חושים



אנשים
גם בנים
גם בנות
כל אחד
ע"פ יד הגורל
הצטווה לעשות
בראי עצמך
חוויות של זרים
נשארות עלומות



אנשים
כל אחד בשלו
מחפש אהבה
ואולי גם פרסום
להוכיח עצמו
אכזבות אכזבות
ואיתם
את גופו יחשל
ויוכל לספר לדורות

שירה.
פורמט 9X9.

קובץ השירים הבא מושפע מ- חיי הלילה בת"א               מ- בודלייר                   ומ- שיר קודם שלי 
פרשנות:                      (דקדאנס ישראלי)       (כשרומנטיקה משתבשת)           (פארודיה, עליי הפעם) 





1]

תדר של רפש
של לכלוך, של שנאה
מוזיקה מרעישת חדר
אנשים מצטופפים
איפה השמחה?

זמנים טובים יותר
לפני חודש חודשיים
(כש)בנות נתנו יותר
גם בלי יומהולדת בינתיים


פרופוגנדה
צורמת
בחדרי חדרים
שתיים, שלוש מילים
והוא מצפה ממני
לארוז ת-דברים
לעבור לעזה עכשיו
זה הכל באותם חדרים

לא בעיה אידיאולוגית
בעיה עם אנשים
קסאמים במרתף
אנשים נופלים עלי

אני על הקרשים

רוקדת עם כולם
הראש שלי מסתובב
טלויזיה דולקת
במן שקט, קולני מהבהב

.
הראש כואב













2]

חוסר חוש הומור
לא טוב לבריאות
עוד איזה חמור
אמר שזה טעות

בחורה אינפנטילית
מאוד
חבר שלה
לא מתייחס בכבוד

חדש בסצינה, תתחדש
כבר נמאס לך, תתמוסס
בחורה, תתפשטי
בחור-רע, תראה (כ)לי


כולם רוצים, וגם אני
נמאס פתאום
לא מכיר את החוקים
המשחק נראה מלוכלך היום
כולם על אזיקים
חוטים בלתי נראים
'בואו, נעשה חיים'

.
שורות ריקות
אל תוך הלילה
משורר הבדידות
איתך, בלי נדר
אבל אותו התדר








..
בחיי שנמאס לי, לחזור הביתה על האוטובוס האחרון, בנים שיכורים, בנות הולכות מהר מסתכלות לריצפה. תפאורה משוללת אהבה.
מנסה להתאושש מההשפעה של האלכוהול, הסמים, אנשים מטומטמים.
ותמיד העייפות. והקור.











3]

ביסקסואל?
בעיה עם הגדרות
משורר?
עוד תירוץ למה לא לעשות
להתבטל כל היום
תירוצים
תקרא לזה אומנות
אני קורא לזה לעשות חיים


בודהיסט
אז למה אתה מתעצבן?
אתאיסט
או כבר לא?
מה עכשיו אתה כבר מייחצן?
אסטרולוג
נו, אז איזה מזל אני?
לא יודע
כבר שקלת מקצוע שני?


אינטלקטואל?
פתולוגי
כבר תלו את אמן על העץ
אותך בטח יתלו על שעון אנולוגי
מה אתה כבר עושה?
אומנויות לחימה?!
טוב עכשיו זה נהייה מצחיק
בוא תראה בעיטה סיבובית
ג'קי צא'ן, על סיגרייה בקפה כָּסית




































עריכה: 24.12.12
17:14

אנרכיזם ממשלתי

דמוקרטיה של איש אחד

בחורה עם ביצים

כובע אדום עם כוכב

סקסולוגיה

לא רק בספרים

שדים ורוחות

מתוכך מדברים

חמש מזויפים בתור

עוד עשרים בצ'אט

יום שישי אצל בלה

נוריד איזה שוט, נתפשט

מאו-זה-דאנג

ורכבת נשים

אני ואת אחותי

למה שנינו שפוכים

דמוקרטיה בדם

טיראניה במכנסיים

פוליתיאיזם על השולחן

מונותיאיזם איתך.. ‘עיניים' 

אהבת נעורים

החבר הראשון בתיכון

מאורת חזירים

מי ראשון?

מילים מלוכלכות

אבל בשקט

גברים קונכיות רכיכות

זקפות בלי ותק

תגלגלי לי ת-עשב

ירוק בעיניים זהב

חומר פצצות

נימרוד השיג.. 'איזה כוכב!'

מהפכה של שַמִים זין

ערמת ילדים

עזבו-תכם אידיאולוגיה

'תעשו חיים'

אל תזיין לי בשכל

תזיין תצורה

תחתונים אחרונות בכביסה

חזייה במגירה

פרולטריון תאי זרע

דופקים לך אורגזמה

מהגרים מסודאן

איתנו במאזדה

לא מצפַה לגמור

אולי לרוקן איזה ארנק

אורגזמה בכלל אצל אחמד

אותו אחד

סוציאליזם לכולם

כי אני אומר

ממשלות העולם

אה? אני גומר…

רצח אופי

הכפשה

קונדום מיוזע קרוע

בתוכך "אישה"

לא אהבתם

אתם יודעים לאן לדחוף

צמחונים?

זה למה יש מאמא-עוף

הכל טוב

אידיאולוגיה לקטוף

אונס בחורה על בחורה

גברברים על רצועה קצרה

עבירה

תמונות בחסות רוגטקה

וסתם לידע כללי, אפשר לעשות מדברים כאלה מוזיקה

ם_ם

Tel Aviv University is conducting a poetry reading evening under the theme of freedom.

Here's what I wrote:

Where is your freedom

Is on the social network?                                               

A net of lies, mosquito trap of summertime

Where is your freedom

On Facebook? Or on Twitter?

A lot of pixels which vie for your attention, a mirage 

Where is your freedom

Is somewhere on the web

A spiderweb of flashing lights, an echo filled with sounds           

Where is your freedom

Or is it in the mall?

A cage of glass, a multitude of men just craving satisfaction          

Where is our freedom

In animated matter

From dust we came, refuse the dust's reclaim                            

Where is our freedom

In pasturelands, in open plains, in fields

Of ripe imagination, of children's games, delights

Where is our freedom

The beauty of the human soul

Yet still in vain, a second but too late to feel the same                      

Where is my freedom

In writing or in thinking

But roll those thoughts away, a slope a hundred miles the fray

Where is my freedom

In spirit or in body

Or in the youth of years and still untouched by wails and fears

Where is my freedom

In love still dormant?

In friendships' feather grasp, in spades of adoration's clasp

Where is your freedom

In hollow words? In empty gestures?

Vibrations of the air just echoing through space

שערותיו פרועות

מחשבתו דרוכה

לוחם ללא חת

אהבה לשררה

סטודנט פרוע

זה כל הסיפור

תלמיד גרוע

במרדף אחרי הפרי האסור

סביב פיו זקן

פאות על לחיים

רגל אחת על אדמה

שנייה דרוכה שבעתיים

נשבע בליבו

לסרב לכל נחת

משח את עצמו

באות קין כנגד הפחד

פליט חברתי

לא טבעי

וגם לא מתורבת

פרא תרבותי

יש לו הרבה ממעט

תוצר של תרבות

של שפע

שלא קיבל ממנה

כלל

חוקים והגבלות

בהיקף ש

יוצא מן הכלל

מבטו נסוג

עם חיוך עקום

פעילויות סודיות

גם לא תחת איום

וכל הסגת גבול

או פיצוח קוד

יתקבלו בחשש

גם אם ביראת כבוד

זאב בודד

בלהקת שועלים

לא מודע לעצמו

ולכן אלים

מוקדש לכל אותם זנבות לאריות, לכל אותם ראשים לשועלים.

ידיים זקנות.

עתיקות, מיובלות, נפוחות מרוב עמל ויזע.

עובדות כל החיים בעבודה שחורה, לא ברור למה או כמה בדיוק או לאיזו מטרה.

וחוזר על עצמו וחוזר, שוב ושוב.

ושוב לא ברור, לא למה, לא כמה ואולי הכי חשוב של מי?

עובדות כי זה מה שאומרים להם לעשות, עובדות כי זה מה שידיים עושות, עובדות כמו חמור.

וממשיכות לעשות, לכתוב, לתפוס,'לבנות'. 

כבר לבנות מאפר, גיר והיעדר של רוח חיים.

ושיר ישן ברקע, לא ברור בדיוק מאיפה. לא ברור איזה שיר או אם שמענו אותו בעבר.

ידיים טובות ובטוחות, הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו על כל הפלנטה הכחולה הזאת.

השוממת.

המלאה בני אדם, שהולכים, מדברים, מתנשקים ולא רואים אחד את השני.

חיים כמו שהם מתים ומתים כמו שהם חיו.

עיוורים.

ועדיין ממשיכים להישתמש בידיים, לתפוס, למשוך, לדחוף לאחוז.

ברצפה חלקה, בחבל קרוע, בזנב של יצור לא ברור.

אם חייה או אדם או סתם אשליה.

במרכזה של עיר, ידיים זקנות אוחזות בעגלה ישנה, מלאה סחבות.

בפאתיה של אותה עיר ידיים גסות משליכות גופה לנהר גועש.

ומחוץ לאותה עיר ידיים קטנות יוצאות מרחם אישה הכורעת ללדת.

כמה זהב יכול אדם לחפון בידיו?

זה לא באמת משנה.

עם
רגל אחת קצרה
אוזן לא במקום
עין אחת עקומה
אף עם גבנון פתאום

משהו בולט
זר ועקום
משהו מושך
צחוק חזירי
או סתם חצ'קון

משהו
לא מושלם
לא רצוי ולא מבוקש
משהו בחזקת כפוי
בטח מטופש

לא משאיר לי ברירה
איפה הגג הקרוב
אין מי ממנו
לבקש עזרה
מנתח פלסטי טוב

או אולי סתם הרגל מגונה
לקלל לגדף ולזרוק
בטח משונה
לגעת
זה לא יכול להיות טוב

מה עוד נשאר לעשות
נשאר לזרוק כספים
פסיכולוג סקסולוג
עדיף כבר עושה ניסים

לעת אתה אין ברירה
עדיף שנלך לישון
מה היה ומה נשתנה
נתעורר כמתוך חלום
זה הכל יעבור
כך סתם
כמו חלום בלהות
או סרט אימה
זה הכל מחשבות

ועד להודאה חדשה
רק נתלה את הכלים
אף עקום או רגל קצרה
מה כבר אנחנו מבקשים

רק תתן אלוהים
בקשה אחת תמלא
לא אבקש עוד דבר בחיים
עבדך הנאמן יהיה

לא עזר לי האל
וגם לא התנומה
הניתוח הועיל
לניפוח התלונה
לא ביקשתי עוד כלום
לא רציתי מהום
ופתאום בראש חודש
מוצא עצמי פתאום

בין המון אנשים
עקומים ושמנים
מוזרים ורזים
אבודים ושבורים
וכולם מחופשים
אנשים לא שונים
בהרבה ממני
אנשים חלשים
אבודים כאלה

מי חשב
מי אמר
שאני כמו כולם כאן
מי אי פעם דמיין
כזה עולם לא מושלם
כזה סוף טוב
אך בכלל לא יפה
סוף מהסרטים
קומי טראגי כזה

נגמרו המילים
כי הזמן לשתוק
לסיים את השיר
ולצחוק
מי יתן וישמור
על מוסר ההשכל
מי ירצה ויתן
מעשה אחד טוב לבאות

טוב לב

לא לי לא לך

טוב לב

מעלה עתיקה

טוב לב

כמו חלב פג תוקף

טוב לב

עולה לי ביוקר

טוב לב

מחפש תורם

טוב לב

זה דבר לא זורם

טוב לב

בשנות ה-60

טוב לב

על הקרשים

טוב לב

כבר הוחלף מזמן

טוב לב

חבל על הזמן

טוב לב

תפרגן במקום

טוב לב

 אח שלי תעשה מקום

טוב לב

זה בכלל חולשה

טוב לב

בקשה נואשה

טוב לב

לדתיים בלבד

טוב לב

עצוב ומפוחד

טוב לב

שם נרדף לפרייאר

טוב לב

או לניצול

טוב לב

מה זה בכלל?

לא בארצנו

חבל