כֵּנוּת

הבחורה שלי רוצה שאני אכתוב עליה ואני לא רוצה לכתוב.
היא לימדה אותי חיים מה הם ולא נשאר מקום לחשוב על החיים אלא לחיות אותם.

הבחורה שלי רוצה מוזיקה מסוימת ואני רוצה מוזיקה אחרת.
כמו מראה לנשמות שלנו.

הפכים נמשכים.
אבל בלי כוח משיכה היינו יכולים לעוף.

היא אומרת שהנסיך הקטן לא עשה לה את זה.
או משהו בסגנון, אם כתבתי לא נכון היא תתקן אותי.

אני לא נסיך ומזמן כבר לא ילד.
רק אצלה אני יכול להיות כזה.

~

מתעסקים בכל מיני דברים לא חשובים.
רק הם חשובים באמת.
מתעסקים בכל מיני דברים לא חשובים.
רק הם חשובים באמת.
כל הדברים החשובים לא חשובים בעיניי.
מתעסקים רק בהם.


והולך לאותם מקומות.
ורואה את אותם פרצופים.
וכל מי שחשוב כבר לא פה.
ומי שנוכח פיזית נעדר נפשית.


נהדר נפשית.
מנסה להיזכר בהרגשה.

ואת שלא מסתכלת אף פעם.
כל כך קל פשוט להיות.

ואת שהיא כמו שלוש.
לא חסר מה לעשות.

הולכים רצים ישנים מבשלים.
עושים אהבה הם קוראים לזה.

יושבים שוכבים מדברים אוכלים.
שומעת את עצמך כשאת שומעת אותי.

~

שקיות שחורות מתחת לעיניים.
תעלות ניקוז לדמעות.
מסקרה שחורה הפכה כחולה.
נשימה מתייפחת.
דממה.


ראיתי אותך בוכה בפעם הראשונה.
לא כמו שחשבתי.
במקום להיות שמח הייתי עצוב.
הייתי ולא רציתי להיות.


על הכל אני אסלח לך.

אהובתי.

x

נובמבר קודם כבר היה גשם
ופטריות

מתגעגע לכל האנשים שלא איתי עוד
חברים שמתו
וכמה שעדיין בחיים
ולעצמי שאיבדתי כשהייתי בן 12
ולבן 20 ולבן 25 שאיבדתי רק לפני שנה שנתיים
מתגעגע לעצמי כשאני כבר לא יהיה פה
מה יהיה איתי,
כשאני לא יהיה
,
פּׂה

רואה אותך שאיתך הייתי
אז,
ורואה את עצמי אחר
היום,
רואה את עצמי
אבל לא אמיתי
בדימיון
ואַת העתיד
כמו הבזקי פלאש מהבהבים מתוך האפלה
לרוב לא רואים כלום
ואז פתאום רואה צלול
אֶת מה שאני רוצה להיות
ורואה את מה שרציתי להיות פעם
ומה שהגעתי אליו היום
והרבה דברים במקום
אבל לא כמו שחשבתי
אף פעם לא מדויק,
והספק ממשיך
הספק מכרסם


[היא אומרת לי שהיא לא מפחדת מחולדות
 ואני לא יודע אם אני מפחד
 מעולם לא ראיתי אחת
 זה נוח כשאפשר לחלק לקטגוריות סגורות הרמטית
 חולדות זה יונקים, כמו כלבים
 והיא רוצה להיות מיילדת
 או משהו כזה
 אני דווקא אוהב זוחלים
 דם קר
 איפשהו אני יכול להזדהות]

לב המאפליה

וכל מה שאנחנו עושים כשאנחנו פה
זה לנסות להרגיש קיימים
כי אנחנו יודעים עד כמה זה יקר
עד כמה זה מתנה
ושמפסיקים לתת מתנות אחרי צבא
ודורכים על אנשים כדי לקבל קידום
ועושקים, וגונבים, ומנצלים ומשקרים
מתב[/פ]גרים
כי זו היא דרך הטבע
או דרך בני האדם
human nature
שילוב קטלני

כישלון
כישלון
כישלון
מתי תפסיק להיות כישלון?
בבוקר היית הצלחה
ובערב
כישלון
בבוקר היית מלך העולם
ובערב עני אביון
פער של כמה שעות
איך זה
בגלל שהשמש התחילה לשקוע
או אולי כוכב בלתי נראה נפל
אתה מאכזב אנשים
וכדור הארץ ממשיך להסתובב
לא עושה את הדבר הנכון
והספק חודר
שאי פעם, מלכתחילה
ידעת הדבר הנכון מהו
-
ילדים קטנים משחקים סביבך בפארק
חיוך כמו שמש קטנה
תחושה שאיבדת מזמן
או שאולי מעולם היא לא הייתה שם
נולדת שגוי
עם דפקט
פגם יצור במפעל בעיירת פיתוח
כל הילדים לומדים מהר בימינו
והמבוגרים נשארים בצד
מאחור
לא מספיק מהר, לא מספיק טוב, לא גרסה מעודכנת
דור קודם
אדם דור קודם
אם היה אפשר לחבר אותי לכבל ולעדכן לי את התוכנה
הייתי מתאים את עצמי לדרישות השוק והיו לוקחים אותי לעבודה
והייתי יכול לשלוח מיילים, לדבר עם תוכנות אחרות כמוני
דיכאון אלקטרוני
צרת עולם
וחלקיקי השמחה שעוברים בגוף של כל האנשים
אצלי הפסיקו להתקדם

חלקיקים בשביתה
קצר ביולוגי
ביומכאניקה מקולקלת
סרטונין סרטן
-
אז אני כישלון, מי אני
אנימי אוו אני מיאני
כישלון עני, כישלון me  
מי כִּישלוֹן ומי אָני
מיקְשָלוֹן אָנֶמִי
כישלון Many
-
אז איפה ההצלחה פה
ההצלחה שהייתה בבוקר
ההצלחה שחשבת שאתה?
היא האתה הקודם
ויש קצת ממנה באתה המאוחר
היא אורגיות הצחוק עם החברים
וההשלכות הגרנדיוזיות על העתיד מצד ההורים
היא בדברים בודדים, רגעים בזמן
הבזקים בחשכה, היא הדעה הסובייקטיבית
והתקווה הלא מציאותית
יותר מכל, היא הטוטאליות של ההצלחה בכישלון
תחום אחד בו השמש השחורה זורחת

יותר דברנית מבדרך כלל

זה אומר שאת רוצה משהו

מוכן להביא לך עד חצי מלכות

אם זה לא יסתכם בדיבורים הפעם

מאחורי כוס בירה

השפתיים שלך נאספות לחיוך

הרגליים מתנגשות כאילו במקרה

מעולם לא היה תזמון גרוע יותר

ראש על הכתף שלי פתאום

שנתיים הוא לא היה שם

אחזיק אותך קרוב

במידה וזה הביקור האחרון שלך

כביש מגעיל

גם עצי הזית שעל המדרכה

לא אוהבים את העשן

השמש, פרצוף חמוץ

שמיים אפורים נֵגוּעִים בצהוב
ואני, כאילו הולכים לים
באוטובוס מלא באנשי עסקים
חליפות אפורות וחומות
"חוּמֵי עסקים לשירותך"
אחותך.

רואה סרטי זומבים ישנים
בלילה

וחולם לא לחלום סיוטים,

מאונן מתוך הרגל

והרגל כואבת
כמו תמיד
אדומה ולא מתיישרת,
מסעדה קווקזית בדרום ת"א

גרפיטי - חלקי גופות על הקירות
כותב מה שיכול
על מה שרואה
משקפי שמש להגנה מאנשים
שורטס בצבע כחול

"מדוגם היטב"
חוף ים איפה אתה?
עייפות כמו חול ים
"זהו לחם חוקך"

מדינה בלי חוקים

וחוק הרחוב בכל מקום,

סודנית שמנה בדרום ת"א

זה פשוט מבנה הגוף שלהן

כל אחת cookie monster
והנה באה השורה באנגלית.

חליפה אפורה יורד בתַּחַנָה יֵשָנַה

נראה לֵךָ הוא הולך לזונה?

יום ארוך, עדיין לא התחיל

תמיד רציתי שיהיה לי יום קצר

עוד לילה מבחיל

שרות סדיר

במצל"ח 666
צמחוני אגאדיר
בֵּ-אָהַהַה!
-הַבָה
ללכת להקיא בָּצד

לילה, לרקוד - בסלון, לבד
לַרֶדֵת לעיר הערסים - אילת
לעלות

הילוך, מֶרוּצֵי כבישי פרברים

בני 16 טיפשים

הדרן

סתם...

לעשות חיים

לעשות ילדים

סתם ללכת

רק על הקווים

רק בתותבות

פרפרים וסרטים

חולץ פקקים

לחלוץ שמלה

ללבוש כובעון

עוד פעם לנסות

...חיים

האפור

יוֹפִי שֶל תִקְשוֹרֵת יֵש לָנוּ

כּשֶאַת לא אוֹמֶרֵת לי אַף פַּעַם

אֵיךְ אַת מַרְגִישַה

יוֹפִי של עַתִיד יש לנו

כְּשֵּכּל מַה שאני רוֹאֵה זֶה שַחוֹר,

עוֹד מִסְפַּר עַלַה בַּמִשְקַפַיִים

יוֹפִי, זֶה כּל מַה שֵאַת רוֹצַה שֵאָני אַגִיד לַך

ודְבַרִים מּכוֹעָרִים מֵהַחלוֹן

כִּי הַאָמֶת זֶה לא מִעִנְיַינָיִך,

וכּל פִּינָה שֶל יוֹפִי שֵהַיְיתַּה

הִתְלַכְלֶכַה בֵּכִּתְמֵי הָהַכְּחַשָה,

הַכְּחַשָה עַצְמִית

כּחֵלֶק מִמִשְחַק מֶתּוּחְכַּם

שֵאֶיִן בּוֹ מֶנַצְחִים

אֵלַא אִם הַטְוַוח הָקַצַר הוּא מִעִנְיָינֵיְנוּ

יוֹפִי,

אַנִי אוּכָל לֵהַגִיד שֶהַייְתָה לִי חָבֶרַה
אֶקְס חוֹדָשִים

אֶקְס חָבֶרַה, אֶקְס חוֹדָשִים

אֶקְס

surreal /  so-real

בסוף הצלחתם,

והפסקתי לכתוב בחָרוּזִים

מחליף אותם בסמני פיסוק קָרִים

אתם יכולים להרגיש מרוצים

בעודי מדבר עם עצמי פה,

נגיעות של משורר מֶתוּסְכָּל

על פני שטח מלוטשים חדשים

אפקט 'גְרַיִנְד' בפוטושופ,

וכל כך אהבתי את החָרוּזִים האלה

גם כי אף אחד כבר לא רושם כָּכַה

וכל כך שונא אתכם

המבקרים הכי גרועים שלי

דווקא בגלל שהביקורת מוצדקת (המבקרים הכי טובים)

תנו לכתוב בשקט, תנו לחיות בשקט

להיכשל בשקט, למות זקן וערירי

גוררים אותי להצלחה בֵּכּוֹח במקום זאת

גָפַיִים בשלשלאות ופָּנִים על משטח אבנים

על אספלט

דַמָעוֹת כולם יַבּשוּ כבר,

תתחבו לתַּחַת את ההצלחה שֱלַכֵם

אנרי רוסו (1844-1910)

צייר שלא השתמש בחוקים הבסיסיים של ציור כמו פרספקטיבה. סגנונו נחשב נאיבי, פרימיטיבסטי או ילדותי.

רוסו החל לצייר בסביבות גיל ה-40 לחייו ואת כל מלאכתו למד לבד. ניסוי וטעייה, אוטודידקט וכאלה.

סבל מארס לשונם של ציירים נחשבים ולא נחשבים בצרפת של ימיו אך למרות זאת המשיך לצייר.

היום הוא מוכר כצייר פרוטו-סוריאליסטי וציוריו נמכרים במאות אלפי דולרים לגלריות בעולם.

לי נדמה כאילו ציוריו חזו את החשיבה הסימבוליסטית של זיגמונד פרויד וקארל יונג.

Selfportrait 1890

The Sleeping Gypsy 1897

פִיק אָפּ בַּר

דַבָר כּל כּך אַשְכֶּנָזי

אם הַיִיתִי מִזְרַחִי

והייתי רוֹצֶה לִפְגוֹש אוֹתַך

הַיִיתִי בַּא לֶחַתוּנָה

או הוֹלֶךְ לָצוּד בָּיַם

ואִם הַיִיתִי

רוּסִי רוֹצֶה לִפְגוֹש אוֹתַך

הייתי מֶזַמֶן אוֹתַך לֶבִּירַה

להוֹפַעַה יוֹצֵא

הַיִיתִי קוֹנֶה כָּרְטִיסי דֶּמַה

ואוֹמֵר לָך שֶיֵש לִי שְנָיִים

וכֵּשהַיִית מַסְכִּימָה

הַיִיתִי קוֹנֵה אוֹתָם בֶאֵמֵת

פִיק אָפּ בַּר

מָקוֹם לֵאָנַשִים בּוֹדֵדִים

כְּשֵמשַעַמֶם

וכּל החָבֵרִים הָרוּסִים עַזְבוּ אוֹתְךַ

רציתי לטחוב את הזָיִן הקטן והשמן שלי

לכּוּס השעיר והמלוכלך שלך

לא מעניין אותי אם יש לך וסת

או אם לא בא לך

את צריכה לדעת רק דבר אחד

שאני חרמן עכשיו

ואז חלף לי

אבל זה היה מאוחר מדי

משום ש-

I got you in the mood

אמרתי "לא אפשרי בייבי"

ואת אמרת לי "לך תזדיין"

אז תפסתי את הפנים שלך

וטחבתי את הלשון שלי לתוך הפה שלך

ואת נֵאֶנַקתְ

הצליל הכי חמוד ששמעתי אי פעם

ואפילו עכשיו עומד לי כשאני חושב על זה

ואז חצאית עלתה ותחתונים ירדו
ועברו רק לרגל אחת

ופישקת רחב על פני הקיר האפור

ופימפמתי אותך

בעוד נוזל שקוף דביק

מטפטף לי על הנעלי אלגנט

שירה פורנוגרפית I

לינק

אני לא אוהב להיות חבר הכי טוב שלך כי אני לא יכול לכעוס עלייך, לא יכול להיעלב ממך (לא בגלוי לפחות), לא יכול להיות פרובוקטור, לעצבן כמו אח קטן, לתת הרצאות כמו אח גדול. לא יכול כל מני דברים.

בכלא של החבר הכי טוב, אני נשאר האדם המושלם שמעולם לא הייתי, ואין ספק מעולם לא יהיה. אותה דמות שתומכת, מעלה מצב רוח אם הוא למטה, מוציאה רוח מהמפרשים אם הלחיים שלך נפוחות, שאוהבת ללא תנאים, שמסכימה לגבולות שאתה מציב, לדברים שאתה אוסר עליי (בגלוי ולא בגלוי)

[והכאב הכי גדול כשאני חושב עלייך והדמע...]

[ו' ארוכה - 

לא נגמרת  ]

מי אתה, מה זה הגוף הזה שלך?
תשליך לדגים יחד עם הנשמה שתצלול למצולות, רבבות השנים
ואכולי ההיסטוריה. עד שהנפש תשקוט והנשמה תפרח כמו השקדייה באביב, מיליון פרחים לבנים turned סגולים על רקע שמיי אינדיגו, כמו ים קריבי

קפיצת ראש

חָבֶר הַכִי טוֹב
הוא רק זיכָּרוֹן
חוֹבֶרֵת מְסוּדֶרֵת צבוּעָה עִיפָרוֹן
חָבֶר הַכִי טוֹב
עֵירוֹם מבּדידוּת
חָבֶר הַכִי טוֹב
אֶנוֹכִיוּת

"תסביר לי בעצם.. מה זה כל החרא הזה על חבר הכי טוב כשאתה מגרד את ה-30 כמעט?"

הוא שאל, ואי אפשר היה להתעלם מהצדק בדברים שלו. הוא שאל עוד כמה דברים ודם התחיל לזרום לכיוון הורידים שעל הידיים שלי אבל התאפקתי.

כבר אמרתי בעצמי לפני זה, כבר אמרתי בעצמי לעצמי לפני זה, שחברים זה פאסה אחרי 25. אחרי 25 יש רק משפחות, ואם לא משפחות אז דייטים וחתונות של חברים ועוד כמה דייטים עד שחברים באים לחתונה שלך. זה פשוט. לאף אחד אין זמן, כל אחד תקוע בתחת של עצמו, של העבודה שלו ושל הבעל והאישה שלו ושל החובות בבנק, והחובות החברתיות, והצפיות של כל העולם ואחותו. לעבוד, לחסוך, לנפוש בחו"ל, להתחיל תואר, לסיים תואר, לזיין עם או בלי תואר ולהוליד ילדים מלוכלכים ומחייכים. והכל מתמטי: תואר ראשון עד 25, אירוסין עד 28, חתונה עד 30, ילד ראשון עד 32, עבודה רצינית יחד עם החתונה, תואר שני יחד עם ילד ראשון, תוריד שתיים מכל מה שלמעלה עם אתה מזרחי, תורידי עוד אחד מכל זה אם את אישה. ואומרים שבני אדם אי אפשר לכמת לנוסחא...
ז' ב-ע'
בכל מקרה, חבר הכי טוב או, פאק, חברים בכלל לא תראו בנוסחא הזאת. למה כי, כשאתה בוחר lifestyle  אתה בוחר חברים. כבר אין לך זמן לחברים מהתיכון או מהצבא, כל מה שאתה מנסה לעשות זה להתבסס איכשהו בחיים האלה, ועל הדרך אנשים שדומים לך ונמצאים בסביבה המיידית שלך, שיש לכם משהו במשותף +/-  קופצים על העגלה, מצטרפים ומקבלים את הכינוי הלא מדויק חבר, לקרוא להם מכר היה יכול להיות מעליב, בטח לא נקרא להם שכנים... טוב זה הוחלט, חבר it is. אבל חברים הכי טובים לא תמצאו שם, ותדאגו לבחור lifestyle עם אנשים שתרצו להעביר איתם איזה 20-30 שנה ככה. אבל בלי קשר, אם לא מצאתם חתונה עד עכשיו אז אני מכיר כמה טלפונים של קבוצות תמיכה שיכולות לעזור...

sound track                                                                      k