שלום לכם קוראים יקרים.
כן כן, הגיע הרגע הזה בשבוע.
היום מאזינים אהובים נדבר על מצבי גבול.
מצב גבול בהגדרתו הינו מצב מעבר ממצב אחד למצב אחר.
הוא כולל בתוכו שינוי ולכן הוא מכאיב וקשה.
דוגמא למצבי גבול ניתן למצוא מרגעים בחיי היום יום ועד לארועים המשנים סדרי עולם.
לדוגמא: אנו צופים בטלויזיה בשעה מאוחרת בלילה ויודעים שאנו צריכים ללכת לישון. אך אנו כבר התייצבנו במצב של צפייה בטלויזיה ולא נוח לנו להפסיק לעשות כך. זאת אומרת ללחוץ על הכפתור האדום ואנו ממשיכים בזאת למרות שאנחנו יודעים שזה מיותר לחלוטין.
מצב גבול נוסף הינו להתחיל לעשות שיעורי בית, לנקות את הבית וכו' אנחנו עוברים ממצב אחד לאחר. אחרי שהתחלנו לעסוק במטלה השנואה השתקענו במצב החדש ואין לנו בעיה לסיים אותו. גם פה הבעיה היא לא בשעורי בית אלא בלהתחיל לעשות אותם לעבור את הגבול הפיסי, מנטלי ולמען תחילתו של דבר חדש.
מצבי גבול מהסוג המשמעותי יותר מצויים בשינויים משמעותיים שאנו מחליטים לעשות בחיינו. או במילים אחרות התחלות חדשות. עקב מצבי גבול הנכפים אלינו. בה"ס חדש: להכיר חברים חדשים, להתרגל למורים חדשים, לשנות הרגלים ישנים, להתרגל לזמנים חדשים.
להתחיל לדבר עם בן אדם זר זה מצב גבול קלאסי.
בן אדם שאף פעם לא רקד נאלץ לעבור מצב גבול בדיסקוטק, בני נוער בנשיקה הראשונה, גם סקס.
כמו כן בכל הנוגע לבני המין השני, לאלימות פיסית ומעשי גבורה יש צורך להתגבר על מצבי גבול גדולים מהרגיל.
לשבור שיגרה כמו שלא קרה, לנפץ לפחד את הצורה, אדרנלין שהופך את הסירה.
במילים אחרות התלהבות, היבהלות ו"אדרנלין רש" הם גורמים מנטרלי מצבי גבול. פחד הוא מצב גבול מנטלי, נפשי.
המצב גבול מצוי בכל אלו בהשקעת אנרגיה למען תחילתו של תהליך דבר בעייתי בגלל שגלי המחשבה שלנו מצויים כבר בסדר ותנועה קבועים. אנו מתרגלים לעשות משהו אחד, לחשוב (או לא לחשוב) בתבנית מסויימת, בצורה אחידה ואנו שוקעים בזאת ומסרבים לכל אפשרות של שינוי.
הלידה היא מצב גבול. לאחר שהעובר שעה תשעה חודשים בבטן אימו והיה חלק ממנה פתאום הוא נאלץ לעבור טראומה של חיים אוטונומים עצמאיים. הוא מנותק מהאינפוזיה הטבעית שלו ונאלץ לנשום ולהתקיים בעצמו. בעצם כל שלב הינקות של רוב היונקים היא מצב גבול ארוך בו אנו לומדים איך להתקיים באופן עצמאי.
מצב גבול נוסף שהחיים מעמידים לנו הוא המוות. ללא תאונה, פגע, או אסון אחר שתוקף אותנו אנו מתנוונים לאט לאט עד לשלב בו אנו נפרדים מהעולם הזה. רגע המוות גם כן אינו מידי וקסום אלא מתמשך גם ברמה של מחשבות וגם ברמה של דעיכת הגוף.
הוא מלווה בכאב וערעורים.
מצב גבול קלאסי.
עד למנוחה הסופית.
ועכשיו תלמידים יקרים מה הוא הלקח שלנו מהשיעור הנוכחי?
...
..
.
"איזהוא גיבור החוצה את מצבי הגבול?"
כן כן, אנשים טובים. בעזרת לקיחת יוזמה פשוטה ושינוי כיוון ניתן להתגבר על פחדים, ליעל תהליכים, להתמודד עם שינויים ולחצות את הגבול עם מצריים בלי להיתפס.
כל זאת בעזרת הבנה בסיסית של תהליכי גוף-נפש.
לכן פעם הבאה שתיתקל בסטטיות מהסוג של: "אולי פעם אחרת?", "את זה נעשה מחר" או: "למה שהיא לא תעשה את זה? אני עשיתי את זה פעם שעברה" במצב גבול נתקלתה, תעקוף או חס וחלילה נפלתה.
הזמן קצר והמלאכה מרובה תלמידים אהלץ לשחרר אותכם להפסקה.
עד לפעם הבאה תחצו את מצבי הגבול.
פרופ' ריק כלומנוביץ'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
