לרגל יום העצמאות חשבתי לקחת רגע הפסקה מהארץ ולהעלות כאן מס' דברים שהרשימו אותי במיוחד בסן פרנסיסקו. במנזר הבודהיסטי בסן פרנסיסקו.
או כמו שאמר אחד מן הנזירים במנזר: "הדרך היחידה לתאר תפוח זה ע"י תיאור דברים שאינם תפוח".
פרספקטיבה.
בסה"כ עברו שבועיים. (נראה כמו חיים שלמים).
דברים:
1. אוכל - צמחוני, טעים
2. ספרים - כשאין אינטרנט וטלויזיה, בעיקר על בודהיזם
3. אנשים
4. אוכל - ראה לעיל
5. מטאטא - עבודה כמדיטציה או להיות מודע להווה
(ואיך אפשר בלי כריות רגליים למדיטציה)
אנשים:
1. דאיגקו (שם זן) - נזיר בודהיסטי שאבא שלו היה מיסיונר נוצרי, חיי 30 שנה במנזר ביפן. היום מתרגם טקסטים עבור אגודת סוטו זן האמריקאית.
2. אשלי - אמא פרופ' לספרות, אבא אלכוהליסט. חבר הודי שלומד אסטרולוגיה מערבית ובעצמה לומדת מסאג' ויוגה (ומדיטציה במנזר כמובן).
3. ד"ר ארנסט בראון - פסיכולוג עם תואר בלימודי המזרח הרחוק, אפרו-אמריקאי, מעביר סדנאות במשחק ה"גו" ומשחק hellgate ו- diablo II בזמנו החופשי.
4. פאולה - איטלקיה אורחת במנזר (שבוע ימים), עובדת ב- unicef גרה בניו יורק ומתלבשת בהתאם. נשמה.
5. מרק לנקסטר - נזיר בכיר, איש צוות, מנהל משא"ן במנזר - ברח לשבדיה בכדי לא להתגייס לויטנאם, מדבר הרבה, חסר מנוחה, אבל אומר דברים חכמים.
ללמוד (ולא לשכוח):
1. להקשיב
2. כשאתה אוכל תאכל, כשאתה לא אוכל על תאכל (ואם אני רוצה אני צריך לנסוע ליפן)
3. אנחנו חופשיים מכל אותם סיפורים שאנו מספרים על עצמנו, אנחנו פשוט לא יודעים מזה
4. whatever happens - just be mindfull
5. ועוד פעם לחזור להווה
ויש גם פעמונים, בכל מיני גדלים, ושירת סוטרות, וקטורת, וטקסים שאנשים צועקים בהם, וקטע אומנותי באמצע כל זה.
ואיך אפשר שלא אבל לחיות לבד. או לחיות לבד במשך חודשיים וחצי. אוווו... איך אפשר שלא.
ואנשים שמתנדבים לעזור כשאתה שוטף כלים.
ושיחת צוות כל יום ב-9:00 לפני תחילת העבודה (כולל קריאת טקסט דתי מעורר השראה, ושאלת איך אתה מרגיש?)
ועיר גדולה שמחוירה, אפורה לעומת רחוב 300 פייג' ולאגונה www.sfzc.org/cc/display.asp?catid=2&pageid=21
San Fransico Zen Center ואני מתכוון להישמע נוסטאלגי

אבל כמו שסימון מהמנזר אמר: פגשתי הרבה אנשים טובים במנזר. פגשתי הרבה אנשים שבורחים מהחיים שלהם.
מה אני יכול להגיד.
Ever the optimist
תחצה חצי עולם ולא תוכל לברוח מעצמך.
This time litteraly
פרספקטיבה.