כֵּנוּת

[עליי]

מדבר בעיברית, קורא באנגלית, נפגש עם דוברי רוסית

[או קצת אחרת]

לעזוב קשר (לזרוק את...) משול להתאבדות של אומן. הערך של אותו בן אדם עולה פלאים לאחר שהוא לא זמין כבר

אם שיקרת לעצמך ביום שלפני אתה תדע מזה מחר כשתתעורר בבוקר

[גם להשתכר זה לשקר]

המעבר בין עולמות (שינה לערות) שוטף כל נצר של זיוף

[בדומה לחוק 'המחשבה הראשונה היא הקובעת']

ברקע

bedtime stories  של מאדונה, האלבום

ובלי שום ריח עודף של שנות ה-80, ביצוע כמעט על-זמני

התרבות זה האקלים הם אומרים.

אחת מנקודת השיא בתרבות רוסית היא לשכוח את עצמך או לברוח מהמציאות (להשתכר).

הקיץ הרוסי הקצר, הלא מציאותי ממילא.

לפורנוגרפיה מקום מיוחד בתרבות כרגע.

נתחיל מזה שההתנגדות לה זו אולי נקודת המפגש היחידה בין נשים, דתיים וחברי כנסת. 

אבל בעצם הייתי צריך להתחיל עם פרוטו-פורנוגרפיה שמראה שפשוט אי אפשר לקלוט את זה אלא אם כן אתה משם.

חשוב למצוא פילוסופיית חיים משלך. פחות חשוב שזו תהייה פילוסופיית חיים נכונה או 'אולטימטיבית' אם להשתמש במילה בומבסטית. חשוב שהיא תתאים לך. ואם אתה אמיתי היא בטח תייצג את התרבות שממנה את מגיע. גם אי אפשר לצפות שהיא לא תשתנה, הרי ההווה (שלך) כן משתנה. כמו שאדם בוחר בן זוג ע"פ הגיל, השפה, הרקע אין שום מניעה לא לעשות אותו דבר לגבי פילוסופיית חיים. לבחור מה שמתאים לך, לא מה שמתאים להורים שלך או לחברים שלך. ניתן לומר שהיא יותר כמו הצל שלך מאשר הזרע שממנה אתה נובט. היא עוקבת אחריך, לא קודמת לך. פילוסופייה זה גם דת. אם אתה פגאני אתה בוחר אלים על פי מידת ההצלחה שלהם. כמה עושר, שמחה, הצלחה קיבלתה מהם. זה מה שעושים ביפן בכל מקרה, לא לכולם יש בלוקים מונותהיסטים בראש בכל מקרה.  

ניצנים

מחשבה אחת בראש

לא נותנת מנוח

מחשבה אחת בראש

כמו מי שמסרב לשכוח

היא איתי בימים

בלילות

כבר לא רלוונטי

להיות או לא להיות

מחשבה אחת בראש

מטורפת

מחשבה אחת בראש

בכוחה העצום היא מושכת

עושה דבר אחד

ולא שם

עושה מהר הכל מצליח

וכמו נעלם

מחשבה אחת בראש

וסיפור ישן קם לחיים

מחשבה אחת בראש

בחיי זה נעים

ולועס אותה כמו ממתק

שוב ושוב

מלקק את העור הדק

כמו חיבוק

מחשבה אחת בראש

כבר לא נותר מקום

מהראש אל הלב

כבר מיצינו עד תום?

ומוצא את עצמי

באותם נסיבות

ממלכה אבודה

לא בנוייה לתלפיות

קמיליות

לא דובים ולא יער

לא אני ולא את

לעצור את הרגע

עוד להיות כאן לעד

עד הלום איך הגעתי

ולאן עוד הלך

עד הלום בלי מפתח

מתחת לגשם להישרף

ברצונך ברצוני

עוד לראות את הסוף, את האור

בחלום עוד להיות

ליצר עוד סיפור בלהות

שבועות של תקווה

של טירוף

רק אותך, לחיי נשמה בודדה

לחיי אהבה וזיוף

רק אותי

כי לא נשאר כבר הרבה

נשמתי, בתוך ארון

בבית החזה

לחייך

לחיי זיכרון

נשמתך נשמתי, עוד תקום לתחייה

פאתי יום ראשון

לחיי

עוד סיבוב

רק לחזור לישון, זהו יום אחרון

קצת עצוב

יושב בבית קולנוע

בין אנשים זרים

יושב ונח

בין רגעים קצרים

שניות מהחיים

חושב נזכר

היום בבוקר

ומהרהר לחצות

את גבול המחשבה

ולשלם ביוקר

שלא להיסחף

לתהומות של יופי

שלא ליפול

בין הגלים

מהלומות לאופי

ורוגע אחד גדול

כמו רגע נצחי

ורוגע כאילו משום מקום

רוגע אמיתי

לנצח ישאר איתי

ריחות זרים חודרים

כה מוכרים

ריחות זרים

אך מאיפה

או בעתיד רחוק

הזמן עולה ביוקר

וזיכרון לרוץ איתו

מחר בבוקר

איבוד הכל

ועוד פעם אותו רגע

רוגע כחול

ופעם נוספת מפץ גדול

בשנייה אחת להיות

פה וגם שם

בשנייה אחת לחצות

גבולות

בשדה נעלם

וריחות של בדידות

וריחות של תקווה

ריח סיגריות בבר

וגם כוס המשקה הטובה

בלגן אהבה צפייה מתוחה

כמו אחרי הגשם

כמו ביום הראשון

החוקים הם כבר לא פועלים

נצלבו עם אור בוקר ראשון

ספק צלב, ספק קילשון

ובאוזן שוב אותו השיר

שוב אותו ההמנון

לעזוב את הסלע הטוב

על חופו של שרטון

רק לים הגדול, רק לחזור לישון

כמו רוגע נצחי

אדם א-מיני הוא ביסקסואל כברירת מחדל. ואז הוא שובר שיא.

ה- A.B.C של המיניות ^^   [לא לפספס, משחק מילים]

אנחנו חיים חיים כפולים. מי שאנו מדמיינים את עצמינו, ומי שאנחנו באמת.

בפסיכולוגיה ניסויים מוכיחים בדיוק את זה: שאין התאמה בין העמדות של האדם ולבין ההתנהגות שלו.

באסטרולוגיה הראשון זה האופק והשני זה שאר המפה האסטרולוגית.

ביום-יום הערכים שלנו וההרגלים שלנו.

למען האמת זו תובנה קצת אישית. מנהג מגונה אחד שלי הוא קודם כל לנסח אידיאולוגיה/'אני מאמין' ורק אח"כ לנסות להתנהג על פי אותו credo.

כמה בלוקים בראש הייתי חוסך לעצמי בלי זה. בעצם למה בלוקים? יותר כמו Demolition work לבלוק של בתים. ועכשיו ברצינות זה לא עוזר לזרום, תסמכו עליי. 

רק באוניברסיטאות בימינו ניתן למצוא נושאים כמו "ביקורת על ביקורת..." של קולנוע, ספרות, תרבות  you name it.

ועדיף שבכלל לא תשאלו על חוגים כמו פילוסופיה p:

חייבת להיות מהשטן.

תחשבו על זה.

><  אתה אובססיבי, חולה (love-sick), מהופנט, לא יכול ולא מצליח לחשוב על משהו אחר, כמו בטראנס, זומבי.

רק אותה, רק עליה, רק איתה, כל השאר מאבד משמעות, מהלך בלילות, בימים. מאבד שפיות. לא רוצה לאכול, לא לפגוש חברים, לא לעבוד, לא ללמוד.

סהרורי, לא מצליח לישון, העתיד מאבד חשיבות, רק להיות איתה. מסומם על ריק, שיכור על בסיס יום יום. משתגע במעשים ודיבורים. יוצא מעצמך. הנשמה יוצאת.

><  וכשהכל נופל אתה הולך לגיהנום. אקספרס, כביש מהיר, 180 מעלות, נופל, מאבד את זה, בפרץ אנרגייה אדיר זה הכל יוצא וכולם שומעים.

צלחות נשברות, צעקות באויר, האשמות עפות. או אולי יותר גרוע, מלנכוליה מתוקה, התענגות על רגעים שלא יחזרו, דיכאון, מרה שחורה. רעל. מוות. 

><  וזה שאיבדתה כל ערך מוסרי בדרך זה כבר פרט שולי. כל מידה טובה נשרפה על אש ההקרבה שלך, על הברביקיו של הלב שלך.

השטן שותה את הדם שלך כמו יין וצוחק על הטיפשות, על התעוזה לעשות איתו עסקים. אתה משלם בריבית גבוהה. ריבית נושכת.

בפעם הבאה. בעוד עשרות אלפי שנה. אולי תדע. שלא לעשות עסקים עם אבא אדון. אחרי שתצא מאבדון. ותחזור לאדמה הטובה. זאת של בני האדם.

חושך_hell_flow_er_orr

הארה רוחנית כמו אורגזמה נשית – אחרי הראשונה הבאות באות ברצף

wrong is actually the opposite of perfect

the 'wrong' you usually say means "partial" - part of some other truth/thing and so not appropriate to context

מוות כמו חווית מפל מים - לא רואים את הנפילה, זה מפחיד, אתה נפרד מטיפות אחרות אבל בסוף מתחבר למשהו חדש, לא שונה בהרבה ממה שהיה קודם

נאמר לראשונה ביד שונריו סוזוקי

וכמה מילים אישיות לסיום.

שבוע ארוך, הרבה אנשים-פגישות-סיפורים וכאילו לא הולך לשום מקום.

ספק עייף, ספק מתוסכל, ספק תקוע ולימודים תמיד ברקע.

כסף חסר והרבה פרוייקטים חדשים שהבטחתי לעצמי מזמן להתחיל.

אבל בכל זאת איכשהו שמח, אולי בגלל שחסר מנוחה. רץ מפרוייקט לפרוייקט בלי לחשוב יותר מדי על החיים.

רק ברגעים כאלה בבלוג עוצר לחשוב.

ויש גם את החידה.

ספק חידה ספק פרדוקס.

לגבי אנשים. מה לעזעזל נסגר איתם?! כולל אותי!