אז בסוף החלטתי ללכת לחתונה של המנהל שלי

כמובן שלא הייתה יותר מדיי ברירה

אבל עשיתי סקר בין חברי, שרובם הצביעו על ללכת

כי עבודה, כי זה משהו שאם מזמינים אותך צריך ללכת, כי אף פעם אתה לא יודע כמה זמן תישאר באותו המקום

וזה נכון

אז הלכתי

המקום פלצני משהו

חבל שהיה חושך, כי בקושי ראו משהו

הגעתי  בערך 20 דקות לפני החופה

החתן נראה לא רע בכלל

הכלה נהדרת (כמו כל כלה)

חופה קצרה

אוכל חביב, לא יותר מדיי לא פחות מדיי

סביר למדיי

שירות מלצרים בסדר

נהניתי, אפשר לומר

לא ארוחה שהייתי משלמת את המחיר עליה שילמתי

אבל ניחא

כמה אנשים שאני מכירה יתחתנו בעתיד הקרוב?

אני מניחה שלא הרבה

שמו אותי בשולחן מלא נשים

כולן עובדות של העירייה

זה היה מצחיק

לא הכרתי שם אף אחד

אחרי כמה זמן ראיתי אנשים מהעבודה שלי

אחד מהם זה שעשה לי את החפיפה

שבשלב מסויים הציע שיסיע אותי הבייתה

הוא ראה שאני מסתכלת על השעון והוא ידע שאני בלי רכב ובכן אמא שלי הייתה צריכה לבוא לקחת אותי

חשבתי שההצעה שלו תמימה, עבדנו יחד, הוא העביר לי חפיפה

דיברנו במשך הערב, על כל מיני נושאים שונים, עבודה בעיקר ועוד כל מיני

כשהגענו למושב, טוב זה לא ממש היה ככה

ולמרות ששתית לא מעט יין (לדעתי גמרתי בקבוק שלם לבד)

ידעתי לעמוד על שלי

אז נכון לא התלבשתי כמו שאני מתלבשת לעבודה

התלבשתי כמו שאני יוצאת לאירוע, שמתי בושם

נכון זה קצת סקסי, אבל זה לא אומר שום דבר מעבר לזה שבא לי להרגיש טוב עם עצמי

למשוך קצת תשומת לב (לא הייתי ערומה או משהו)

למה לכל הרוחות גברים חושבים שמותר להם לנסות?

לא התאימה לי הסיטואציה

לא התאימה לי הסיטואציה בכלל

לא שיש לי משהו נגד הבן אדם בכללי

פשוט לא התאים לי, לא המקום, לא העניין, לא בכלל

אז אמרתי לא

סתם זה העכיר לי קצת את הערב

חוץ מזה הלבורנט עדיין כועס עלי

למרות שכתבתי לו מייל ואמרתי שאני מצטערת

למרות שהתנצלתי בפניו באופן אישי פנים מול פנים

הוא עדיין כועס עלי

ובכל פעם שהוא מסתכל עלי יש לו מבט כועס בעיניים כאילו רצחתי לו מישהו

היום גיליתי כמה הוא מרוויח

פחות ממני (ואני במשרה חלקית)

הבן אדם מהנדס

יש לו תואר בהנדסת כימייה וביוטכנולוגיה והוא מרוויח פחות משכר מינימום! (וזה על משרה מלאה)

עכשיו הוא כועס עלי

הוא בקושי מדבר איתי

הוא בטח לא ישתמש בעזרתי ובניסיון שיש לי (בכל זאת התחומים שלנו קרובים, צורת הגיוס דומה וכו')

ולא משנה מה אני אגיד, גם אם הוא יודע שאני צודקת

קטע של אגו גברי כנראה

המורה לספורט מנסה לעזור לו בכל דרך אפשרית שהיא מכירה

ת'כלס, הבן אדם אינטיליגנט, יש לו יכולות, הוא מתבזבז בביה"ס, זה בטוח

אבל יש לו אפס ניסיון

התואר שלו לא מאוניברסיטה מובילה בתחום (מה לעשות מסתכלים גם על זה)

הוא כנראה לא יודע לעבור ראיונות טלפוניים, או למכור את עצמו כמו שצריך

(בכל זאת יש חברות שמגייסות סטודנטים או אנשים עם אפס ניסיון אבל עם תואר אקדמי, כמו אינטל למשל)

סיפרתי למורה לספורט על הקטע, למה הוא התעצבן עלי

היא אמרה שהיא בכלל לא מבינה למה

ז"א זה לא היה סוד שהוא משמש כמורה מחליף

כל המורים כמעט ידעו מזה

זה היה תלוי על הלוח מודעות בחדר מורים

אם היית מסתובב בביה"ס היית רואה אותו בכיתות

אבל הלבורנטית, איזה מבוגרת קצת, לא יודעת אם היא ידעה או לא ידעה, אמרה יותר מדיי, שאסור לעבוד בשתי עבודות וכל מני דברים

והוא התעצבן, כי בכל זאת יש להם אותו מנהל

וגם אחרי שהתנצלתי בפניו פעמיים

היום הוא שוב הזכיר את זה, שהרסתי לו את ההזדמנות להרוויח קצת כסף מהצד.

אז כן הוא עדיין כועס

המורה לספורט הציעה לי להזמין אותו לדייט, או להציע לו להיפגש איתי

לא שמפריע לי, הוא אחלה בן אדם

אבל אין מצב שהוא יענה לי לטלפון

בהתחשב בזה שהוא עדיין כועס עלי

הוא לא רוצה לדבר איתי ולא כל שכן לדבר איתי

או להיפגש איתי

אני גם לא רוצה לקבל לא בתור תשובה

או כל תשובה צינית אחרת שיכולה להיות לו

ואני לא יודעת מה לעשות בקשר לזה

יש לנו עכשיו חופש שבוע

חנוכה

אנחנו בחופש יחד עם התלמידים

אבל אני לא יודעת אם אני יכולה להשאיר את זה באוויר ככה

ואין לי מושג מה לעשות עוד כדי שהוא יקשיב לי, ואולי יפסיק להאשים אותי

אני אפילו לא יודעת איך לדבר איתו

כי בכל פעם שהוא מסתכל עלי יש לו את המבט הכועס בעיניים שאומר הכל