כך קבעה אמא שלי אתמול בלילה

נמאס לה (האמת לא רק לה לכל מי שגר בבית) מההתנהגות של אבא שלי

שחושב שהוא הבן אדם היחידי שעושה דברים בבית

וכל היתר פרזיטים

הוא בדר"כ לא מאשים את אמא שלי בפרזיטיות, אלא רק את אחותי ואותי

אפילו שאנחנו עושות דברים בבית

אם זה בשטוף את הבית (הרצפה החדשה מתלכלכת נורא בקלות)

להכניס כלים מהמדיח, או להוציא מהמדיח ולסדר בארונות

לבשל, להוריד כביסה, לקפל כביסה

אבל לא הוא לא רואה את כל זה

אתמול בערב ארוחת שישי, ישבנו כולנו לשולחן

הפעם אמא שלי הכינה את ארוחת שישי

אנחנו עושות "תורנות" שישי היא שישי אני

לא מפריע לי לבשל באמת שלא, אני אוהבת וזה גם סוג של תראפיה

אכלנו, הכל היה בסדר

אחותי ואני פינינו דברים מהשולחן

ושמנו על השיש ובכיור

ואז אבא שלי נכנס למטבח

והתחיל לצעוק שאף אחד לא עושה פה כלום

אף אחד לא ביקש ממנו להיכנס למטבח

הכלים לא היו בורחים לאנשהו אם הוא היה מחכה עוד כמה דקות שאחותי או אני נסדר אותם במדיח

אחותי ברחה מהבית לחברות

אני הלכתי ליחידת דיור שלי

אחי נשאר שם מקשיב ולא מגיב

ואבא שלי ואמא שלי רבים בגלל זה

הוא לא רואה שום דבר חוץ ממה שהוא עצמו עושה

הוא כל הזמן מקטר ורוטן

אמא שלי אמרה אחר כך לאחי שהוא עם שתי מסכות

אחת עם אנשים שהם לא משפחה, אז הוא סחבק ונחמד

אבל בבית הוא מוריד את המסכה הזאת והפנים האמיתיות שלו מתגלות

בן אדם שכל הזמן מקטר, כל הזמן רוטן, כל הזמן חושב שמתנכלים לו

לא אנשים מבחוץ - אנחנו - המשפחה שלו

אנחנו נהנים מכל רגע שהוא לא נמצא בבית

למשל ביום כיפור, הוא עבד

הוא עובד במקום שעובדים בו 24/7

וביום כיפור משלמים יותר ולא אכפת לו לעבוד

אתם לא מאמינים איזה שקט מדהים היה פה! איזו שלווה בבית

גם אחי הגיע (אחי גר בת"א עם חברה שלו)

אחותי היחידה שצמה, אז אכלנו איתה את המפסקת

היא הלכה לישון אבל ישבנו במשך שעות בחוץ ודיברנו עד שעה מאוחרת בלילה

ישבנו ודיברנו כמו אנשים מתורבתים

שיחות על כל מיני נושאים שונים

גם שכנים שלנו באו וישבו איתנו

שזה גם לא דבר שקורה בשגרה

היה ממש נעים!

זה לא דבר שקורה אצלינו בימים הרגילים בשבוע

כי כל אחד עובד ומגיע בשעות אחרות

יום שישי (וערבי חג) הם הזמנים היחידים שכולנו יושבים יחד לשולחן

וכשאבא שלי נמצא, הערב יכול להתחיל נפלא

ופתאום הוא יתחיל להשליך את הריקושטים שלו לכל עבר

כל הערב נהרס בגלל זה!

מה שקורה במקרים כאלה, זה שאנחנו פשוט בורחים

כל אחד לפינה שלו, אחותי לחדר שלה, אמא שלי לחדר שלה, אני לבית שלי

אף אחד מאתנו לא רוצה לשמוע את הצעקות האלה

אף אחת לא רוצה שבן אדם יתן לה את ההרגשה שהיא זבל! פרזיטית! שלא עושה כלום בבית

(אלה גם המילים שאבא שלי משתמש בהן אגב)

הפיצוץ שהיה אתמול בערב, זה פיצוץ שני תוך שבועיים

זה לא שאין דברים כאלה ברגיל במהלך השבוע, אבל הם לא בעצימות כזאת כמו שהייתה אתמול

זה קיים, כל יום זה קיים, הרטינות, התלונות, המילים שלא נעים לשמוע

אבל זה נעשה בקצרה יותר, זה לא מגיע לטונים צורמים

במשך השבוע אנחנו עסוקים בדברים שלנו ופשוט ממשיכים הלאה, מתעלמים, או מעילימים עין.

זה האמת מה שאמא שלי ביקשה מאתנו לעשות, להתעלם

האמת שאני לא בטוחה שזאת השיטה הנכונה

אבל להיכנס איתו לויכוח זו בהחלט השיטה הלא נכונה - כי הוא מוכן להקשיב רק לעצמו

כשהייתי בגיל תיכון, כל המריבות שהיו לי איתו היו בגלל זה

הוא לא היה מוכן אף פעם לשמוע את הצד שלי

הוא היה הסיבה שעזבתי את הבית של ההורים בגיל 21 (טעות ענקית אגב לפחות מבחינה כלכלית)

כי לא יכולתי לסבול לגור איתו תחת אותה קורת גג

וגם כשאמא שלי הציעה לי לחזור לגור פה לפני כשנתיים, התנאי שלי היה - לא תחת אותה קורת גג איתו

במשך כל השנים שלא גרתי בבית, אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהוא התקשר אלי

וגם את מספר הפעמים שהוא בא לבקר אותי (בב"ש 0 פעמים, בת"א 3-4 פעמים וגם זה רק כי כל המשפחה באה)

אני יודעת, לא הייתי צריכה להרחיק עד ב"ש מיוזמתו הוא לא היה הולך לחפש אותי

ואם לא הייתי באה לבקר במושב, סביר להניח שגם לא הייתי רואה אותו או מדברת איתו

שתבינו, גם על דברים שהוא עושה הוא מקטר

היה שיפוץ בבית, הבית נראה נהדר

אבל הוא כל הזמן מוצא משהו לקטר עליו

הריצפה, המנורות, המקלחת, הדלתות

לפני שבועיים הוא הלך וקנה סלון (בלי אמא שלי)

הסלון לגמרי לא לטעמי, וגם לא לטעמה של אמא שלי, אבל יותר מזה הריהוט לא מתאים לגודל של הסלון (הסלון קטן יחסית הריהוט גדול ומאסיבי)

אבל האמת שכבר התרגלתי אליו, אז זה לא כל כך מפריע כבר היום

בכל מקרה אבא שלי שבוע שלם התלונן על הסלון ושהוא מתחרט שהוא קנה אותו

(ואי אפשר להחזיר כי הוא עשה את הסלון בהזמנה מיוחדת - צבע ועיצוב ספציפיים)

ככה שלשמוע את אבא שלי מתלונן על משהו, זה דבר שבשגרה

יומיומי, כמעט תמידי

מחמאות נדיר לשמוע ממנו (ואם כן זה בדר"כ קשור לאוכל)

אבל הפיצוצים האלה, הויכוחים, הצעקות

זה פשוט בלתי נסבל