האמת שלדודה שלי הייתה יומהולדת ואמא שלי שאלה אותי איזה ספרים לקנות לה

היות ויצא לי לקרוא פרק או חלק מפרק של הספר הזה, המלצתי עליו

כי חשבתי שיעניין את דודה שלי לקרוא משהו מצחיק

את הספר השני המעולה שהמלצתי ואמא שלי קנתה (היה מבצע על 1+1) היא החליפה

בספר על פנג שוואי - טוב הפסד שלה

והספר מספר בעצם על ההתמודדות שלהם עם המשקל (מעל 100 קילו)

הדיאטות השונות שמנסים להציע לכל מי שרוצה לרדת במשקל

ואיך זה משפיע בעצם על כל אחד מהם

אז מה למדים מהספר הזה?

א. המון אנשים לא אוכלים בריא ובנוסף אוכלים יותר מדיי - ולכן קיימת השמנה.

ב. לא משנה אם אתה אינטיליגנט או לא, להוריד במשקל זו לא משימה קלה וזה לא קשור ליכולות שכליות כמו לשליטה עצמית

ג. על כל אחד עובדת טוב יותר שיטה אחרת - בספר גיא השתמש בשיטת הנקודות של שומרי משקל כמתכון להצלחה ודניאל בשיטת הגמילה מגלוטן וסוכר

ד. לרדת במשקל לוקח זמן ואין פתרונות קסם (אק"א כל מיני דיאטות בזק כאלה ואחרות שמבטיחות כל מיני הבטחות וגורמות יותר נזק מאשר מועילות).

ה. החלק הקשה הוא בעצם לשמור על זה שהמשקל לא יעלה חזרה

~ביננו לא דברים שלא ידענו קודם על ירידה במשקל~

דודה שלי מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד (הייתי כותבת עוד כמה מאוד אבל נראה לי מיותר) התלהבה מהספר

אני

אני קצת פחות, קצת הרבה פחות

אין לי ציטוטים כי כל דבר מצחיק שקראתי נקרא בהקשר למשהו שנכתב לפניו, לכן צריך לקרוא את הספר

זה ספר מהזן הקליל שאפשר לקרוא ביום או יומיים (תלוי כמה זמן יש לכם)

מהסוג שתצחקו - כן כן - כמה וכמה פעמים תוך כדי קריאת הספר (וכמה ספרים כאלה אתם מכירים?)

הכתב גדול, הרווחים בין השורות גדולים, הפרקים קצרים והדפים של הספר עבים באופן יוצא דופן

בעצם הספר מתחיל להיות מעניין באמת רק מפרק 8 - שזה עמוד 59 (קצת יותר מרבע ספר)

אז מתחילות גם האמרות השנונות והמצחיקות

זה לא ספר על דיאטה, אף אחד לא אומר לכם שם איך לאכול ומה מתאים ומה לא

זה באמת הסיפור של גיא ודניאל והמאבק שלהם במשקל העודף שלהם

למה כן לקרוא:

מצחיק, שנון, קליל, קל לקריאה, מדבר לרוב האנשים רזים ושמנים כאחד

למה לא?

זה לא מסוג הספרים שמשאיר רושם רב בסוף

מי שלא מחפש את תחושת האקסטרא הזאת, יהנה ממנו יותר

(זו לא ממש סיבה ל-למה לא, אלא להבדל ברמות ההנאה מהספר)

אבות המזון / גיא מרוז ודניאל לפין

הוצאת ידיעות ספרים

205 עמודים