כמה מוזר זה לנסוע לעבודה אחרי תקופה כל כך ארוכה שדבר כזה לא קרה
אפילו שעבדתי בצינוק זו הייתה עבודה מהבית, כך שהשגרה של לקום בבוקר ולהתארגן בזמן מוגבל ולנסוע לאנשהו לא הייתה קיימת
פקקי בוקר אדירים לכיוון גוש דן
נוסעת עם חבר טוב שעובד באיזור גם
כך שלפחות החברה נעימה
מגיעה לפני הזמן שקבעו לי
מחפשת מה לעשות כדי להעביר את הזמן ולא להגיע מוקדם מדיי כשאין עדיין אף אחד במשרדים
גם כשהגעתי חוץ מהר"צ שהוא משכים קום מסתבר לא היו פה יותר מדיי אנשים.
הרוב מגיעים בין 9 ל10 בבוקר אין לחץ וכל אחד מגיע מתי שנוח לו.
לאט לאט אנשי הצוות מגיעים
הרבה שמות עבורי לזכור, מקום חדש וזה...
סיבוב קטן בקומה
הצגה לכמה אנשים
רואה איפה הפינת קפה
אנשים אוכלים ארוחת בוקר יש במקום
קורנפלס לסוגיו השונים
ירקות טריים חתוכים, לחמים ובאגטים, פריכיות, מבחר סוגי גבינות, ריבות, דבש, חמאת בוטנים שוקולד וכדומה.
אני לא טיפוס של ארוחת בוקר ולכן מסתפקת בקפה בינתיים
לא הבאתי אוכל ליום הראשון של העבודה
לא יודעת איך זה הולך פה מהבחינה הזאת
מחר כבר אדע יותר
הבחור מהצוות שלי שאמור להעביר לי חפיפה עוד לא הגיע
הר"צ אמר שהוא לרוב מגיע אחרי 10
אז בינתיים מעבירה פה את הזמן
יש מזגן , אנשים נחמדים ואחלה נוף מהחלון
אותו בחור הגיע רק בצהריים
עד אז לא עשיתי יותר מדיי
גם אין סיכוי לזכור כל כך הרבה דברים ביום אחד
הוא לא ממש העביר לי חפיפה לאחר מכן כדי לא להעמיס
(בהמשך אני אבין שהוא לא ממש מעביר לי חפיפה, הוא סתם שם כדי שאוכל לשאול שאלות)
אני רגילה להגיע למקומות חדשים ושעל היום הראשון מתחילים לדחוס את החומר בעצימות גבוהה
בצהריים הלכתי לאכול באיזו מסעדה בסביבה, יש לנו 10ביס שזה יעיל והרבה יותר נוח מאשר להביא אוכל מהבית (ולמי בכלל נשאר זמן לבשל?)
משעשע אותי שכולם בצוות חושבים שאני צעירה
הם קצת היו בשוק כשאמרתי שאני מעל 30
הבחור הצעיר בן 32
וכל היתר מעל 40
אה כן, מיותר לציין שכולם גברים נכון?
אבל כולם ממש נחמדים
בכלל כל העובדים שנתקלתי בהם ממש נחמדים שזה לא משהו שנתקלים בו בכל מקום
מעין תרבות ארגונית כזאת, שהם מחפשים גם אנשים כאלה.
לפחות זה הרושם שלי...
וגם כאן...
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
