הכי מעצבן זה לקום בבוקר עם כאב ראש או יותר נכון מכאב ראש
במיוחד אחד כזה שלא עובר במהלך היום
זה דיי דופק את כל השבת
עבר חודש ראשון מאז שהתחלתי לעבוד
חלק ניכר מהזמן בעבודה אני מוצאת שאין לי יותר מדיי תעסוקה
קודם כל יש מערכות שאי אפשר לעבוד עליהן באמצע השבוע
יש לנו יום אחד שבו ניתן לעבוד עליהן, אבל זה רק יום אחד בשבוע
בחודש הזה חוץ מללמוד דברים חדשים הייתי עסוקה בלכבות שריפות
לטפל בתקלות שעברו אלי בירושה כי לא היה אף אחד שיטפל בהן
יש עוד מערכות שזקוקות לתחזוקה שוטפת, ושוב יש רק יום אחד שבו אפשר לעשות את זה
יצא לי אפילו לפגוש מישהו שאני מכירה ממקום אחר בעבודה
סתם ככה הסתובבתי במשרד ופתאום ראיתי פרצוף מוכר
בשישי האחרון עשינו ארוחת שישי
אחותי גיסי ואחיין 2 היו גם
הוא כזה חמוד האחיין הקטן
והחלק הכי מצחיק זה שיש לו צבע עור יחסית בהיר
(אחותי וגיסי יחסים כהים בעור).
אבא שלי אמר לאמא שלי שתגיד לאמ"ג שלא תעיר לסבתא שלי על שומדבר
וזו הייתה הפעם הראשונה מזה כמה שנים שלא שמעתי תלונות מאמ"ג לגבי זה שסבתא שלי רואה TV
למרות שאבא שלי אמר שאחרי שאחותי וגיסי הלכו אמ"ג כנראה כן העירה לסבתא שלי וזה ממש עיצבן אותו
אני פשוט לא נשארת שם אחרי שאחותי וגיסי הולכים
הם באים בדיוק לזמן שצריך להיות ולא נתקעים מעבר לזה
ככה לפחות לא מכבידים על מי שמארח
מה גם שגיסי לא מת על האווירה שנוצרת בבית בגלל אמ"ג וההתנהגות שלה
מקווה שלפחות בסופ"ש הנוכחי לא נצטרך לסבול את הנוכחות שלה
למרות שאמא שלי מזמינה אותה כדי שתביא את סבתא שלי לפה כדי שהיא לא תהיה לבד...
אני לא מבינה את הקטע של אבא שלי להידחף לי למשכורת
לא ההורים שלי לא יודעים כמה אני מרוויחה ואין לי כוונות להגיד להם
עם כל הכבוד זה לא שאנחנו חולקים חשבון משותף ואני לא חייבת להם דין וחשבון
הם רק יודעים שזו משכורת נורמלית ולא כמו שהייתה לי כשעבדתי בצינוק
שם אחרי הורדות מיסים הייתי מקבלת נטו פחות ממשכורת מינימום
משכורת שאי אפשר לחיות ממנה או לעשות איתה משהו
על הכל צריך להצטמצם ולהתכלב
זה מוזר לחזור פתאום למשכורת נורמלית,
זה לא שההתנהלות הכלכלית שלי תשתנה
אני כן מקפידה לא להתפרע עם כסף ולא משנה מה המשכורת
אחרי שנים שלא הרשיתי לעצמי להוציא כספים סוף סוף אני יכולה להרשות לעצמי
אם
זה לרענן את המלתחה שלי שהייתה זקוקה לריענון בדחיפות (כי 4 שנים לא קניתי
בגדים וגם את זה עשיתי בסיילים ו/או סוף עונה שיש 50%-70% הנחה)
ואם זה לחשוב על לקנות דברים לבית שיגרמו לו להיות יותר מסודר ומאורגן
או סתם דברים שאני צריכה, כמו למשל סמארטפון חדש (כי זה הנוכחי גוסס לי).
תמיד כשקניתי סמארטפון לא קניתי שניה אחרי שהוא יצא
תמיד אחרי שנה או שנתיים
כל הקטע של המחיר היקר למדיי של סמארטפונים פרימיום
אבל עכשיו פיספסתי את המומנטום של זה ואני במצב שאני צריכה להחליף מכשיר ASAP
כשמצב כזה קורה אי אפשר לחכות עוד שנה שהמחיר של המכשיר שאני רוצה יירד
ולא אני לא מוכנה להתפשר על משהו אחר פחות טוב
סמארטפון זה כמעט כמו הידיים והרגליים, במיוחד בעבודה בתחום העיסוק שלי.
חוץ מזה אני רוצה לקנות מקרר נורמלי לבית שלי
יש לי היום מיני מקרר משרדי, שאין בו מקום לשומדבר חשוב בעצם
ואני רוצה שיהיה לי מקום לדברים שאני צריכה
אין לי זמן בבוקר להתחיל לטייל לבית של ההורים שלי כדי להביא משם דברים
כל הדברים האלה אלה דברים שלא יכולתי לעשות כשלא עבדתי בטח
אבל גם לא כשעבדתי בצינוק כי זו לא הייתה משכורת שאפשר לחיות ממנה
(אפילו לא יכלתי לשלם ממנה על הלימודים)
וגם כאן
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
