ביום חמישי חזרתי סוף סוף לעבודה.

חלק מהאנשים שהם לא מהצוות שלי היו בטוחים שעזבתי (באמת בלי להגיד לחברים שלי ממחלקות אחרות שלום?). אבל באמת שלא הייתי שבועיים בערך.

בעיות במיתרי הקול בעבודה כמו שלי שמה לעשות את הקול שלי אני חייבת בשביל לדבר עם אנשים, לא קל היה לחזור, ובסוף היום, אפילו שהיה שקט יחסית הקול שלי לא היה משהו.

הרבה דברים משתנים בעבודה בשבועיים.

מישהי מהצוות שלי התפטרה, היא נמצאת שם פחות זמן ממני, היא פשוט נשברה, אין אי אפשר לשרוף 11 שעות מהיום בעבודה.

אני הכי ותיקה בצוות האמת, וכולם מצפים שאם מישהו ישבר אז שזו תהיה אני, אני עדיין מקווה להתקדם לתפקיד אחר שלא מחייב אותי בכל כך הרבה שעות עבודה.

אני לא אגיד שלי זה לא מפריע ה-11 שעות האלה, שהצטמצמו ל-3 פעמים בשבוע במקום 5, והימי שישי המיותרים האלה (בחודש הבא יש לי 2 ברצף בגלל שלא עשיתי שישי כשהייתי חולה), אפילו שזה עוד כסף למשכורת, בכלל בזכות זה היא נראית נורמלי.

אני מחפשת עבודה, אבל בקטנה, כי הפרוייקט שלי עכשיו הוא למצוא דירה, זה יהיה משהו שאני אעשה יותר בחודש אוגוסט, בגלל שהמחירים כרגע בשמיים (כן כבר אמרו לי שאין סיכוי שהם יירדו) וגם בגלל שרוב הדירות הן לכניסה מיידית, ואני לא יכולה בשום מצב להיכנס במיידי.

ידיד שלי מהעבודה שעידכן אותי בכל מה שקורה כשהייתי חולה סיפר לי שהר"צ שלנו היה בהלם כשאותה אחת אמרה לי שהיא מתפטרת. הנה שוב התחילה רעידת אדמה בצוות. מעניין מי יהיה ה"קורבן" הבא...

ויש גם את הערב צוות הזה, שמסתבר שהחברה מממנת חלק ממנו, אבל מה, הר"צ שלי רוצה שזה יהיה יותר ברמה, אז כל אחד צריך לתרום לעניין 50 ש"ח תיבין ותקלין. לא נראה לי העניין הזה בכלל לא. יש לי עיסוקים שאני לא מוכנה לוותר עליהם אחרי שעות העבודה.

השבוע כשהייתי בחדר כושר פגשתי שם מישהו (להרגיע, הוא בן 20) חמוד לאללה. סתם קישקשנו לנו בשיחה וגילינו שיש לנו מישהו משותף ששנינו מכירים. הצחיק אותי שאני עושה חדר כושר כדי לרדת במשקל והוא עושה בשביל לעלות במשקל. ובכלל אתם יודעים איך זה שאנשים שעובדים באותו תחום של עבודה יש על מה לדבר...

היום בחדר כושר עשיתי פרופיל, ככה הם קוראים לזה שמדריך יושב איתי ובונה לי תוכנית אימונים. בחרתי לעשות את הפרופיל עם אותו אחד שעשה לי את הפרופיל הראשון, זה שכל הזמן מסתכל עלי כשאני מתאמנת. אז הוא שינה לי כמעט את כל התרגילים, הלכו לי הידיים, באמת אני בקושי יכולה להזיז אותן. וגם נרשמתי לאימונים אישיים איתו (וזה לבד עולה לי כמו מנוי לשנה לשם), אני מרגישה שאני צריכה חיזוקים, במיוחד בגלל העבודה שלי שהיא לבד גומרת אותי.

מצחיק, הוא אמר לי שהוא רוצה שאני אשן לפחות 6-7 שעות בלילה, שבמזל אני ישנה 5 (בגלל העבודה והחדר כושר).

זה היה מוזר כזה הפרופיל, כי הוא היה jumpy כזה, לא יודעת למה. וגם איך שהוא מסתכל עלי אני לא מצליחה לנחש אפילו מה המבט הזה אומר (ואולי כלום בכלל), אני לא רגילה לזה שאני לא מצליחה לקרוא אנשים (אמנם אני לא רואה הכל, אבל דברים בסיסיים כן).

כל המדריכים שם כאלה מצחיקים, כולם מפריעים/עוזרים אחד לשני.

רק המדריכות שם פלצניות לאללה.

כשעשיתי אימון אחרי הפרופיל (לבד) הוא הסתכל על איך שאני עושה את התרגילים (זה יכול להיות הכי מוציא מהריכוז שמישהו עושה דבר כזה). חוץ מזה שנורא חשובה לו הטכניקה, ז"א שאני אעשה את התרגילים כמו שצריך ולא כמה שיותר.

זהו אני עייפה מתה

מחר נוסעת לבקר את ההורים שלי קצת, לנשום קצת אוויר הרים (או גבעות, בכל מקרה הוא יהיה יותר נקי מאשר בעיר).

מקווה שעובר עליכם סופ"ש נפלא!