|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2007
 מרגישה שריק לי
אני הולכת לישון מאוחר
וקמה עוד יותר מאוחר
אין לי שום סיבה לקום מוקדם בבוקר
התאגיד עוד לא שילם לי את הפיצויים
עוד מעט נגמרים לי ימי החסד של הדמי אבטלה
מתחת לגיל 28 אני מקבלת רק 67 ימי אבטלה ורק 40% מהמשכורת שלי
שזה לא הרבה במיוחד כשחושבים על זה
ועוד לא מצאתי עבודה
ואני כנראה אצטרך לעבוד במשהו סתם
כי בלי כסף אני ממש לא רואה איך אני אשלם שכ"ד וחשבונות
ואין לי מושג איך מחפשים עבודה סתם
עבודה שלא ממש אוהבים
עבודה שמראש נועדה להיות זמנית
אין לי אפילו קצה של חוט מה אני עומדת לעשות
לחזור לבית של ההורים שלי לא בא בחשבון
הם גרים במושב שאף אחד לא מכיר
ואין שם תחבורה ציבורית
ובטח שלא עבודות מזדמנות
ואיך דודה שלי אמרה
"עדיף לך לישון על ספסל מאשר לחזור לשם"
טוב זה קצת מוקצן, אבל באמת אין לי מה לחפש שם
זה יקבור אותי יותר
מאז הצעקות שחטפתי מאמא שלי
כן אנחנו מדברות
אבל אני ממש לא מתכוונת לשכוח או לסלוח לה על מה שהיא אמרה לי
אבא שלי החליט שהם כן ישלמו לי את השכ"ד ושאני אחזיר להם שאני אוכל
מפליא, שאבא שלי שלפני 3 שנים בקושי הסתדרנו היום אנחנו מסתדרים יותר טוב
ואמא שלי בגלל מה שהיא אמרה אני שומרת לעצמי את הזכות לרדת עליה אם היא מעצבנת אותי
חוץ מזה המצב רוח שלי נמצא ברצפה
הוא נע בין בסדר לרע מאוד
לא בא לי לצאת
לא בא לי לראות אנשים
לא בא לי כלום
לצאת מהבית הפך להיות מעיק עבורי
לקום בבוקר, בכלל אין על מה לדבר
אין לי שום סיבה לקום בבוקר
אני קמה מתישהו כי צריך
ואם אין לי ראיונות את רוב היום אני מעבירה בשינה
בת דודה שלי התחתנה לא מזמן, חתונה אזרחית
היא עושה ארוחה חגיגית למשפחה באיזו מסעדה צמחונית בירושלים
צריכה לנסוע לשם, לא יודעת אם בא לי
חברים שלי הזמינו אותי לנסוע איתם בסופ"ש הקרוב לכינרת
ואני לא בן אדם ידידותי במיוחד, דווקא דיי אנטיפתית לאחרונה (המצב רוח עושה את שלו)
ולא בא לי להיות בחברה של אנשים אם אני לא ממש חייבת
מה גם שאני לא ממש יכולה להרשות לעצמי כלכלית את הנסיעה לשם
(אבל הם החליטו שהם לוקחים אותי וגם משלמים לי על הכל)
עדיין אני לא ממש רוצה לנסוע
אין לי מצב רוח
אני לא חושבת שהרגשתי ככה כל כך רע מאז שהייתי בתיכון
היו לי תקופות רעות בשנים האחרונות
אבל לא ככה
לא שהרגשתי שכל העולם סביבי נופל לאט לאט ואני לא יכולה לעשות שום דבר בקשר לזה
אנשים אומרים לי להינות מהמובטלות, שאני דואגת איך אני אשלם שכ"ד וחשבונות
זו לא מובטלות מבחירה, זו מובטלות מכפייה וזה אחרת
לא טוב לי עם זה
ואני מרגישה שריק לי
ריק לי כי אני מרגישה הכי לבד שבעולם
ואני מרגישה מין חוסר אונים כזה
שאני לא מצליחה להתמודד איתו
ולא משנה כמה ראיונות עבודה עברתי
ואיך זה שבאופן מפתיע רוב התפקידים השווים פתאום הוקפאו
פשוט שום דבר לא הולך לי
אני מרגישה כל כך תקועה במקום
וכל שניה כל מה שבניתי בשנים האחרונות הולך לקרוס
עצוב לי
לבד לי
אני לא זוכרת מתי הרגשתי כל כך בודדה
תמיד היה שם מישהו
ואני מרגישה ריקנות ששום דבר לא ממלא אותה
אין לי שום סיבה לקום בבוקר
כי באמת אין לי בשביל מה
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
