|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2007
לפעמים
אני מוצאת דברים אירוניים בהקשרם אלי
לפני 3 וחצי שנים החלטתי שלא להחליט יותר
וככה נשארה לה ההחלטה הזו של חוסר החלטה תקופה ארוכה
בה בעצם לא עשיתי הרבה בחיים שלי חוץ מ: להתחיל לעבוד בתאגיד, לעבור לתפקיד אחר בתאגיד, לעבור לעיר אחרת, לעבור דירה.
אני חושבת שאולי גם זו הייתה חלק מהסיבה שלא קמתי ועזבתי בעצמי את התפקיד הקודם שלי
כמה שדיברתי על זה שרע לי וחרא לי שם, לא היה לי האומץ לקום וללכת
ואולי לא היה לי האומץ להחליט שוב
כי בפעם הקודמת שהחלטתי משהו וביצעתי
נתתי למישהו (התולעת) כל כך הרבה מעצמי שנשארתי ריקה לגמרי
ידיד שלי, מישהו שהכרתי ממש לא מזמן
אמר לי לפני כמה ימים מה שהוא חושב עלי
מה שהוא ראה
אנחנו יותר מדברים בטלפון מאשר נפגשים
ואני מכירה אותו רק 3 וחצי חודשים (ובהם ראיתי אותו 4 פעמים אולי)
הוא אמר לי את האמת על עצמי, אמת שאני מודעת לה
אבל לא נראה לי שהרבה אנשים (כולל ההורים שלי) היו מעלים על דעתם
הוא אמר לי שאני לא אוהבת את עצמי (זה דיי נכון בימים אלה)
ושאני ריקה מבפנים, שאין לי כלום לתת
ועד שאני לא אוהב את עצמי ואשקיע בעצמי אני לא אוכל לתת מעצמי לאף אחד
מה שמסביר כמה דברים כמו למשל זה שרוב החברים שלי נעלמו
האמת בתקופה שהייתי מובטלת לא היה לי חשק לראות אף אחד
לא כל שכן לדבר "על זה"
נתתי לאמא שלי ולאחי להשתלח בחיים שלי
לרדת עלי
להעליב אותי
הרשיתי להם להגיד לי מה לעשות
ומה לא לעשות
(לא שעשיתי מה שהם אמרו)
היחידי שבאמת היה בסדר איתי היה להפתעתי אבא שלי
החלק האירוני פה
לדעתי
התולעת, שלו נתתי כל כל הרבה מעצמי
והייתה לו יד רגל (ועוד כמה איברים) שתרמו למצב הנוכחי שלי
(ככה זה שנותנים מעצמך כל כך הרבה לבן אדם אחד שיודע רק לקחת אבל לא לתת)
לעומת הידיד שלי, שעשה לי מה שנקרא fucking wake up calling
שהוא אמר לי את הדברים שהוא אמר וגם הוסיף "אני תמיד אומר דברים כאלה לאנשים שחשובים לי"
ויותר מזה, הוא אחד האנשים שהיו שם כשהייתי צריכה לחפש עבודה
הוא שינה לי את הקו"ח ב- 180 מעלות
והיה שם בצורה כזו שאף אחד לא היה למעני
החלק האירוני
הוא והתולעת במקור מאותה עיר
אני מוצאת את זה משעשע כשאני שמה לב להבדלים
איך אחד הפיל אותי לרצפה, ואיך אחר עוזר לי לקום משם
למרות שמה שהיה השנה, זה משחק ילדים לעומת איך שהרגשתי לפני 3 שנים
אולי הייתי צריכה מישהו שיעיר אותי מהתרדמת הזו שהייתי שרויה בה
זה מוזר איך דברים מתגלגלים
ואת ידיד שלי (השם שמור במערכת)
פגשתי לגמרי במקרה
יומיים אחרי שפיטרו אותי
במפגש אצל ידיד טוב אחר שלי
(ואת כולם אני הכרתי דרך האינטרנט)
צירוף מקרים מעניין
איך דברים מתגלגלים לפעמים...
| |
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
