לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2011

לימודים ומחשבות


 

טוב, זה לא סוד שעכשיו (כשאני לא עובדת) אני לא לומדת

האמת, לא הייתה לי הצלחה גדולה בלימודים מאז שהתחלתי

הראש שלי ממש לא בזה לצערי

 

זה לא שהחומר לא מעניין

זה פשוט החיים, וכל מה שקשור בהם שגורם לי לעשות דברים אחרים במקום לשבת על הלימודים

ובחיי שהלימודים האלה דורשים הרבה תשומת לב

 

אני לומדת מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה

אחד המקצועות היותר קשים שקיימים באקדמיה

וכן דורשים המון המון תשומת לב

כי הלימודים לא רק שהם קשים, כמות החומר שנלמדת עצומה, גם צריך לתרגל את מה שלומדים

אי אפשר לדעת מתמטיקה רק תיאוריטית ולעבור ככה מבחן

אי אפשר לדעת תיכנות רק ברמה התיאורטית ולעבור ככה מבחן

חייבים לדעת לעשות תרגילים, חייבים לדעת לתכנת ולכתוב שורות קוד בפועל

 

אני לא מצליחה לקחת יותר מקורס אחד בסימסטר

מה שאומר שאני אסיים את התואר שאני אהיה בת 40 בערך

וזו לא הייתה כוונת המשורר

 

האמת, שהגעתי למסקנה שאני לא חייבת ללמוד לתואר אקדמי כדי לדעת תיכנות

אפשר גם אחרת

 

וגם לא מעט מחברי הרימו גבה כשאמרתי להם שאני הולכת ללמוד מדעי המחשב בגילי המופלג (עוד חודש 30)

למה לך להתאמץ כל כך? למה לא ללכת ללמוד משהו ניהולי? יש לך כבר מקצוע!

וזה נכון, אני כן רוצה לדעת תיכנות, אבל יש המון דרכים לדעת תיכנות בלי לקרוע את התחת בתואר אקדמי

והאמת, רוב התוכניתנים שאני מכירה, הם כאלה שלמדו קורס בתיכנות, אם דרך הצבא (ממר"מ) ואם בקורס שנרשמו אליו באופן פרטי באחד מבתי הספר שמלמדים את רזי מקצועות המחשב, וכמה בודדים שלמדו לבד.

אף אחד מהם אגב, לא עשה אחר כך תואר אקדמי במדעי המחשב!

כולם עשו תארים אחרים: ניהול (כי לא יעזור לכם, אין דבר כזה מנהל עסקים לתואר ראשון), ניהול + מקצוע נוסף (תואר דו חוגי), כלכלה ו/או כלכלה וחשבונאות, ועוד כהנה וכהנה נושאים.

מה לעשות שבתעשייה מגיע שלב מסויים שבו תואר הופך להיות דבר נדרש.

אם פעם הייתם חייבים תעודת בגרות כדי להגיע לאנשהו, היום זה תואר אקדמי.

לא משנה במה, העיקר שיהיה קשור איכשהו למה שאתה עושה (זאת אומרת תואר בספרות לא ממש יעזור לרוב האנשים, אבל כלכלה כן).

ככה שלא מעט אנשים עושים תואר פשוט כדי שיהיה להם אחד כזה.

 

גם אחי (שחושב על לימודים) ורבים מחבריו לומדים תארים שהם לא מדעיים

מעטים הולכים לכיוון הזה (מפתיע, לא?) כי התארים המדעיים הרבה יותר קשים מאלה שלא

תחשבו לכם שהיום חלק ניכר מהסטודנטים הם אנשים עובדים

אין להם דרך לממן לעצמם לימודים ללא עבודה

לימודים אקדמים בישראל הם נטל לא קטן

זה לא זול להיות סטודנט, בכלל לא

ומשפחות רבות לא יכולות לעמוד בנטל הכלכלי של להחזיק סטודנט חופשי בבית

 

לא מעט אנשים צריכים את התואר כי זה פותח להם את הדלת

גם אם זה לא בהכרח נותן להם מקצוע ספציפי

מקדם בעבודה

 

אני לא רוצה לקבל את התואר שלי רק עוד 10 שנים

וזה מה שיהיה בקצב הנוכחי

כי גם אם אני אעבוד במשרה מלאה + נסיעות זה לא משאיר לי הרבה זמן ללמוד

 

במקצוע מדעי יש לימוד של החומר (זמן) + הבנה של החומר (זמן) + תרגול של החומר (זמן) + הגשת עבודות

במקצוע לא מדעי זמן הלימוד אולי אותו הדבר (אולי אפילו קצר יותר), אבל ההבנה מתקצרת (לא צריך לתרגל כדי להבין), הדברים יותר פשוטים, ולא צריך לתרגל את החומר (ברוב המקצועות לפחות), צריך לזכור ולהבין

אני לא אומרת שתואר זה או אחר הוא קל יותר

בכולם יש דרישות מאוד גבוהות

אבל מדעי המחשב נחשב לאחד מהתארים הקשים באקדמיה

ואם אני לא יכולה לתת מעצמי מספיק כדי ללמוד אותו

100% אני לא יכולה, וגם לא 50% ככה שזה בעייתי

 

ובל נשכח את זה שאיך נאמר, המוח שלי דיי חלוד

זה לא כמו שהייתי בת 22 ונוסחאות במתמטיקה רצו לי בראש באופן חופשי

היום אני ממש צריכה להתאמץ כדי להיכנס לזה

וביני לבין עצמי (ואתם) זה עושה לי כאב ראש אחרי שעה וחצי-שעתיים

אז נכון שמתרגלים לזה

אבל תארו לעצמכם עבודה במשרה מלאה (9 שעות) + 2-3 שעות נסיעות ביום

ואז אני אמורה לשבת על הלימודים

אני חושבת שכל בן אדם לא היה מסוגל לשבת וללמוד משהו שקשה וצריך להשקיע בו זמן ומאמץ כדי להבין

(ביננו המתמטיקה זה החלק היותר קשה בלימודים)

ואחר כך גם לתרגל את זה

שהמוח עדיין עסוק בענייני עבודה, טרדות היומיום ועניינים אחרים שמטרידים את המוח

 

כבר הרבה זמן אני חושבת ביני לבין עצמי שאולי בחרתי לא נכון

אולי הייתי צריכה לקחת מקצוע אחר

כי תיכנות אני יכולה ללמוד גם בלי תואר אקדמי

ובגלל שאני צריכה תואר, כי זה כבר נעשה כמעט "דרישה" של מעסיקים

(ואם הם לא דורשים הם שואלים למה אין לי, או למה לא עשיתי תואר כי זה לגיטימי שלכולם יש)

גם עכשיו אין לי כל כך הרבה נקודות זכות ככה שאין לי בעיה לעבור לתחום אחר

שאולי יהיה לי יותר קל (ביננו כל מה שלא מדעי הרבה יותר קל לי) אבל אולי יותר משעמם

כי לא משנה על איזה קורסים עברתי, לא מצאתי דברים שעניינו אותי יותר מדיי

וזה בעצם מזכיר לי את התיכון, שלמדתי 2 מקצועות מורחבים שבחרתי, וחוץ מזה יתר הדברים לא ממש היו שיא העניין. זאת אומרת את מי עניין ללמוד היסטוריה, ספרות, מתמטיקה וכו'? אבל זה היה משהו שהוא חובה, חלק מהתהליך.

 

היום תואר אקדמי הוא כמו מה שהיה בעבר תעודת בגרות

זה נראה שכל אחד (או כמעט כל אחד) צריך להחזיק אחד כזה (לפחות)

ובאמת בישראל לא רואים כל כך הרבה אנשים עם תארים שניים, שלא לדבר על דוקטורנטים

(כן אני בטוחה שתמצאו דוקטורים באקדמיה ובמעבדות מחקר וכדומה אבל לא במקומות הרגילים).

 

אם ניקח את את בני גילי מהמושב, 12 במספר

אחת יש לה תואר בעיצוב מבצלאל (אין לי מושג מה היא עושה עם זה היא לא עובדת בזה, אבל היא תמיד הייתה מוכשרת בטירוף)

אחת יש לה תואר בניהול מ"דרבי" (או איך שלא קוראים להם היום) והיא בתפקיד ניהולי בחברת נעלי סקופ

אחת יש לה תואר בפסיכולוגיה והיא עובדת בגיוס עובדים (באינטל אם אני לא טועה)

אחד יש לו תואר במערכות מידע מאת"א, והוא גם עובד כתוכניתן (גיק מחשבים מגיל צעיר ויוצא ממר"מ)

אחד יש לו תואר בכלכלה וחשבונאות מאת"א, והוא בכלל תוכניתן (יוצא ממר"מ), ועכשיו הוא עושה תואר שני במנע"ס בבר אילן

אחת יש לה תואר ראשון במשפטים המרכז האקדמי למשפטים רמת גן, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת מיאמי (ארה"ב) ותואר שני נוסף ביחסים בינלאומיים מUCL (בריטניה)

כל היתר נטולי תואר אקדמי - כולל אותי

יש מביניהם שבכלל לא חושבים או חולמים לעשות תואר

כי החלום הגדול שלהם (ביננו שלהן) היה להחתן ולהביא ילדים

או שהם חושבים שהם לא מסוגלים לזה

או שהם חיים בעולם של צריך לעבוד - לימודים זה לא כל כך חשוב העיקר שיש אוכל על השולחן בבית

אגב, כל מי שציינתי שעשה תואר ראשון עשה אותו שניה אחרי שהשתחרר מהצבא ולרובם ההורים מימנו את כל התואר או את רובו.

מה שכן, רואים בברור שלא כולם עובדים במה שהם למדו

 

אני רואה חברים של אחי (סביבות גיל 25-26) שלומדים היום במקומות שונים מקצועות שונים

אף אחד מהם לא פנה לכיוון מדעי, וזה לא שאין להם יכולות לזה

חלק ניכר מהם היו מאלה שמתמטיקה ופיזיקה היו החברות הכי טובות שלהם בתיכון

רק שהיום, למי יש כוח להתאמץ, הם צריכים את התואר וזהו

לא משנה לאן הם יתבגרו טוב שיהיה להם תואר אקדמי

טוב אף אחד מהם לא לומד ספרות הוא היסטוריה או משהו רוחני כזה

אלא מקצועות שיש להם נגיעה לחיים לעתיד, אבל הם לא מקצועות מדעיים ו/או ריאליים

וכולם ללא יוצא מן הכלל עובדים כדי לממן את עצמם

 

אני באמת חושבת לעצמי, למה לקרוע את התחת כדי להשיג תואר

אם אני יכולה לעשות את זה בדרך אחרת

תיכנות אני אוכל ללמוד מתי שאני רוצה

אני לא צריכה תואר בשביל זה

ותואר הוא בעצם מה שאני צריכה היום

אז למה לא לבחור משהו שיהיה לי קל יותר, ונעים יותר ללמוד

אולי לא בהכרח הכי מעניין שבעולם

אבל זה כמו בביה"ס לומדים כי צריך, לא בהכרח כי מעניין

כדי לקבל את התעודה הזו שתפתח לי עוד דלת בעולם

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 30/4/2011 17:14   בקטגוריות לימודים אקדמאים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-6/5/2011 18:51
 



בחיי שלפעמים אני לא סובלת את אמא שלי


 

השעה 23:00

אני מקבלת ממנה SMS

"אני מבקשת ממך להתאמץ ולמצוא עבודה. לא יתכן שכל תושבי הכפר לדוגמא עובדים חוץ ממך. יש לי הרושם שנוח לך המצב מעין חממה. את יכולה כמו שאת מומחית להמציא תירוצים זה לא מענין ולא רלוונטי למציאות בגילך. את צריכה לנער את עצמך או שתעזרי ביעוץ חיצון".

 

החזרתי לה SMS

"מה לכל הרוחות הבעיה שלך? שבוע וחצי לא היה לי אפילו עם מי לדבר בכלל! כולם היו בחופש בגלל החג הזה. תפסיקי לשפוט אותי כל הזמן ותני לי לחפש עבודה כמו שצריך בלי להיכנס בי כל הזמן. אם חושבת שהמצב הזה נוח לי את טועה בגדול! ואם ככה את חושבת זה מוכיח כמה את לא מכירה אותי"

 

תשובה ממנה

"אני באמת חושבת שאת צריכה יעוץ. מה זה נכנסת בך כל הזמן, מי בכלל דיבר איתך? את רדופה על מצב לא קיים. אפילו ביקשתי להזכיר מתי הראיון"

 

בחיי שבוע וחצי שלא היה לי עם מי לדבר

כל חברות ההשמה היו בחופש

בעצם נראה לי שכל מי שיכל לקחת חופש לקח

לפני כן הייתי שבועיים בסך הכל בבית

אז כן, החופש הזה, החג הזה בא לי לא טוב מבחינת חיפוש עבודה

אין מה לעשות, זה היה שבוע+ תקועים באמצע שבהם כל העניין של חיפוש העבודה היה ב-HOLD

 

אמא שלי, זה כל כך מעצבן אותי ההתנהגות שלה

מבחינתה להתפשר על הכל

אין לי ערך אפילו מבחינתה

זה מה שהכי פוגע

היא אפילו לא נותנת לי צ'אנס

מבחינתה שאני אעבוד בבייסיטר כל היום

בחיי שאין לי סבלנות לשמור על 2-3 ילדים אחר הצהריים

זה לא שווה את הכסף שמשלמים פה (30 לשעה) שצריך להיות איתם לרוץ איתם, לשחק איתם, לשעשע אותם, לעשות איתם שיעורי בית, לבשל להם צהריים להכין להם ארוחת ערב.

בפעם הקודמת שהקשבתי לאמא שלי עם זה נתקעתי עם "עבודה" שהכניסה לי 500 ש"ח בחודש ולא יכולתי לחפש עבודה תוך כדי כי זה תמיד היה דופק אותם.

הטימטום!!! הטימטום הורג!

 

ולחשוב שעוד הזמנתי לנו כרטיסים כדי ללכת להצגה יחד

בחיי שההתנהגות הזו שלה, אם הייתי יכולה הייתי מבטלת את הכרטיסים האלה

mark my words

פעם אחרונה שאני הולכת עם הפוסטמה הזו להצגה!

 

איזה בן אדם חסר רגישות!

כאילו, ראבק, אני לא צריכה להיות שטיח כמוה!

לעשות הכל בשביל כסף, הכל חוץ מלרדת לזנות

כמה זמן היה לי כדי לחפש עבודה, שבועיים?

ובשבועיים האלה היו לי 3 ראיונות עבודה שזה לא רע בכלל

 

אז היום היה לי אחד שבכלל לא היה רלוונטי

זה היה מכעיס, כי הגעתי למקום והם אומרים לי את הגדרות התפקיד

ואני ישר מבינה והם מבינים שזה בכלל לא מתאים לי

למה לכל הרוחות לא אמרתם את זה בטלפון, הטרחתם אותי להגיע עד אליכם

מה זה לא עולה כסף? תחבורה ציבורית? רכב פרטי?

הכל עולה

מה זו החוסר התחשבות הזו?

 

האישה הזו עושה לי בחילה

לפעמים אפילו קשה לי להאמין שאני הבת שלה, בשר מבשרה

אם מישהו צריך טיפול זו היא לא אני, זה בטוח

 

 

נכתב על ידי , 27/4/2011 23:17   בקטגוריות אישי, אכזבה, אנשים אטומים, אנשים מעצבנים, ההורים שלי, ענייני עבודה, שחרור קיטור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-6/5/2011 18:43
 



ישרא הגיע לצינור לילה - ולא בגלל משהו חיובי


 

 

ואני בלילה סתם יושבת לתומי ורואה את צינור לילה ופתאום שומעת - ישראבלוג

מסתבר שמישהו החליט לעשות רעש מנושא חיי וקיים

ואגב קיים - כבר לא מעט שנים לדעתי

הטבעת פרו אנה והבלוגים שנמצאים בה

 

הגדיל אפילו בלוגר אחד לעשות ופתח בלוג עצומה נגד הטבעת הזו והבלוגרים (בעיקר בלוגריות, בואו נודה) שנמצאים בה

 

קודם כל, אני רוצה להגיד שאני לא בעד אנורקסיה

תקראו לזה מחלה אם אתם רוצים

תקראו לזה בעיה רפואית

תקראו לזה אורח חיים

זה לא משנה לי

 

תת משקל זו תופעה שקיימת שנים

למעשה התופעה התחזקה מאוד לפני כ-15 כשהתחילו הקמפיינים של קלווין קליין

שהראו נשים וגברים איך לומר, יותר רזים מהרגיל

רק שלהם היה רזון טיבעי

 

הרזון הזה, זה משהו שהתעשייה שלנו מעודדת

נשים רזות בטירוף בתוכניות הטלוויזיה, בסרטי הקולנוע וכו'.

נשים רזות מאוד מדגמנות בגדים

ובל נשכח את פוטושופ שבעזרתו אפילו נשים רזות נעשות רזות יותר

המידות של הבגדים - ברוב החנויות בארץ ובעולם - קטנות יותר ממה שהן היו לפני עשור למשל

 

הגדילו להגדיר את התופעה בסרט "השטן לובשת פראדה"

Andy Sachs: So none of the girls here eat anything?
Nigel: Not since two became new four and zero became the new two.
Andy Sachs: Well, I'm a six...
Nigel: Which is the new fourteen.

 

 

שני דברים יש לי להגיד בנושא

אחד,בנות (בואו נתמודד עם העובדה זה בעיקר בנות), שרצו לדעת איך להיות אנורקטיות, לא היו צריכות אינטרנט בשביל זה.

 

אני זוכרת את עצמי בגיל 15-16, בדיוק כשהייתה תקופת ההרואין שיק וכולן היו כל כך רזות. אז החלטתי לעשות דיאטה ופשוט שאלתי אחת מהן מה הן אוכלות, וככה ירדתי למשקל של 47 קילו (לקח לי 3 חודשים של הרעבה עצמית) שנשאר ככה בערך 9 חודשים.


אם יסגרו את הטבעת הזו והבלוגים בה, הם ימצאו דרך אחרת לתקשר

מי ישמע ישראבלוג זה המקום היחידי שנותן במה לדיבורים.

 

שנית, אין שום חוק במדינה שאוסר לדבר על אנורקסיה

ואפילו בישרא, אין שום דבר בחוקי האתר שאוסר לדבר על אנורקסיה

למעשה אם יסגרו את הבלוגים האלה זו פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

 

יש הרבה דרכים לפתור בעיות

הבלוגר, שפתח את הבלוג עצומה, רוצה לפעול בדרך אלימה ואגרסיבית

לסגור את הטבעת והבלוגים שבה בצורה גורפת

לפחות זה מה שנאמר בטלוויזה

 

אם בן אדם רוצה שלאנשים תהיה מודעות - יש דרך אחרת

לכתוב על זה, להפיץ את זה, להסביר את זה

לגרום לכך שתהיה יותר מודעות

בבית, בבתי הספר, מוסדות חינוך אחרים

 

אני לא באה לעודד בנות לאנורקסיה

מאידך, אני חושבת שזכותן להתבטא, זכותן להגיד מה שהן רוצות

זכותן לפרסם מה שעובר להן בראש, זכותן לספר את הסיפור שלהן

גם אם זה לא מוצא חן בעיניכם, וגם אם הוא לא מוצא חן בעיני

 

אני לא ראיתי אף אחד מהבלוגים שם שכותב משהו בסגנון

"רוצה להיות אנורקטית? - בואי נספר לך כיצד!"

ככה שלהגיד שהבלוגים האלה מעודדים אנורקסיה זה בולשיט אחד גדול!

אז נכון שיש שם תמונות, תפריטים וכו'.

מי שרוצה למצוא מידע על אנורקסיה, איך וכמה לאכול, פשוט צריכה ללכת לגוגל ולחפש

ישראבלוג זה טיפה קטנה בים ענקי והרבה יותר גדול שבו אפשר למצוא כל מידע שיעלה על רוחינו בכל נושא בעולם

 

מי שרוצה להילחם בתופעת האנורקסיה

צריך קודם כל לגרום לזה שמה שאנחנו רואים

בשלטי החוצות, בטלוויזיה, בקטלוגים

יהיה שונה

 

כשכל התרבות שלנו בנויה היום על - רזה זה יפה

אל לנו להתפלא שנערות רוצות להיות רזות

 

מבחינתי הבלוגר הזה, ש"בזכותו" התפרסם הסיפור הזה בצינור לילה

לא פועל נכון בכלל, הצורה שהציגו את זה ב-TV אומרת שהוא קורא לישרא לסגור את הטבעת וכל הבלוגים בה

הרי הבנות האלה יכולות ללכת לכל אתר אחר שייתן להן במה לדבר בה על זה

ובכלל, לסגור את הטבעת והבלוגים שבה זה לא יעלים את התופעה

זה שאתה לא רואה את זה, לא אומר שזה לא קיים

 

ואני אנצל את הבמה הזו, לקרוא לעורכי ישראבלוג,  

לא לסגור את טבעת פרו אנה ולא לסגור את הבלוגים שנמצאים בה

קודם כל כי זה נוגד את החוק במדינת ישראל

ושנית, כי גם להן מגיעה במה לבטא בהן את הרגשות שלהן

אני לא זוכרת שבישראל הדמוקרטית יש איזה חוק נגד פלורליזם ו/או חופש הביטוי

שביננו, זה מה שרוב הבנות שם עושות

 

 

 

נכתב על ידי , 27/4/2011 00:17   בקטגוריות בני נוער, דיעות, אקטואליה, ביקורת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-29/4/2011 21:57
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)