חיפשתי איזה קובץ והגעתי בקליק שגוי לספריה עם תמונות ישנות..

תמונות מלפני יותר מ4 שנים..

התחלתי לעבור עליהן..

מקומות... אנשים.... טיולים... אירועים.... 

יש דברים שמרגישים לי כאילו קרו לפני שנה או גג שנתיים והינה אני

רואה שהם קרו הרבה הרבה קודם... וזה נורקא מוזר לי..

למשל השיפוץ שההורים שלי עשו בבית... לפני 4 ומשו שנים.. וואו

מרגיש כאילו הזמן עף..

תמונות שמזכירות לי ימים אחרים... עבודה אחרת...

למשל תמונות שלה.. 

ורק לראות אותה מחייכת מחזיר אותי הרבה הרבה אחורה.. והינה

הצחוק המתגלגל שלה פתאום מתגלגל לי בראש... קופץ מפה לשם

כמו חיה בכלוב שפתאום יד נעלמה הזיזה את הדלת... והינה היא

כבר מתרוצצת לה בכל מקום נהנת מהחופש הפתאומי שנפל בחלקה..

גם אם קצר..

אני רואה את האנשים בתמונות וחושב איפה הם היום.. ואיפה אני

ואומנם דברים השתנו.. אבל... תחלס... לא הדברים שבאמת חשובים..

התפאורה אולי קצת השתנתה.. 

הצבעים.. 

הקולות..

אבל התפקיד נשאר בעינו... 

לא מצליח להשיג קידום .. להמשיך הלאה.. לעלות שלב..

אני נזכר בשיחה ההיא... באותה שבת חתן...

והינה... אני..

נמצא באותו מקום שנשוא השיחה היה.. 

אני רק מקווה שהישועה שלי לא תחכה כלכך הרבה זמן

אני מתפלל עבור זה המון..

מקווה שאולי השנה..

הלוואי.

הברונכיט עברה..

נשאר שיעול..

וכדורים שאני צריך לסיים..

וגם כיפור עבר..

אני כל שנה מפחד מיום כיפור.. מהבחינה המנטאלית וגם מהבחינה

הפיזית.. אני מגיע די תשוש לסוף... בקושי עומד..

אבל אז נכנס הרב דיין ומכניס לנו אנרגיות ... לפעמים לא יאמן..

ואז... לקראת הסוף של "אל נורא עלילה"... שם זה קרה..

ואני מקווה שזה היה סימן טוב

ואני מקווה שהפאשלה שהיתה לי יום אחרי לא תהרוס הכל.

סוכות מתקרב..

אבל השנה אין סוכה

בינתיים יש 75% מארבעת המינים.

אולי נישן מוקדם היום?

לשם שינוי..