בראשון שעבר מור נסעה לאילת לנופש עד חמישי, ובין לבין הציעה לארגן

נופש לסופש האחרון, עבור ידיד שלה מירושלים שנמצא בתקופה לא קלה..

חשבנו שניסע כמה חברה אבל בסוף לא היתה היענות כי מסתבר שאנשים הרבה

פחות ספונטניים.. 

היא עוד חשבה לצרף את אחותה ובעלה מקיבוץ לביא, אבל בסוף גם הם

החליטו להישאר בבית.. 

אז היינו שלושתנו.. 

בארבעת הימים שלאחר מכן התוודעתי לאינסוף צימרים ווילות/דירות נופש

באזור הכנרת, והגעתי למסקנות הבאות:

1. רובם בבעלות זקנים סניליים

2. לרובם יש לפחות דף אחד באינטרנט שנותן תיאור מינימלי, אבל גם אלו

    שמציגים המון נתונים, לא מעדכנים מחירים.. היה אולי צימר אחד שהמחיר 

    שהוצע בטלפון ע"י הבעלים תאם את האתר.

3. כולם ללא יוצא מן הכלל דיברו כאילו הם מציעים לי אתר נופש במיאמי

    במחיר של דירת חדר בעפולה - יענו מה זה באים לקראתי... פחחח

4. יש אתרים שלא משנה איזה סינון תעשה - תקבל את אותם המקומות - אדיר!

5. אנשים צריכים להפסיק לצלם את אותו שולחן/כיסא/מיטה מ3000 זויות צילום

    זה רק מוריד מהאמינות של איכות המקום המוצהרת.

המקום הראשון שחשבתי עליו היה המושבה מגדל, כי שם הייתי בנופש  האחרון

שלי עם דקלה ושות והיה ממש כייף והוילה שם ממש ברמה ומאובזרת כדת וכדין,

אולם התברר שוילות הן עסק ממש יקר - וגם דירות נופש..  ולא כולנו בעלי אמצעים

בייחוד מי שסטודנט עדיין.

בראשון מצאתי וילה במגדל והבעלים אמר שיעלה 1000 שח בלבד.. והמקום היה

נראה טוב.. ליתר ביטחון התקשרתי שוב לוודא שמדברים על הוילה ולא על הבקתת

נופש לייד, ובהן צדקי הוא ענה שהוא מדבר על הוילה.

התלהבנו נורא רק כדי שאתקשר למחרת כדי לשמוע שהוא בכלל דיבר על הבקתה

ואין מצב שוילה תושכר ב1000 שח בלבד... מה השתגעתי!?

סנילים.. אמרתי?

עד חמישי עדיין לא הצלחנו לסגור מקום.. דמט!

בחמישי, הגעתי לחד-נס.. 

בעלת הצימר אמרה שאין לה מקום אבל היא ממליצה על מקום אחר.. פעם ראשונה

אגב אחרי עשרות מקומות שמישהו ממליץ לי על מישהו אחר.. הפתיעה אותי :)

התקשרתי אליו... ו... בינגו!

אחרי כמה סבבי טלפונים ושאלות סגרנו איתו.

זהו.. אפשר להרגע ולהתחיל לחייך :)

יצאתי מוקדם באותו יום כי לא ישנתי כלל בלילה.. נסתם לי האף מהתקררות..

בערב, אחרי מנוחה של כמה שעות בבית, נסעתי לירושלים לחיים ואח"כ נפגשתי

עם הבחור הזני - שגם לו קוראים רן..

אספתי אותו וחזרנו אלי לישון..

בבוקר אספנו את מור ב7 וחצי..

אמא שלי שתהיה בריאה, מתקשרת אלי ב7 ורבע... אני שומע אותה שהיא עכשיו

קמה - עוד עם הצרידות של הבוקר.. "ירו טיל לגליל המערבי..."

יופי..

נהדר.. אחלה חדשות על הבוקר..

ומה את מצפה שאני אבטל הכל ואחזור!?

בשביל מה זה טוב?

מזג אויר היה נורא חם - ממש ממש חם.. 

יצאנו לדרך לכיוון אחותה בקיבוץ לביא, חשבנו שנעשה טיול אבל הם החליטו

לבשל במקום לקנות אוכל אז שינינו את הלוז.

אכלנו שם ארוחת בוקר קלה, הצטיידנו בעוד אוכל, בשר וחטיפים..

במרכז ביג קנינו שתיה ועוד כמה דברים..

ועלינו לכיוון חד נס.

הצימר היה סבבה..

פרקנו ציוד..

הם התחילו לבשל.. 

גילינו שהגזייה לא עובדת תקין.. רק חלקית,

בעל המקום - מאיר שמו - היה ממש אדיב והחליף את כל העסק כדי

שנספיק לבשל הכל ואף אירגן לנו פלאטה, מיחם ושעון שבת.

רן היה לחוץ שלא יהיה מספיק אוכל וקרע אותנו מצחוק - בסןף היה יותר

מידי.. אבל הכל הכל היה טעים :P

מור הכינה מרק תימני, הוא הכין פרגיות ושניצלים ואורז והיו סלטים ותפו"א

וחמוצים מהקיבוץ..

אני הבאתי מיץ ענבים לקידוש, וודקה וXL ללילה לי ולמור..

הבחור שהיה עירני כל היום, התרסק מעייפות בערב, מסתבר שלא לכל אחד

מספיקות 5 שעות שינה.. 

פרש לישון מוקדם והשאיר אותנו לבד..

התכנון היה שמור תישן בחדר ואנני והוא בחוץ.. אבל הוא תפס את החדר..

עשינו סעודת אמנים.. ברכות וכו..

קפאנו מקור מהמזגן שפתאום התחיל לעבוד אחרי שבקושי תפקד במשך

היום כשהגענו ופחדנו שנמות מחום..

בסוף נשארנו ערים כמעט כל הלילה.. וקרסנו בסביבות 5 ומשו אני חושב..

למחרת גם לא ממש ישנתי הרבה.. 

אכלנו שתינו צחקנו עשינו שחיה לילית בבריכה בלילה וגם למחרת בבוקר

בערב מור באה איתי לבית כנסת וכשיצאנו משם פתאום פנה אלינו אחד 

התושבים ושאל אם אנחנו מדברים אנגלית.. עניתי שכן..

ואז הוא פשוט התחיל למכור לנו את המקום.. זה היה משעשע :)

אמר שצריכים חברה צעירים כמונו אצלם, ושיש שם הכל ואישתו רופאת

ילדים.. ואז הכניס אותנו לוילה שלו - עלינו לגג במדרגות לולייניות

רק כדי לראות נוף ממש יפה באור ירח מלא ללא עננים.. 

האמת אנשים שם מאוד נחמדים.

יצאנו משם ב12 בבוקר אתמול, שוב לקיבוץ.. השארנו להם כלמיני דברים

ויצאנו לכיוון ירושלים לסינמה סיטי.

אכלנו שם צהריים בקינג ג'ורג' וראינו את הסרט הישראלי - אפס ביחסי אנוש..

וואו סרט קורע.

עשה לי המון פלאשבקים לצבא ..

היו גם סצינות עירום מפתיעות משהו.. קצת בוטה מידי.. מישהו היה צריך

להגביל את הסרט הזה.

ומשם הורדנו את רן בבית ונסענו הביתה...

האמת..

היה מדכה לחזור הביתה..

לא בגלל המצב דווקא פשוט בגלל שהיה ממש כייף.. 

עבר ממש מהר

כשעוד היינו שם בבריכה בבוקר תהינו אני ומור כמה יעלה לנו חודש שלם..

אחרי שחזרנו חשבתי על זה שוב..

חבל שלא ממש ישים.

יש מצב שלהיות איתה כמעט שלושה ימים.. תרם לאפקט שאחרי..

היא לא מושלמת.. אבל כן מושלמת.. 

מישהו מבין את זה?