אם יש משהו שתמיד העדתי על עצמי שאני מצויינת בו, זה להיות הבחורה הכי חסרת מזל בעולם בערך. זה מתבטא בדברים הקטנים האלה של להגיע לתחנה ולראות איך האוטובוס בידיוק עובר כשהבא רק עוד חצי שעה, לקנות משהו ויום אחרי פתאום החליטו לעשות עליו מבצע של איזה 50 שקל הנחה, לחצות את הכביש וכמעט להדרס, אתם יודעים דברים קטנים כאלה. אבל השבוע, השבוע החוסר מזל בעט בי בגדול!

שבוע שעבר, יום שלישי, השעה 21:00. אני מרגישה כאילו זה היה אתמול... סתם, לא. זה נראה כאילו עבר איזה חודש מאז, השבועות באוניברסיטה עוברים ממש לאט מסתבר. אני והשותפה יושבות בסלון. משעמם. אין כוח להכין שיעורים. כבר שתינו 8 קפה ואכלנו את כל המטבח. מה נעשה מה נעשה.... חושבות חושבות...

"נופר יש לי רעיון!"

"יש! רעיון! יאללה. מה?"
"בואי נעשה שעווה!"  אבל זה לא כיף

"אבל... למה?"

סיבות למה לא לעשות שעווה עכשיו:

-כי זה כואב

-כי זה מלכלך את כל הבית

-כי זה לוקח מלא זמן

-כי זה דורש הרבה יותר השקעה מלהשתמש במשחות של וייט למשל (ויאללה תגובות של 'נופר איזה בלוג ממוסחר!!!1 יאללה איך רואים ששילמו לך כדי שתכתבי עליהם!!! חרא בלוגגגג')

-כי הרבה יותר כיף להמשיך לשתות קפה

-כי זה פשוט לא כיף

סיבות למה כן לעשות שעווה עכשיו:

-?!

אל תשאלו אותי, לא אני הצעתי את זה...

יאללה בעצם... כבר שמש בחוץ, ואין מצב שאני חוזרת למשחות האלה של ויט שצריך לעשות רגליים כל יומיים. וגם קניתי מלא חצאיות חדשות (של מי היה הרעיון להכניס אותי לקניון כשיש סיילים ולגרום לחשבון בנק שלי לרדת ב400 שקלים?), וגם יש פורים שבוע הבא ולובשים שמלה. אז קדימה, שעווה! 

שיט. שעווה. מ9 בערב, עד לפחות 1 בלילה ואני לא צוחקת, 1 בלילה. ישבנו על זה כאילו מינומום מחר יום החתונה שלנו (רמז: מחר לא היה יום החתונה שלנו). אני לא יודעת למה לקח לנו כל כך הרבה זמן, כי אני באמת רגילה להשתמש במשחות של וייט, אז אני לא ידעתי שזה לוקח נצח. אחר כך גם עברנו עם המכשיר של הפנצטות כדי שיהיה ממש חלק ופאק זה כואב. כל כך. כואב. אבל הי, עכשיו אני חלקה ויכולה ללכת עם חצאיות!

יום רביעי, בוקר. שמש! שמה חצאית חדשה והולכת בכיף כיופק לאוניברסיטה חלקה עם חצאית ובכיף!

יום חמישי, גשם. קר. אין שמש. אין חצאית. יום שישי, שבת, ראשון, שני שלישי, ועדיין יורד גשם וקר!!! אה היום כבר יום רביעי אז תכניסו גם את רביעי לרשימה. באמת, אני לא מבינה. מילא הייתי עושה רגליים עם המשחה הטיפשה ההיא, אז הייתי אומרת בסדר בקטנה גם ככה זה לקח 5 דקות בול. אבל 4 שעות של סבל ועינויים הלכנו לטימיון (ככה כותבים?) !!! אני יכלתי ללכת כל השבוע עם חצאיות! אבל לא, בואו נעשה שיהיה גשם פתאום בידיוק עכשיו, כשכבר חודשיים לא ירדה אפילו טיפה!

שבוע שעבר ברביעי הייתה מסיבת פתיחת סמסטר די כיפית. העיניין הוא שבבוקר קמתי וגיליתי 2 שריטות ממש גדולות על היד+כוויה מסגריה. ולא זכור לי כאב או שזה קרה בכלל. ומלא תמונות מוזרות בפלאפון. למשל יש תמונה (הייתי מעלה אותה אבל האייפון עושה לי בעיות) שאני מסתכלת למצלמה ומישהו שאין לי מושג מיהו ממש קרוב אליי ואני בכלל לא שמה לב, ואני אחת הטובות בלתת מרפקים לבנים במסיבות. אני לא מבינה איך זה קרה! וגם איך הפלאפון שלי בכלל הגיע למי שצילם את התמונה הזו? ומי צילם? לא שתיתי הרבה! באמת נו. אבל אני קטנה אז קצת אלכוהול משפיע עליי כנראה מידי

היום יש מסיבה של פורים. ומה העיניין בזה שיש מסיבה של פורים. שבפורים לובשים שמלה, כי זה הקונספט. לא נו, לא קצרה כזאת שלא מכסה כלום בתירוץ של 'זה פורים'. סתם שמלה קלילה ועם סרט בראש ולהגיד 'יאי אני משנות השיבעים'. אבל יורד מלא גשם בחוץ. אני לא יודעת כבר. בכל זאת שמלה?

זוכרים שכתבתי חצאית ברביעי? אז זה.

תכננתי להעלות עוד כמה תמונות אבל יש בעיה באייפון והוא לא מוכן להעביר את התמונות למחשב. אז לא משנה

פורים שמח לכולם! תתחפשו היום, או מחר, או מתי שאתם מתחפשים

עד הפעם הבאה (או עד שתהיה שמש..? בבקשה?),

נופר