בשבוע האחרון שוב עלתה לכותרות סוגיית הקדמת הבחירות, לאור המכשול הצפוי הניצב בפני בנימין נתניהו, בהעברת תקציב המדינה לשנת 2013 בהרכבה הנוכחי של הממשלה ובעיקר, של הכנסת.
מאז רצח רבין, לא הצליח אף ראש ממשלה לסיים את כהונתו במועד הקבוע בחוק. ייתכן ואריאל שרון היה מצליח לעשות זאת, אלמלא נפל למיטת חוליו. אך כאמור, הציבור בישראל נקרא לקלפיות מוקדם מן המתוכנן, בממוצע מדי שנתיים וחצי.
אני אישית, בדרך כלל מתנגד להקדמת הבחירות. זהו מהלך שמזעזע את המשק מבחינה כלכלית, בעלויות שלא תוכננו מראש. זה פוגם ברצף התפקודי של משרדי הממשלה ובקידום תהליכים משמעותיים – החלפת שרים לעיתים תכופות איננה דבר יעיל לשום משרד ממשלתי. ויתרה מכך, זה לא תורם דבר ליציבות השלטונית שכה חשובה במדינה דמוקרטית.
כשמדברים על הקדמת הבחירות בתקופה זו בישראל, עלינו לבחון ולהבדיל בפני איזה מצב אנו נמצאים – האם הרצון להקדים את הבחירות נועד במטרה "לצאת להפסקה" ולקבל תוקף מחודש למנדט השלטוני מהציבור ובכך לשים חוצץ לכל ניסיון סחטני בדיונים על התקציב, וכל זאת תוך סבירות גבוהה שיחסי הכוחות יישארו כפי שהם כבר היום, והאנשים סביב שולחן הממשלה יהיו אותם אנשים? או האם הקדמת הבחירות נובעת מאיבוד האמון בהנהגה הנוכחית תוך שאיפה מובהקת לבצע מהפך שלטוני ולהחליף את ההנהגה הקיימת?
הציבור בישראל איבד את האמון בהנהגתו של בנימין נתניהו. הציבור לא יכול לעמוד בהתנהלות הכלכלית שממשלתו מובילה. ראש הממשלה יכול לנסות ולעטוף את הקדמת הבחירות בתירוצים אינסופיים, אך האמת היא שהציבור מאס בממשלה שלו. ממשלה המנותקת מליבו של העם, שלא ניתן להזדהות עם מי מחבריה ושלא מקדמת אג'נדה כלכלית שתטיב עם מעמד הביניים והשכבות החלשות ושום אג'נדה מדינית כלשהי.
יש להקדים את הבחירות, כי ההזדמנות לחולל מהפך שלטוני בישראל, חיה וקיימת. כיום, מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ', מהווה אלטרנטיבה מקצה לקצה – בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני. הבחירות יהיו תחת סימן שאלה ענק – באיזו דרך ישראל בוחרת – זו של הליכוד או זו של העבודה. כל שאר הנתיבים הצרים שמציעות מפלגות קטנות וגם חדשות, לא רלוונטיים.
הגיע הזמן להחזיר את הממשלה אל העם. להחזיר את נבחרי הציבור למטרה לשמה הם נבחרו – כדי לייצג, לעורר הזדהות ולקדם את החברה בישראל על פי עמדת הרוב. אם הרוב כועס היום בישראל, אם הרוב מיואש היום בישראל ואם הרוב לא מאמין להנהגה היום בישראל – בחירות מוקדמות, הן הפתרון.