חלמתי שהכיתי מישהו ממש חזק ברגע של איבוד עשתונות כזה. והוא פשוט לא סלח
לי על זה. הוא רק הסתכל עליי, מאוכזב ממה שנהפכתי להיות. ואני ממש הצטערתי על זה, התחננתי
לסליחה ושלא התכוונתי. שאני לא כזו ואף פעם לא הייתי אלימה.

הרגשתי רע עם מה שהפכתי להיות בחלום הזה. אכזבתי את עצמי ומישהו שהיה
חשוב לי (בחלום). אני לא בנאדם אלים אני ממש רחוקה, בתור ילדה הייתי קצת אגרסיבית
אבל זה התמתן.

החלום הזה משלב לי טוב עם הכעס והעצבים של הימים האחרונים ובאיזשהו
מקום מסמל לי את האכזבה שלי מעצמי שאני נותנת לדברים(ולאנשים) להשפיע עליי. וגם
הרגשה שמסתובבת לי בימים האחרונים שפשוט בא לי להכות מישהו ממש חזק.

נראה לי שאני צריכה ללמוד
לעשות מדיטציה ואיך להרגיע את עצמי. יש רגעים שאני נתקפת בהתקף כזה שקשה להרגיע אותי
בהן.

שאלו יהיו החלומות שמטרידים אותי, 
למרות שקמתי ממנו בתחושה קשה כזו.

עריכה: 4:00

בגלל שזה גם הנושא החם החלטתי לערוך פה במקום בפוסט חדש עוד שני
חלומות שחלמתי במשך החיים שגם הביהירו לי דבר או שניים על החיים עצמם ועשו לי
סגירת מעגל מסוימת.

חלום אחד:

אחרי שסבא שלי נפטר , הייתי בת 13 בזמנו , עשינו שבת עם סבתא שלי זיכרונה
לברכה. חלמתי בדיוק על אותה ארוחה עם הבדל אחד, בארוחה המקורית לא היה אורז ובחלום
כן.

אני
ישנתי באיזור שבו סבא שלי היה ישן , אך לא באותה מיטה. חלמתי שכשאני באה לשכב אני
מתיישבת לסבא שלי על קצוות הרגליים והוא אומר לי בתגובה " היי, מה את
משוגעת?! "(או היי, מה את מפגרת?! לא זוכרת את הניסוח של התת מודע. ואני בכיתי ואמרתי לו שהוא
היה מת. והוא אמר לי לא לבכות ושהכל בסדר.

ובדקתי מה האורז מסמל - ברכה ושפע ופוריות. (בגלל זה ביום הכללות יש מנהג
לזרוק אורז.) ואכן לקחתי את זה בתור ברכה של סבא שלי.

חלום שני:

טיפונת רקע ילדה מהכיתה שלי
נהרגה במלחמת לבנון השנייה ביחד עם אבא שלה מקטיושה. הייתי בת 15.

אני לא זוכרת בדיוק כמה זמן אחרי חלמתי שאנחנו עומדים קצה של בריכה אני וכל הכיתה. והבחורה ההיא
חיה ואני שמחתי. ואז בא גל של ים ושטף אותה וכל מה שנפלט היו עצמות יבשות .

 והים מסמל כמובן את מעגל
החיים כולו את החיים , הרחם (מי השפיר בהיריון) וגם את המוות.

באיזשהו מקום החלום
הזה סגר מעגל בהקשר הזה.

אלו חלומות שנחרטו לי בזיכרון עם הרגשה שהייתה גם בתעוררות מהחלום, וכובן
היה להם איזשה מסר בשניהם , ואפילו דיי זהה. לסגור מגעל להמשיך הלאה, החיים ממשיכים
והמעגל מסתובב