פתאום שמתי לב, איך חיי מורכבים מאינספור רוטינות, שגרות קטנות של יום-יום.
כל בוקר, תחילה אני לוקחת גלולה. אני שותה נס קפה חלש, עם הרבה חלב 1% ושניים סוכר. ואני תמיד אוכלת עגבניה אחת, חתוכה לקוביות, עם שתי פרוסות לחם קל מרוחות בגבינה. ואני חייבת תוך כדי לקרוא את העיתון.
כל ערב, אני אוכלת סלט. אני נכנסת למקלחת, ולפני שאני מתקלחת אני מפזרת את השיער, ונדהמת מאיך שהוא ארך, ומגיע לי אחרי קו החזייה, ואיך שהצבע כבר ירד, ואולי כדאי להסתפר.
כל יום אני לומדת למבחן אקראי כלשהו. קוראת שוב ושוב את החומר, משננת אותו במוחי. או שאני נוסעת לאוניברסיטה, בשני אוטובוסים, וקו 141 תמיד עמוס ומחניק. ואני שומעת את הביטלס, ושירים ישנים של אריק איינשטיין ושלום חנוך. אריק שר "כמה טוב שבאת הביתה", ואני גם רוצה לחזור הביתה, עמוסת חוויות וגעגועים. אני עושה פיפי אחרון לפני המבחן, ונושמת נשימה עמוקה.
כל לילה, לפני שאני נרדמת, אני מדברת עם חבר שלי בטלפון. זה הרגל של שנתיים ושמונה חודשים, ואני לא יכולה להירדם בלי זה.
כל יום רביעי אני שמה מסיכה על הפנים. מסתובבת בבית כמו דמות מפחידה מסרט אימה, או רוח רפאים.ופעם בחודש וחצי אני מתייצבת אצל הקוסטיקאית לטיפול פנים.
יום חמישי זה יום השקילה. כל בוקר יום חמישי אני עומדת עירומה לגמרי על המשקל. יום חמישי זה גם יום הניקיון. עושה אבק, מטאטאת ושוטפת את הרצפה, מחליפה את המצעים למצעים ריחניים. הופכת את המקלות בבקבוק המפיץ ריח טוב. מסדרת את הארון המסודר ממילא, בודקת שהבגדים שוב עומדים כמו חיילים.
בסופי שבוע אני ואבא מרימים כוסית וודקה ואוכלים דג מלוח, כי אנחנו כאלו רוסים. אבא תמיד מבשל ביום שבת, וארוחת צהריים ביום שבת היא הארוחה המשפחתית. ואני תמיד זו ששוטפת את הכלים. בימי שישי- ושבת, השנת צהריים היא קודש.
לפעמים ביום שישי בערב, אני נפגשת עם חברים, כבר בערך שש שנים. תמיד השיחות הן על אותן נושאים, והבדיחות כבר חרושות, אבל ככה זה, כמו זוג נשוי. ואם אני לא יוצאת, אני מתכרבלת בשמיכה וצוללת לתוך הספר התורן.
פעם בשבועיים, אני והחבר נפגשים.שבת אצלי, שבת אצלו. כמו בצבא. אני נוסעת אליו, קופאת מקור ברכבת, מלאת ציפייה, אחרי שבועיים ארוכים. והוא לומד, ואני קצת, אבל בכל זאת מוצאים את הזמן להיות ביחד. או לפחות משתדלים.
הרגלי צפייה, הרגלי גלישה, והרגלי אכילה כמעט ולא משתנים.
אבל גם בתוך הרוטינות יש פה ושם שינויים.שיחות, סרטים, בילויים אחרים. אחות אחת חגגה 16 חורפים (אני זוכרת שהיא נולדה) ואחות שנייה אוטוטו מתגייסת. ואני? צריכה קצת שופינג, קצת חופש, אמיתי, לא חופשת סמסטר מזויפת.