נפתח לו חודש ספמטבר. חיכיתי, כמה שחיכיתי שיעבור אוגוסט, שיישטפו הדמעות, שהלב יתאחה.

חודש ספמטבר, חודש עמוס ומלא באירועים, ואני מקווה שבשינויים.

אז פתחתי את החודש עם תספורת חדשה, ביקור אצל אשת השעווה ואף קניתי סנדלים חדשים (שטוחים הפעם) ושני לקים חדשים אחד בסגול מדליק והשני בגוון של בורדו – חום.

וקיבלתי קצת כסף מסבתא רבא ותלושים מההורים, ושבוע הבא משכורת. אגב עבודה, בינתיים אני מפסיקה את החיפושים. אחרי שהשתלבתי טוב מבחינה חברתית וגם קלטתי את מהות העבודה, לא כל כך בא לי לעזוב. זו עבודה נוחה, במיוחד כשאני עדיין לא יודעת איך בדיוק אני אלמד שנה הבאה.

וסבתא חוזרת מארה"ב, ותביא לי את הסנדלים מניין ווסט שאני מפנטזת עליהן בערך חצי שנה, ותחדש מלאי הויקטוריה סיקרטס שלי.

והתוכניות האהובות עליי חוזרות למרקע.

ויש חגים. וראש השנה זה החג שאני הכי אוהבת, ויש לנו מסורת משפחתית : בכל ראש השנה אנחנו מכניסים לתוך בקבוק פתקים עם המשאלות שלנו לשנה הבאה, ובכל ראש השנה אנחנו פותחים את הבקבוק ומקריאים את המשאלות בכל רם. ובכלל, זו הזדמנות נהדרת לפגוש את המשפחה, והחג הזה תמיד מסמל את סוף הקיץ ותחילה של משהו אחר.

ויהיה החג החשוב מכולם- היום הולדת שלי.

ויש לי תוכניות לקנות הרבה דברים חדשים ויפים, וגם קעקוע חדש.

הפעם אני אבקש ליום הולדת – שמה שאני מחכה לו כל כך – יגיע.

אני חושבת שאני פשוט צריכה שינוי.

בא לי לשנות מקום, אקלים, אנשים, פעילויות, סביבה, אווירה.

כבר הרבה זמן אני מחכה שמשהו יקרה, והלוואי ואדע כבר מה המשהו הזה.