פילאטיס היא שיטת התעמלות מבוססת על נשימות, שבמסגרתה עובדים על הארכת השרירים.

השיטה במקורה נועדה לשיקום הגוף אבל יש לה פלוס עיקרי: חיטוב ומיצוק.

יש פילאטיס מזרן ויש פילאטיס מכשירים.  להרחבה על השיטה, אפשר לקרוא כאן.

אחד הדימויים של הפילאטיס הוא של ספורט גריאטרי, שמיועד לנשים מבוגרות. עד שהתחלתי לעבוד כפקידת קבלה בסטודיו לפילאטיס- גם אני חשבתי כך. הייתי מסתכלת על הבנות המתעמלות ואומרת לעצמי "נו, כמה כבר קשה זה יכול להיות". התבדיתי.

נכון, זה ספורט יותר רגוע, לא מזיעים בו ולא מוציאים הרבה אנרגיה. זהו לא ספורט אירובי כמו ספיניניג למשל או רכיבה על אופניים.

אבל הוא בהחלט יכול להיות קשה ודורש גם קואורדינציה. כן מתאמצים, השרירים עובדים ומתאמצים וגם נתפסים.

נכון שיש הרבה נשים מבוגרות בסטודיו. יש כמובן גם הרבה בחורות צעירות, וכן, יש גם גברים. חלק באים בעקבות הנשים שלהם וחלק באים לבד. רובם כאלו ששומרים על עצמם, שריריים ונראים מעולה. ולא, הם לא גייז.

אני חושבת שזה בגלל העובדה שזה לא עניין זול. יש אפשרות ללכת לחדר כושר, לשלם 200-300 ₪ לחודש ולהיכנס חופשי לשיעורים. בסטודיו שמיועד לזה, כמו אצלנו, עובדים בקבוצות קטנות מאוד. אצלנו יש רק עד 6 מתאמנים לשיעור. היתרון הוא שזוכים ליחס אישי, המדריכה מכירה אותך ואת הבעיות שלך ויכולה לראות כל תנועה שלך ולתקן. יש תרגילים ש"נכנסים" לגב התחתון למשל, וצריך לדעת איך לעבוד כדי שלא יהיו כאבי גב. בקבוצה גדולה, לא משנה כמה המדריכה מעולה, היא יכולה לפספס. בוודאי שזה לא יכול לגרום לנזקים לגוף, אבל גם כאבי גב ושרירים תפוסים זה לא נעים.

זה חשוב גם לאנשים בעלי בעיות גופניות שונות. יש אצלנו לקוחות עם כל מיני בעיות גב כמו פריצות דיסק, פלטינות, יש מישהי על כיסא גלגלים. בוודאי שמישהו כזה ירצה שיתנו לו יחס אישי.

(מלבד זאת אנחנו מקפידים לתת ללקוחות יחס אישי, אבל זו כבר העבודה שלי).

נכון שנותנים תרגיל וכל אחד יכול לעבוד לפי הטווח תנועה שהוא יכול להגיע אליו, כל אחד ורמת הקושי שלו. יש אצלנו גם אנשים שמתאמנים שנים באותה הקבוצה ואז אפשר כמובן לאתגר המתאמנים בתרגילים יותר קשים.

מה שאני אומרת לאנשים שמתלוננים על המחיר, שקודם כל זהו המחיר של שיעורי פילאטיס ודבר שני מקבלים פה קצת יותר. וכן, זו בהחלט מותרות והכל עניין של סדר עדיפויות.

יש נשים שהולכות כל שבוע לעשות פן. או עושות בניית ציפורניים. או קוסמטיקאית כל חודש. או הסרת שיער בלייזר. מה, זה לא יקר? זה גם יקר!

בדיוק כמו שההורים שלי מעדיפים ללכת לחדר כושר במקום לשלם על כבלים או לווין.

אז נכון, נשים וגברים יותר מבוגרים יותר מבוססים כלכלית ויכולים להרשות לעצמם.

אבל יש גם בחורות צעירות (בבחורים צעירים בגילי פחות או יותר לא נתקלתי. אני חושבת שהלקוחות הגברים הם מעל גיל 30) שמעדיפות לוותר על דברים אחרים ולשלם על דבר שעושה להן טוב לגוף ולנפש.

פלוס נוסף, מלבד השיקום והחיזוק של הגוף- השיטה מאוד מחטבת ומממצקת. מי שמתמידה ובאה פעמיים בשבוע (המינון המומלץ. יש מישהי שעושה גם 4 פעמים בשבוע) – אפשר לראות את ההבדל.

כמובן שמישהי שבאמת צריכה לרדת במשקל צריכה גם שינוי תזונתי ואולי להוסיף פעילות אירובית, אבל לבחורות שרק צריכות את החיטוב- זה מאוד מומלץ.

אחת הפקידות קבלה התאמנה בעבר בצעירותה בסטודיו במשך כמה שנים. היא סיפרה לי שהגוף שלה היה ממש חטוב והיו לה שרירים וכל זה רק מפעמיים בשבוע, 55 דקות כל פעם.

בגלל שאני עובדת בסטודיו, אני יכולה להיכנס חופשי לשיעורים בתנאי שיש מקום פנוי. כל הזמן אמרתי "אני אתחיל לעשות מתישהו" אבל אני נורא עצלנית והייתי צריכה דחיפה.

יום אחד סיימתי משמרת (אני מסיימת משמרת לפני השיעור האחרון) והיו בשיעור רק שתי בנות. ואז המדריכה אמרה לי "הדר, יש מקום. אולי תצטרפי?". חשבתי על זה קצת והסכמתי.

השיעור הראשון היה לי קשה. לא הבנתי איך לנשום ומה זה לעזאזל לאסוף את רצפת האגן. אנחנו סטודיו של פילאטיס מכשירים, ולא הבנתי איך בדיוק אני אמורה לעבוד.

אבל בסוף השיעור הייתה לי הרגשה כל כך טובה! וזה היה שווה את הכל.

אני משתדלת לעשות לפחות בשבוע שיעור. לרוב זה אחרי המשמרת, אבל לפעמים אני באה בשעות הבוקר. אם יש לי זמן ואפשרות אני גם באה פעם נוספת.

אני משתדלת מאוד שלא לוותר לעצמי ולעשות לפחות פעם בשבוע. לפני שבוע עבדתי שתי משמרות באותו היום. באתי בבוקר למשמרת, חזרתי הביתה בצהריים ואז שוב חזרתי לעוד משמרת והחלטתי שאני לא אוותר לעצמי ואעשה שיעור.

 אני, העצלנית, שקיבלה 55 בספורט, פתאום מבינה כמה זה טוב וכמה זה כיף להזיז את עצמך.

אני בשיעור השמיני או התשיעי שלי כבר.

אני מרגישה שינוי בגוף. אני לומדת לעבוד על הקואורדינציה שאין לי בכלל. אני מרגישה שחיזקתי מעט את שרירי הבטן והרגליים. החבר שלי אומר לי שהתחטב לי קצת התחת.

 עדכון (20.9): ירדתי שני ס"מ בהיקף הישבן, אז אולי יש בזה משהו.

אבל מעבר לשינוי בגוף- יש את השינוי בנפש. אחרי השיעור יש לי פשוט הרגשה נפלאה, הרגשה טובה של "עשיתי משהו". אני מרגישה יותר טוב עם הגוף שלי. אני לא יודעת אם באמת התחטב לי הגוף או לא, אבל אני מרגישה יותר שלמה עם הגוף. יותר מקבלת. יותר אוהבת. גם האכילה פתאום נעשית יותר מאוזנת. פתאום אני פחות עסוקה בלחשוב על מה אכלתי ועל דיאטות. אני לא צריכה, כי התאזנתי וזה כבר פחות משנה.

הדימוי גוף שלי השתפר פלאים. אני לובשת ביקיני בים בלי להתבייש, מצטלמת ומעלה תמונות לפייסבוק. פעם לא הייתי מעיזה בכלל.

אני ממליצה לכולן ולכולם לנסות גם.