צ'אק בס (אד ווסטוק)

אולי זה איך שהוא אומר "im chuck bass" במבטא הבריטי שלו, אולי זה הצ'ארם, אבל אין ספק שצ'אק בס הוא הדמות הכי סקסית בטלוויזיה.

יהונתן גפן

תמיד הייתי אישה שמתרשמת ממילים וכבר מילדות מילותיו של יהונתן גפן ריתקו, ריגשו והפכו לי את הבטן. אני נוהגת לומר שיהונתן גפן הוא אהובי ושאולי אשלח לו מייל בו אציע לו להתחתן איתי. או סתם לעשות לי ילד.

אורלנדו בלום

לא יפיוף מדיי, קשוח ומסוקס במידה.

קורט קוביין

בגיל 15 גיליתי את מוזיקת הגראנג' ובעיקר את נירוונה. עד היום כשאני שומעת את נירוונה אני נזכרת בריח נעורים:)

אני זוכרת שהייתי שומעת אינספור שירים שלהם בלילות ומחפשת באינטרנט מידע על הלהקה, ובעיקר על קורט קוביין. מוזיקאים מתוסכלים ודיכאונים עושים לי את זה, אפילו שהם ז"ל.

ירון לונדון

כי תמיד רציתי להשתתף ב"מסיבת גן".

הוריישו קיין (דיוויד קרוזו)

יש לי פנטזיה שאני נערה במצוקה והוריישו מציל אותי. ואני פשוט מתה על התנועה בה הוא מרכיב את משקפי השמש החתיכיים שלו.

ג'וני דפ

וכל מילה נוספת מיותרת.

ואחד שממש לא:

רידג' פורסטר (רון מוס)

בעברי הייתי צופה נלהבת של "היפים והאמיצים" ומעולם לא הבנתי מדוע כל הבחורות בסדרה, מתמוגגות ממר עצמות לחיים גבוהות- הלא הוא רידג' פורסטר. הוא פשוט דמות כל כך מעצבנת ויהירה, עם אמא שלא מפסיקה להתערב לו בחיים.

נ.ב: היום אני חוגגת לבלוגי הקט 8 שנים בישראבלוג! אז בהזדמנות חגיגית זו, אאחל מזל טוב לבלוג והמון תודה לכל הקוראים!