מתחשק לי לטוס לברלין.

לשנות את הלחות לטפטופים. אני אלבש חצאיות קצרות מעל לגרביונים מצמר ומתחת למעיל ארוך.

בערבים  נשתה ליטרים של בירות גרמניות ובבוקר נאכל נקניקיות עם כרוב כבוש.

ובלילות אני אכנס למיטה רק עם גרבונים מתחרה שמחכים במגירה שלך כבר שבוע. ולא יהיה לי אכפת שיש לי צדדים במותניים וצלוליטיס בתחת כי אתה תסתכל עליי כאילו אני האישה הכי סקסית עלי אדמות. ונעשה אהבה מלאת תשוקה, שתוציא את כל הצדדים האפלים, אפילו החייתיים שבנו.

אני אסתובב בעיר ואספוג את המראות, הריחות, הצלילים. אני אהייה ספונטנית, אקח מה שיש לה להציע.

אני אסתכל על האנשים ואמציא לעצמי סיפורים על החיים שלהם. אני אספר לך את הסיפורים ואתה תצחק שיש לי דימיון מפותח.

אני אקח השראה.

תהייה לי מוזה, היצירתיות תפרוץ ממני ואני אעשה את האמנות שלי. בתקווה שאני אגלה מהי האמנות שלי. סביר להניח שאני אכתוב. אני אמלא שורות על גבי שורות במילים ובמחיקות.אולי אעשה משהו אחר. כי זה יבער בי. יבער בי לעשות, ליצור, להתרסק.

ויום אחד ניתן קפיצה לאמסטרדם. כי אתה בכלל אוהב את אמסטרדם וזה היה התכנון שלנו מלכתחילה.

אנחנו נבלע את העיר ביומיים ונרגיש כאילו חיינו שם מאז ומתמיד. נעשה את הקעקוע השלישי שלנו.  כי זו המסורת שלך, להתקעקע כשאתה בחו"ל. סוף סוף אצייר לי על הרגל את עוף החול, שיזכיר לי תמיד איך נפלתי וקמתי מהמתים.

ותלמד אותי איך מעשנים ג'וינט. אתה תירדם ואני אלטף לך את הזיפים.

את התמונות היפות והמיוחדות ואולי גם כמה בנאליות אבל עם הסבר שרק שנינו נבין, אני אדפיס ואדביק באלבום מיוחד. ונוכל להסתכל ולהיזכר ברגעים היפים יותר והיפים פחות ולסכם שבסוף היה טוב. אבל טוב גם עכשיו.