התחיל פברואר.

הסמסטר נגמר לפני שבוע ושבוע הבא יש לי שני מבחנים. סמינריון אחד הוגש, אני צריכה לשבת על השני. וסמסטר הבא יש את השלישי. אני חייבת להודות שאין לי כוח. אני צריכה לשאוב אנרגיות.

בסוף השבוע הקודם אני והחבר חגגנו שנתיים. הלכנו למסעדה האהובה עלינו, כל אחד מאיתנו אכל סטייק 350 גרם בחמאה וקונפי שום ושתינו ביחד בקבוק יין. לא כל יום חוגגים שנתיים. ואם כבר מדברים על זה, אחד הזוגות שמרכיבים את ה"חבורה" שלנו נפרדנו. הייתי מאוד עצובה ודיי מופתעת ששמעתי על זה. אבל כנראה שלעולם אי אפשר לדעת מה קורה אצל זוג אחר. הבחורה הייתה ממש חמודה, לצערי אני לא אראה אותה שוב. ה"חבורה" התהוותה בגלל החברויות של הבנים, אם כי הבחורה שנפרדה ואחת הבנות התחברו והיו לחברות ממש טובות, אז מעניין מה יהיה.

אני חושבת על זה, האנשים שמוגדרים כ"חברים" שלי ואני מבלה איתם את רוב הזמן, אני לא ממש מרגישה קרובה אליהם. בזמן האחרון מתחשק לי להיות שבלול, להיכנס מתחת לשמיכה ולא לראות אף אחד.

קיבלתי קידום בעבודה. אני הולכת לקבל תפקיד מאתגר, שידרוש ממני לעבוד הרבה שעות. אבל אני מרוצה. אני שמחה שקיבלתי את ההזדמנות, אני שמחה שתהייה לי עבודה טובה שאוכל להמשיך בה גם עם סיום הלימודים ואני שמחה כי המעבר שלי ושל החבר מתקרב. אני מרגישה שאין לי סבלנות יותר לחכות.

ו,זהו, זה מה שקורה איתי בינתיים.

אני הולכת להתכרבל מתחת לפוך עם סיכומים ומאמרים על מבנה חברתי של מדינת ישראל.