נתחיל עם הדבר הרע.

נכשלתי בטסט מספר 2 אתמול. אני עדיין לא יודעת על מה נכשלתי, אבל לפי דעתי נכשלתי ממש בסוף- בחזרה למשרד הרישוי. הטסט היה קשה. הייתי לחוצה והבחור שלפניי היה ממש מסכן, כי על ההתחלה הכביש שהוא היה צריך לפנות אליו היה חסום במשאית. ואחר כך הטסטרית גם נגעה לו בהגה. אני חושבת שנהגתי ממש יפה. הטסט היה קשה, היא לקחה אותנו לכל מיני אזורי תעשייה ועל כביש עם בורות וזה נמשך 25 דקות! אבל השתדלתי להפגין ביטחון, לחזור לימין, להסתכל טוב טוב על התמרורים ולשים לב להולכי הרגל, לא להיות הססנית וכדומה. גם החנייה הייתה בסדר, אפילו שחניתי קצת רחוק מהמדרכה. בכניסה למשרד הרישוי צריך לנהוג ממש ממש לאט ואני לא יודעת למה- בטעות לחצתי על הגז כי היא בלבלה אותי ולא הבנתי איפה בדיוק היא רוצה שאעצור. אני חושבת שזו הטעות שלי, אבל לעולם אין לדעת כי אפשר להכשיל על כל שטות. המורה שלי וגם כולם התחילו לעודד אותי. הייתי פחות מאוכזבת ולא בכיתי מרה, אבל באיזשהו מקום זה כן מבאס.

נמשיך בדבר הטוב.

התחלנו בחיפוש דירת החלומות שלנו. אמא שלי נרתמה לפרוייקט והיא כבר הלכה לראות דירה אחת. היא ממש התלהבה מהדירה- היא עונה על רוב הקריטריונים שלנו. היא אמנם מעט ישנה, אבל אין דבר שקצת צבע ופריטים נחמדים לא יכולים לשפר. אמא שלי  אפילו כבר דיברה עם הבעל בית ובדקה איתו אפשרות של התגמשות במחיר- בגלל שצריך לצבוע וקצת לעשות תיקונים. היא גם דיברה עם בעלת דירה נוספת באותו הרחוב- דירה שהיא קצת יותר גדולה אבל גם משופצת. אז מחר שתינו הולכות לראות את הדירות. ואז נדע מה לעשות. לצערי החבר שלי לא יכול להגיע כי הוא עובד, אז אצלם לו את הכל ונראה מה מחליטים.

אני מאוד מתרגשת מהעניין, כי זה הולך ונהייה קרוב וקרוב.

אני באמת מקווה שאחת מהדירות ימצאו חן בעינינו וזה יהיה במחיר שנוכל לעמוד בו.

מבטיחה לעדכן.