מוזיקת רקע: משינה
אני במצב: עייפה לאחר לימוד לתנ"ך ועצבנית על האחיות המפגרות שלי
הרגע לפני: אתמול, בשמונה וחצי בערך סטאר הגיעה לעזור לי. למען האמת, לא היו משהו מיוחד לעשות. צרבתי דיסקים. דיסק אחד שכולו על טהרת היהודים, מוניקה סקס, מופע הארנבות של ד"ר קספר והדורבנים אחד. ניסיתי לצרוב עוד דיסק. פעם ראשונה שאני צורבת דרך הווינדוס מדיה פלייר. אבל באמצע קיבלתי "אירור" והצריבה נפסקה. שוב שמתי דיסק לצריבה ושוב "אירור". הגעתי למסקנה שיש בעייה עם אחד השירים של נו דאוט. אז ויתרתי עליהם. בתשע בערך התחלתי להתלבש ולהסתדר. סידרנו גם את הממתקים וחיכינו לאנשים שיבואו.
תיאור המצב: לאט לאט אנשים באו. מסתבר שבאו פחות ממה שחשבתי. אבל כמו שכבר אמרתי זה לא הכי מפריע לי. יותר אנשים, פחות אנשים, מה שאכפת לי זה החברים האמיתיים שיהיו איתי בסופו של דבר. כעיקרון, מה שהיה זה כמו שקורה בכל ה"מסיבות": אוכלים, שותים, מדברים, מסתובבים בבית, נכנסים לי לחדר, נכנסים לחדר של אחותי. העיקר שלאף אחד לא משעמם יותר מדי. האקס נמרח על חברה רחוקה שלי. (אין לה כרגע כינוי). זה היה ממש גועל נפש. עוד אנשים אמרו שזה לא במקום. כאילו, הלווו יש לך חברה.(אוי אני נשמעת כמו פאקצה) שאני חושבת על זה, אולי הוא עשה את זה שהוא היה איתי? ממש גועל נפש. ולי בכלל זה לא נוח לראות אותו נמרח עם מישהי אחרת שהיא לא אני. אבל הוא לא עצבן אותי יותר מדי. הוא אפילו היה נחמד וקרא לי את הראש אחד שלי, כי העיניים שלי כאבו וצרבו ולא יכולתי לקרוא (המממ האם הטיפות משפיעות רק לאחר שש שעות בערך?). לאט לאט אנשים התפזרו.
רגע השיא: אני וסטאר בהופעה חיה. שמנו את השירים מכוכב נולד והתחלנו לשיר ולחקות את המתמודדים. זה היה מצחיק. אם הייתי רואה את עצמי הייתי בטוחה שאני שיכורה כי אני בדר"כ לא עושה דברים כאלו. בעצם, גם שאני שיכורה אני לא מתחילה לשיר.
תהייה: האם אני מסטולה טבעית?
סוף הערב: בסוף הערב נשארנו אני, סטאר, בריין וטוק נשארנו. אני התחלתי לאכול בורקסים, פשוט מתתי מרעב ולא אכלתי שום דבר, וגם נתתי להם לאכול עוגה שמשום מה לא הוצאתי מהמקרר. התחלתי לסדר ולנקות את הבית, ודווקא לא היה באלגן והיה מסור יחסית, והם עזרו לי.
בשתיים ומשהו באו החברים של סטאר. הם בערך חברים שלי. הם באו, אמרו מזל טוב, אכלו, שתו, אמרו תודה והלכו. אני לא ממש סובלת אותם ויש לי חתיכת אידאולגיה עליהם אבל זה כבר סיפור אחר. סטאר הלכה איתם אני לא יודעת לאיזה בית הם הלכו. בריין וטוק נשארנו אצלי ודיברנו עד ארבע וחצי.
בארבע וחצי אני: עייפה ומותשת. נופלת על המיטה.
נזקים: כאמור, שום נזק לא קרה, מלבד עיתון ה"ראש אחד" שלי שהתקמט והדיסקים ההרוסים.
רווחים: יצאתי עם סכום נכבד של 320 ₪. סימפל וסמארט קנו לי מכנסיים בפוקס וחולצה. אבל אני מחליפה אותם. המכנסיים הדוקים עליי יותר מדי (ואמא שלי רוצה שנחליף גם את הצבע כי היא לא סובלת צבע חום. דווקא הצבע הזה נחמד. למרות שאין לי דבר חום בארון) והחולצה....החולצה כהה מדי דבר ראשון. כחול כהה לא הולם אותי. ובנוסף על החולצה יש ציור של גולגולת. ההורים שלי אומרים שהיא נוראית. אבא שלי אמר שהגולגולת החומה הזאת (היא באמת בצבע חום?) מזכירה לו את המדים של הנאצים, של האס –אס שהלכו עם גולגלות חומות. ואמא שלי הזהירה אותי "אוי ואבוי לך אם את הולכת עם זה בראש השנה". אין לי ברירה אלא להחליף את החולצה אחרי שאבא שלי הזכיר את עניין הנאצים. אני פשוט לא מסוגלת ללכת עם זה. (כמובן שאני אמציא להן תירוץ אחר למה החלפתי את החולצה).
יציאת השנה: מישהי הביאה לי שעון בצורת ריבוע, בצבע ורוד עז, שבמקום המספרים של השעות יש כאילו נקודות בורוד גם כן, שעשויות מפלסטיק, ו...מסביב לשעון יש פרווה ורודה. זה מגוחך. אמא שלי אמרה שאפשר לשמור את זה ולהביא את זה מתנה למישהו אחר, כמו אחת החברות של אחותי הקטנה. אני בספק אם זה יתאים לגילן.
המתנה הכי שווה: איינג'ל וסטאר קנו לי פרו. שבוע הבא כבר יהייה לי מנוי פרו וגם אני אזכה להיות מודגשת אצל מאליסJ
הכי כיף: הברכות. כל ברכה קראתי לפחות עשרים פעם, רק כדי להזכיר לעצמי איזה חברים חמודים יש לי.
מוזיקת רקע: היהודים.
אני עכשיו: מסיימת את הפוסט הזה ועוברת לעשיית הדו"ח בביוט'. (שוב).
סיכום: היה טוב וטוב שהיה
שורה תחתונה: כנ"ל.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
