למרות העייפות שלי, יצאתי אתמול למסיבת יום הולדת של חברה רחוקה שלי.

בהתחלה באתי אל סימפל, אבל היא עוד התלבשה.

הגענו באיחור של שעה. לקח לנו זמן למצוא את הקומה....ואת הבית עצמו. זה היה ממש מצחיק.

שהגענו סוף כל סוף ישבנו עם איינג'ל, סמארט ושאי ודיברנו. אח"כ טוק בא והוא סיפר לנו על איזו אישה משוגעת שהייתה לו במשמרת במד"א. (וזאת הייתה משמרת ראשונה שלו). זה היה ממש מצחיק....על איזו אישה חולת נפש שחשבה שהיא שד/חייזר/נביאה וניסתה לחתוך לעצמה את הורידים.

אח"כ נכנסו לחדר של "ילדת היומולדת" והיינו כמה ביחד והתחלנו לשחק הכספת במחשב. בהתחלה סימפל כתבה אבל היא כתבה כמו חילזון (בגלל זה הפסדנו) והיא צרחה כל הזמן...שיחקנו כמה משחקים (חסרי חיים שכמותנו) עד שנמאס.

אח"כ הלכנו לסלון ושיחקנו (לא כולם, באיזה שלב היו כאלו שהלכו לחדר או למטבח או לאיפשהו)  משחק "החבילה" ואח"כ שיחקנו אמת או חובה. זה עשה לי דז'ה וו רציני ליסודי.... אבל זה מה שעושים עשרים ילדים (בערך) משועממים. כל הזמן היה לי חשק נוראי לבריזר. דווקא האמת או חובה היה מצחיק, כי היו כל מיני משימות מפגרות כמו לשתות קולה עם מלח ומים עם ביסלי וצ'יפס.....והלכו כל מיני קטעים, שהשיא היה ששני ילדים התחילו לזרוק עוגה אחד על השני..... המשחק נמשך בערך שעה עד שהיה לכולם משעממם מהמשחק הדפוק הזה.

סימפל עשתה קטע לא יפה.

שאי ואיינג'ל ישבו במרפסת ודיברו. סמארט באה למרפסת והבינה שהיא מפריעה להם...(הם רמזו באלגנטיות) אז היא הלכה משם, והיא אמרה לי את זה ואז סימפל באה ושמעה את זה. אז בכוונה היא הלכה לשבת איתם ולהפריע להם. זה היה ממש מגעיל וגם אמרתי לה את זה וגם סמארט.

אח"כ אני ושאי הלכנו לחדר (למה לעזאזל אחרי זה כולם הסתכלו עלינו בצורה מוזרה?) ודיברנו....על נושא אישי שרק אני ואיינג'ל יודעות עליו. בכל אופן אח"כ סימפל הציקה לנו נורא "תגידו לי תגידו לי אני גם רוצה לדעת". התחלנו להגיד להגיד לה כל מיני שטויות ולהמציא לה שזה קשור במישהו אחר. אז היא החליטה שזו איינג'ל בגלל שקודם היא ושאי דיברו ולא הסכימו להגיד לה על מה הם מדברים ובגלל ש"את קשורה ל__(איינג'ל)". עכשיו היא בטח תציק לה. צריך להזהיר אותה  (היזהרי!).

זה ממש עצבן אותי הקטע הזה. שלא להבין לא נכון, אני באמת אוהבת אותה והיא באמת חברה טובה, אבל זה מעצבן הקטע שלה שהיא חייבת לדעת כל דבר. דיי! יש דברים שהם ממש ממש לא עניינה!!! היא לא חייבת לדעת הכל. זה ממש מעצבן שאני לא יכולה לנהל שיחה פרטית ו/או אישית לידה בלי שהיא תחקור אותי.....אם הייתי רוצה הייתי מספרת לה, לא?!

יותר מאוחר כל מי שנשאר ישב בסלון, וכולנו ניסינו לשעשע את עצמנו. זה לא הלך.  בשתיים וחצי שאי ניים ועוד מישהו הלכו, אז גם אני וסימפל הלכנו.

היום אבא שלי העיר אותי בעשרים לאחת. היה לי קשה לי לקום וגם אחרי שקמתי והתקלחתי כמעט נרדמתי שוב. אח"כ הלכנו לדודים שלי (אח של אבא שלי) לאכול צהריים. כרגיל האוכל היה טעים. אני מתחילה לאהוב את הארוחות חג. היה נחמד, דיברתי עם כולם ודיברתי גם הרבה עם בן דוד שלי שהוא עוד כמה ימים בן 18.

החג הזה עבר נחמד. מבאס שצריך לחזור לבית ספר.