שוב יום שישי קריר בערב, אני עומדת מול המראה. בוחנת את הפנים שלי ארוכות. מנסה לחייך. אני אף פעם לא מחייכת. כמעט ולא.

לובשת ג'ינס, חולצת שלושת רבעי סגולה, מסתרקת, מתאפרת באיפור סגול. נועלת את המגפיים החדשות. הן קצת יותר "בוגרות" ואני מרגישה קצת יותר בוגרת מגילי..... יוצאת החוצה, אל תוך הקרירות הזאת.......

הולכת לראות סרט שוב. הלכתי ברגל כעשרים דקות (רק בגלל המגפיים) עד לקניון. שם אני פוגשת את הנותרים. שאי, ניים, טוק, בריין ועוד שלוש בנות מהשכבה שלי שאני לא ממש בקשר איתן.

חשבנו על סרט ללכת אליו. רצינו לראות את "אכזריות בלתי נסבלת" בטרום בכורה. ממש שיגענו את המוכר בקשר לכרטיסים. אני בטוחה שהוא חזר הביתה וסיפר למשפחה שלו על חבורת המוזרים שהיו לו. היו כרטיסים רק לשורה 1 או 3. והתחלנו להתווכח ולחשוב אם זה כדאי או לא.  בסוף אני, בריין, טוק וניים הלכנו לאכזריות בלתי נסבלת וכל השאר הלכו לשודדי הקריביים.

הסרט עצמו היה נחמד. אבל אמריקאי. משמע: קיטשי עם סוף טוב.

אחרי הסרט היינו צריכים לחכות לשאר אז סתם עמדנו לנו בלי ממש מה לעשות.

אח"כ נפגשנו כולם.

שלחתי לסטאר הודעות (כן זה אפשרי).

אח"כ הלכנו כולנו לבית של בריין, אבל מהר מאוד הבנות הלכו ואני נשארתי בת יחידה בין הבניםJ

הלכנו לאכול קצת (ממש פשטנו על המטבח של בריין) ואח"כ ישבנו בסלון ואז יצאנו החוצה. היה ממש קר לשבת בחוץ, אז בריין נתן לי שמיכה והייתי צריכה להתחלק בה עם שאי וניים. דיברנו על כל מיני דברים....על סמייל בעיקר. מדהים. אנחנו לא סובלים אותו אבל מדברים עליו. פשוט אין סוף למעשים הדוחים שלו. אין. אנחנו כל כך שמחים שזהו. שנפטרנו ממנו.

אני ושאי רבנו קצת..... בסוף ביקשתי ממנו סליחה אבל לא יודעת כרגע.....

בכל אופן, ברבע לארבע הייתי כבר בבית.

היום התחלתי לעשות את העבודה בביולוגיה. זה לא ממש עבודה, זה יותר לקרוא בסביבות ה 70 ומשהו עמודים, לענות על כמה שאלות בספר, ועל כל נושא להמציא 4 שאלות אמריקאיות. מה זה הדבר הדפוק הזה? למה לעזאזל אני צריכה ללמוד בעצמי את החומר ולשאול את עצמי שאלות, המורה לא יכולה לעשות את זה? מאיפה אני אמציא לה עכשיו שאלות?! מילא שאלות פתוחות. אז אין לי בעייה. אבל השאלות האמריקאיות האלו...בחיי סיוט! לא הצלחתי לעשות יותר מדי, ומה שכן עשיתי – זה ברמה של כיתה ג'. לפעמים אני מרגישה כזאת אפסית...

אחרי הצהרים הלכנו לסבא וסבתא שלי. גם דודה שלי הייתה שם, ביחד עם בני דודים שלי (אלו ששמרתי עליהם). היה נחמד. אכלתי המון פרוסות עוגה.

המחשב שלי פשוט על סף קריסה. ה"מוזילה" לא עובד. עוד יש אקספלור אבל גם הוא עובד בקושי. אחותי הורידה נטסקייפ וזה פשוט איטי כמו אני לא יודעת מה!

רציתי לשים תמונה של העיניים שלי (בצורה נורמלית) וגם תמונה טובה שלי (עם צנזורה קלה). אבל אחותי המעצבנת לא הסכימה לצלם אותי.

אוףףףף.

חוץ מזה חן המתוקה הקדישה לי (ולעוד בלוגריות מקסימות בהחלט) פוסט. תודה לך מתוקה!!!

שבוע טוב.

מחר שיעורים בכימיה