היום החלטתי שאני לא הולכת לבית ספר. התעוררתי לפני שמונה, משום מה. אבל כל כך לא היה לי כוח ללכת לבית ספר. ללכת לראות הצגה משעממת ומטופשת? אחותי ראתה אותה כבר.... זאת הצגה של הדרמה של הבית ספר שלנו, והם הציגו אותה יום לפני מול החטיבות, ואחותי אמרה שזאת הייתה הצגה משעממת ודפוקה. אז אני לא מרגישה שהפסדתי משהו.

אחרי שקמתי מהמיטה, ראיתי טלוויזיה, הלכתי למחשב, הייתי באינטרנט, וצרבתי לי שני דיסקים של היהודים. אבל הנרו הדפוק שלי לא הסכים לצרוב לי את "עידן האלוהים". וזה אחד השירים שאני הכי אוהבת! לא משנה מה עשיתי, אפילו הורדתי אותו שוב ושוב, עדיין הוא לא היה מוכן לצרוב לי. וגם את "ג'קי" הוא בכלל לא צרב. צורב דפוק.

אחר כך, כבר התחיל להיות לי משעמם. נתקפתי בהתקף ניקיון. שמתי את היהודים בפול ווליום (אני מקווה שלא הפרעתי לשכנים) והתחלתי לסדר את החדר שלי, לנקות אבק, לנקות ולסדר את הארון, להחליף מצעים, ולבסוף הוצאתי את כל הרהיטים והתחלתי לשטוף את החדר, כולל מתחת למיטה.

אחרי כך הלכתי למטבח, ושטפתי את כל הכלים בכיור שאי אפשר להכניס אותם למדיח, שטפתי את הכיור עצמו וניקיתי את השיש.

באמצע שטיפת הכלים, שמעתי רעשים מוזרים ליד הדלת. נבהלתי. יש לי עוד טראומות, שהייתי קטנה כל הזמן פחדתי שיפרצו לנו לבית, בתוספת יותר מדי שידורים של "בשידור חוקר".  הלכתי לבדוק, ומסתבר שזה רק היה המנקה של החדר מדרגות. אבל הוא עושה כזה רעש! חוצפן.

רק אחרי שהכל נראה לי מספיק נקי, התיישבתי חזרה מול המחשב ונחתי. ודיברתי עם סטאר באיי סי קיו, היא גם הבריזה, והיא אמרה שסמול אמרה לה שלא היה בכלל ביולוגיה. איזה מזל שהחלטתי לא ללכת לביולוגיה!

אחר כך הלכתי להתקלח......

בשעה שלוש נפגשתי עם אמא שלי אצל הספר שלה.

הוא נמצא לא רחוק מהבית שלנו.

הספר ממש חמוד ונחמד וגם העוזר שלו (והוא גם נראה טוב. העוזר כלומר). אמא שלי קודם הייתה צריכה לעשות צבע ואז גוונים בשיער.

קודם חפפו לי את הראש – והעוזר קצת חופף באלימות, הראש שלי ממש הסתובב מצד לצד. הוא קיצר לי את השיער ועשה לי מדורג. ואז הוא שם לי טונה מוס וייבש לי את השיער עם משהו מוזר ושהסתכלתי במראה – נפלו פניי. זה נראה פשוט נורא! כל השיער שלי היה מתולתל ונפוח וזה נראה כאילו הרגע קמתי מהשינה, לאחר לילה סוער במיוחד. כמעט התחלתי לבכות. אבל אל דאגה. עשו לי שוב חפיפה והפעם העוזר עשה לי פן ויש לי שיער חלק עכשיו. תודה לאל. הדבר שאני הכי שונאת בעולם זה שהשיער שלי מתנפח וקופץ, אני ממש לא צריכה לשלם בשביל שיעשו לי משהו שאני שונאת. אבל הספר היה ממש סבבה וחמוד. השיער הטבעי שלי הוא גלי נוטה להסתלסל. פעם היו לי בקבוקים, אבל הם קצת נעלמו. מקודם השיער הגיע לי עד קצת אחרי הקו של החזייה, ועכשיו הוא מגיע ממש עד קצת אחרי הכתפיים ומקדימה זה יותר קצר. ואני מתחילה להתרגל ולאהוב את זה. אבל אחרי שהפן יירד השיער יהיה יותר קצר. זה כל כך נוח שיש שיער חלק.... וזה יפה. אני צריכה להצטלם. חבל שאין לי מצלמה גיגיטלית נורמלית והייתי יכולה לצלם את עצמי ולשים פה. חבל שזה לא יכול להישאר לנצח. שבוע זה לא יחזיק לי. יש גבול עד לכמה שאני לא יכולה לחפוף, אני ממש אובסיסיבית בקשר לחפיפת השיער שלי. אני חייבת לחפוף כל יום אחרת אני ארגיש מטונפת.

מחר המבחן שלי במתמטיקה. אני מקווה שאני באמת אשפר את הנכשל שלי. יש לי שעתיים חלון לפני זה, אז אני חושבת שאני אשאר בכיתה (בטח יהיו עוד ילדים שיישארו) ואעשה חזרה למבחן.