כן,זה מה שאני עושה, במקום ללמוד אני מול המחשב.
היומיים האחרונים היו לא קלים בשבילי, כמובן שאני חולה והקול שלי לא משהו (תסמיני רוק עצמאות). יש לי כזה מזל, להיות חולה לפני המתכונת בהיסטוריה.
ביום רביעי זה התחיל. התחילו לי בבוקר כאבי ראש מעצבנים כאלו, וכואבים, זה כמו איש קטן עם פטיש גדול שיושב לי בתוך הראש ודופק.
והיה לי גם מבחן בלשון, לא למדתי אליו כל כך, והמבחן הלך לי מאוד גרוע, אני לא מבינה למה הגשתי בכלל.
במתמטיקה, ההרגשה הרעה שלי החמירה. פשוט שמתי את הראש על השולחן והרגשתי זוועה. כמעט התחלתי לבכות מרוב שסבלתי. האקס, שישב לידי ניסה לעזור לי, אבל הוא לא הצליח. בסוף שמתי עליו את הראש.
בבית, בכלל לא היה לי רגע לנשום.
בשלוש שוב הייתי צריכה להיות בבי"ס, לשיעור תגבור בתנ"ך. הנושא המסכם כזה משעמם, ועדיין לא הבנתי מה הפואנטה של המאמרים. כאילו, יש אנשים משועממים שבאמת כותבים מאמרים על התנ"ך וחוקרים אותו? מסתבר שכן. אחרי התגבור, הייתי צריכה להישאר בבי"ס, לקורס המעצבן בלשון. הייתי כל כך עייפה.אבל המורה שלי לתנ"ך הביאה עוגייהJ כיף ליJ
הקורס המייגע נגמר בשבע וחצי, ואז בערב לא היה לי זמן לעשות כלום, בטח שלא ללמוד להיסטוריה.
אתמול גם כן לא הרגשתי טוב. לכאבי הראש נוספו כאבי בטן, הרגשת רצון להקיא, וחולשה. שעתיים ביולוגיה – הצלחתי איכשהו לשרוד. אח"כ היה ספורט, והלכתי לברר מה נסגר עם מתמטיקה. הסתבר שאין שיעור, אז הלכתי לאחות (פעם ראשונה שאני אצלה) והיא שחררה אותי הביתה.
חזרתי הביתה, ישר הייתי צריכה לסיים עם הלימודים. העברתי סיכומים למחשב, עשיתי הפסקה של אוכל ושתייה, סיכמתי, ואז שוב להעביר למחשב.
זה כזה משעמם, בחיי. ואני גם לא מרגישה טוב, אז בכלל.
ועכשיו בוקר. אני מרגישה יותר טוב, ויש לנו גם יום חופש לפני המתכונת. אבל אין לי כוח ללמוד. ואני לא יכולה לשבת מול האינטרנט כל היום, כי גם אחותי בבית וגם לה מגיע להיות על המחשב.
אז נראה לי שאני אלך להתקלח, לאכול, ולמצוא מה לעשות עם עצמי. כולם חורשים בטח....אני הולכת למות משעמום.... כבר אין לי כוח....