אני רוצה לצרוח, ואני לא מצליחה להוציא הגה מפי. וכשאני סוף סוף מוכנה לדבר על מה שמטריד, משהו מפריע, ואז אני נאטמת ומאבד את המומנט.
אני לא אוכלת כמו שצריך, כל היום חיה על קפה ובמבה, ובערב מתנפלת על המקרר ונחנקת מבחילה.
לפעמים אני מרגישה שאני שונאת את כולם.
כל אחד מציק לי בשאלות המפגרות שלו, בעניינים שלו- כאילו אני אמורה לתת את התשובה האולטימטיבית לכולם. כאילו יש לי פנאי וחשק לזה. לפעמים אני רוצה לשאוג על כולם – "תצאו לי מהמשרד ותעזבו אותי בשקט כי אין לי כוח אליכם". לא קל להיות בלשכה של מפקד גדול וחשוב.
השבוע היה לנו יום שבו לא עושים כלום בבסיס, שנקרא "יום איכות הסביבה".
הגענו בבוקר, לארוחת בוקר ענקית בחדר אוכל. מה לא היה שם – סלטים, פנקייקים, עוגות, קוראסונים, בורקסים- והכל טעים. חבל שלא מכינים ככה אוכל תמיד. אני אכלתי מהר, ואז גנבתי מספר עוגות ובורקסים וחמקתי מהחדר אוכל- הבאתי לחברה שלי ששמרה באותו זמן.
אחרי כל האוכל התכנסנו ומפקד היחידה אמר את דברו, ואז התחלקנו לקבוצות וניקינו את החוף. היה כיף ומצחיק, בעיקר כשירד גשם מטורף ונספגתי כולי במים. אה, והיינו על חצי ב'- מה שהוסיף לכיף.
בגלל הגשם, הפסקנו עם הניקיונות, וכך עד השעה ארבע לא עשינו דבר.
בארבע עלינו על אזרחי והלכנו לאכול- היה על האש – כמויות מטורפות של אוכל, וגם קארין אלאל עשתה לנו הופעה.
בקיצור, יום נחמד.
יום חמישי נסעתי אל חברי לסופשבוע. טרפנו אחד את השנייה, תשוקה מטורפת של שבועיים.
יום שישי קמנו מוקדם משום מה, והוא הכין לי לביבות תירס עם סירופ שוקולד, ואכלתי מול סרט של מרי קייט ואשלי אולסן, כי אין כמו סרטים אמריקאיים מפגרים.
בערב הלכנו למסיבת יומולדת של האחיינית של חבר שלי. היא חגגה שנתיים, וההורים שלה עשו לכבודה ארוחת ערב עם כל המשפחה.
הילדה הזאת כל כך יפה, נראית כמו בובת חרסינה, ומסובבת את כולם על האצבע הקטנה שלה. אבל יש לה אח או אחות בדרךJ זו הייתה הפתעה.
אחרי שחזרנו לא היה לנו כוח לצאת, אז לקחנו סרט בדי וי די.
ביום שבת נפגשנו עם חבר של חבר שלי, הסתובבנו במלחה, ואכלנו פנקייק לא טוב.
היום בבוקר ראינו את המפקד הקודם שלי באוטובוס- ישר התנפלתי עליו בחיבוק ענקי.
עבר לי הכל כל כך מהר, אני רוצה שיגיע כבר יום חמישי.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
