אז חזרתי לבסיס, דווקא היה בסדר. רוב הזמן פשוט אמרתי למפקד שלי ולמאיה, שאני מכחישה את זה שחזרתי לבסיס, שאני תכף מתעוררת מהחלום.
אבל היה סבבה, היה שקט משהו- איפה כל האקשן?! אני חושבת שהתרגלתי לחיים האלו, סה"כ המקום והאנשים- הם החיים שלי כרגע, לטוב ולרע. אולי מחר אני נשארת לישון בבסיס, וזה דווקא סבבה. בעיקר עם החדר המהמם שלי (סוף סוף תליתי תמונות על הלוח ליד המיטה- בניתי לעצמי מקדש פרטי מהתקופה בה הייתי כוסית- תזכורת לעצמי למה אני יכולה להגיע).
הו, ואמרו לי שרזיתי! האושר! אני לא יודעת למה, אבל תמיד כשאני מסתכלת במראה, אני רואה את הפגמים. זה כאילו אני צועדת צעד קדימה- שניים אחורה. למה אני פשוט לא יכולה להשלים עם עצמי.
למה אני לא יכולה להסתכל על עצמי ולהגיד "וואלה, את יפה". למה כשאני אומרת לעצמי את זה, ישר אני מסתכלת ורואה את מה שלא יפה. אני תוהה אם יגיע היום בו אני אפסיק לרצות לקבל חיזוקים חיצוניים, ופשוט להשלים עם עצמי. בקיצור, נדמה לי שהדיאטה מתקדמת סבבה. יש לי רק עוד 3 קילו.
הייתי רוצה שתיפול עליי איזו ירושה, או שאני אגלה לפתע שמישהו הכניס בטעות הרבה כסף לחשבון שלי, ופשוט לנסוע רחוק מכאן, לעשות טיול חובק עולם. פעם לא הבנתי את הרצון הזה, כששמעתי אנשים שהם רוצים לטייל מסביב לעולם, לא הבנתי את זה. עכשיו פשוט בא לי, לחיות.
אני חושבת שזה אומר משהו, שבא לי לחיות. אני אספר על זה לפסיכאטר שלי.
יש משהו חדש כרגע, אני לא יודעת מה עם זה כרגע ולאן זה יוביל ומי נגד מי- אבל מה שיהיה יהיה. הגיע הזמן שאני אתן לדברים לקרות.
אתמול יצאתי עם מורן, מיטל והחבר שלה לפאב. הזמנתי כרגיל לף. היה ממש נחמד. בזמן האחרון אני מבלה עם מורן הרבה. קראתי דברים שכתבתי עליה בכיתה י"ב- כמה היה לנו כיף ביחד. יד דברים שפשוט נשארים.
שמתי לב שהפסקתי להזמין כל מיני קוקטיילים של כוסיות. מעניין אם זה אומר משהו.
זה לא שהיה לי משהו מיוחד לכתוב, זה לא פוסט כזה מרתק וחשוב, אבל סתם התחשק לי.
שתחזור לי המוזה.
היום נגמר לי
ואין לי חשק
לשמוע מה אומרים
אומרים לי כל הזמן
הכל עובר ומסתדר
והוסגוף יגיע
יגיע גם תורך
לנשום בשקט
למרות החושך
למרות כל מה
שמכביד אותך לשם
בתוך אגם קפוא
אני רואה תמונה
שלי לפני שנים
אני לא מזהה
תיבת צעצועים
שאין בה אף סודות
הכל יכול להיות
הכל יכול להיות
עבר שבוע
עברו שנתיים
המחשבות שלי
במעגל סגור
חיכיתי כל החורף
חיכיתי כמו תינוק
לשמוע רק מילה
והיא לא נאמרה
(בתוך אגם קפוא/רונה קינן)
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
