| 10/2003
חפש את הנעלם בסגנון סרט טורקי
היום בסביבות שתיים עשרה וחצי בצהריים, אחותי האמצעית פתאום שמה לב שאחותי הקטנה יותר, לא באה הבייתה מהבית ספר. למען האמת, אנחנו דיי רגילים בבית שהיא לא חוזרת תמיד הבייתה ישר מהבית ספר, אלא משחקת עם חברות, עם חתולים.... כבר עשינו לה אינספור שיחות על זה, וכולם כולל אני וההורים שלי כעסנו עליה.
בעשרים לאחת, אחותי האמצעית ירדה לחפש אותה בסביבות הבית....היא לא הייתה שם.
באחת – זה כבר היה שעה איחור. אבא שלי התחיל להתעצבן. התקשרתי לאחת החברות שלה, ולא הייתה תשובה. דיברתי עם חברה שנייה שלה, אבל היא אמרה שאין לה מושג.
החלטתי ללכת לבית ספר היסודי שלה, לראות אם היא שם. בדרך לשם, ממש התחלתי לדאוג. זאת האחות הקטנה שלי. אני כל כך אוהבת אותה..... היא כזאת עדינה ופגיעה.... ואומנם אני גרה בעיר קטנה ושקטה, ולא באיזור פשע שנחטפים בו ילדים, אבל בכל זאת....תמיד יש והיו מטורפים. פדופילים לא חסר...כבר חשבתי שקרה לה משהו..... שאולי היא נפגעה, שאולי מישהו חטף אותה, או עשה לה משהו.......נכון שהסיכוי קטן...אבל זה מפחיד!
באתי לבית ספר.... זה גם היה הבית היסודי שלמדתי בו.... וואי, כמה זמן שלא הייתי שם.....אבל נזכרתי שעכשיו זה לא הזמן לנוסטלגייה. ראיתי את המחנכת שלה, שאני מכירה אותה, ואת מנהל בית ספר. אמרתי לה שהיא המחנכת של אחותי ושהיא לא חזרה הבייתה.....היא הציעה לי להתקשר לאחת החברות הכי טובות שלה (זאת שהתקשרתי אליה מקודם) שוב פעם מהמזכירות.... בדיוק שנכנסנו למזכירות (שלא השתנתה מאז שלמדתי שם) אבא שלי התקשר אליי ודיווח לי שהאבדה נמצאה. מסתבר שהיא שיחקה בבית ספר עם חברה שלה.
כל כך רתחתי! התחשק לי לשבור אותה! אי אפשר לתאר כמה אני דאגתי! שדיברתי עם המחנכת שלה הרגשתי שהקול שלי רועד ושיש לי דמעות בעיניים!
אני ואבא שלי פשוט שטפנו אותה! היא כמובן קיבלה עונש....ומגיע לה! מה לכל הרוחות ההורים שלי צריכים לחשוב?! זה כזה מעצבן...
היא בכתה כל הזמן, ואבא שלי אמר "עדיף שהיא תבכה עכשיו מאשר שאני אבכה אחר כך".
ילדים קטנים....שיהיו לי ילדים, תזכירו לי להצמיד להם שמירה!
עדיין הכל תפוס לי...היום אני הולכת לאיינג'ל...
מחר פוסט מיוחד
שבת שלום!
| |
 אאוץ'
קמתי היום בבוקר עם כאבים איומים. כל הגוף שלי כאב. הגב, הצוואר, הכתפיים, השרירים שליד בית השחי פשוט תפוסים לי! זה כל כך כואב! ושאני צוחקת או משתעלת גם הבטן כואבת.. איה!!!
למדתי היום רק שעתיים תנ"ך. היה אמור להיות לנו חינוך עם המחנכת, אבל רק אחרי משהו כמו 20 דקות שהיא לא באה, הבנו שצריך ללכת הבייתה. הכי מצחיק – כל כך רציתי שיתבטל היום חינוך! אה, גם קיבלתי 76 בבוחן פתע בתנ"ך. סימפל קיבלה 58. היא שבורה.
תכף אחותי תבוא והיא תיקח לי את המחשב...אוףףף..... דווקא נחמד לי...
אווו והנה כמה דברים נחמדים מההורסקופ לשבוע מ"ג'נענע":
בתקופה הקרובה יש נטייה חורפית טבעית להצטננויות ולכאבי גב.
*אוו...זה מסביר את הכאבי גב שלי!*
למרות הבערה הפנימית, עוד לא הגיע הזמן לממש את תשוקותיכם. זה הזמן לגישושים, לפיזור רמזים, ולהתחיל בהעמקה הדרגתית של ההיכרות עם מישהו חדש ומושך שיגיע השבוע.
*הממממפ*
תקבלו שיחת טלפון משמחת ממישהו שבדיוק חשבתם עליו.
*תתקשרי אליי. אני רוצה לדעת מה עושים היום......וסתם תתקשרי. זה נחמד לי לדבר איתך*
היום יום שישי – מה עושים היום?
)זה היה פוסט חסר משמעות לגמרי. בטח יימחק.)
| |
אני הולכת להיות מפורסמת! מ-ח-א-ה!
חורף, הגשם מטפטף לי על העורף...חורף...וקר!
אני כל כך אוהבת חורף! טוב, זה לא ממש חורף, ורק אתמול ירד קצת גשם, אבל אני כבר התעטפתי לי במיליון שכבות....ואפילו אני קצת מקוררת (משתעלת וכואב לי הראש כרגע ואני נורא נורא עייפה).
היום הגעתי שוב למסקנה עד כמה משרד החינוך לא ראוי להיקרא כך.
דבר ראשון, לשר(ת) החינוך ולמנכ"לית הטיפשה שלה, יש בעיה מאוד עקרונית עם השעה שבע וחצי בבוקר. אחרי כל האיומים הדפוקים שלהם, בית ספר שלי נכנע והחליט להתחיל את הלימודים בשעה שמונה. ממש חוכמה גדולה. יש תלמידים שגרים רחוק ונוסעים באוטובוס, והאוטובוס שלהם פשוט לא מגיע בשמונה. אז במילא בשבע וחצי הם יהיו בבית ספר...ואוי, נו הרבע שעה של עוד שינה ממש תעזור לנו. כל הלוח צלצולים התשנה, ועד שאני אזכור אותו בטח אני כבר אסיים י"ב. עכשיו, כולם יסיימו יותר מאוחר את הלימודים – ממש באסה. זה לא אנושי להישאר עד ארבע וחצי בבית ספר. פשוט לא. מה עם ארוחת צהריים? מה עם שנת צהריים? אני רצינית! אפשר לפתוח התנחלות בבית ספר, כולנו נבוא עם שקי שינה ונעשה על האש!
זה עוד מילא. יש עוד דבר שהכעיס אותי. יש דבר כזה שנקרא "בגרות 2000". זה פרוייקט, שבמהלכו לא עושים בחינת בגרות חיצונית, אלא כל הציונים של שלוש השנים באותו מקצוע שבו נעשה הפרוייקט משתקללים לציון אחד, וזה נחשב לבגרות. בגלל הפרוייקט הזה, יש תוכנית לימודים שונה לגמרי. זה מה שעושים לנו בביולוגיה, כבר שנה שנייה. ועכשיו – משרד "החינוך" מבטל לנו את הפרוייקט! זה לא נורמלי! זאת כבר שנה שנייה שאנחנו נמצאים בפרוייקט הזה, למדנו בצורה שונה את החומר....אי אפשר לעשות ככה בגרות! מילא לכיתות י' שהם בקושי התחילו משהו....אבל לנו?! זאת חוצפה! הסיבה המטופשת שלהם היא "שאין תקציב" פאקינג אין תקציב! למה, כמה זה כבר עולה? זה כל כך יקר? ל-א! באיזו זכות הם עושים לנו את זה? זה כולה ארבע בתי ספר (כולל הבית ספר שלי) שמתקיים בהם הפרוייקט! כל התלמידים של ביולוגיה חתמו על עצומות, ואיזה מישהו שהוא בקבוצה השנייה של ביולוגיה שאחותו או מישהי אחרת שקשורה אליו (לא הבנתי בדיוק) היא עורכת דין, והיא מנסחת מכתב למשרד החינוך שאליו יצורפו כל החתימות שלנו. המורה שלי לביולוגיה גם אמרה שצריך לשלוח מכתבים מאיתנו ומההורים. אומרים שאם שליחת המכתב לא יעזור, ניקח אוטובוסים או מוניות או לא משנה מה, וניסע לירושלים להפגין! נקים אוהל מחאה! נשבות רעב! התקשורת תבוא לראיין אותנו! נהייה מפורסמים! אני אקרא לשרת החינוך להתפטר! לא מספיק שהכלבה הזאת רצתה לבטל לנו את המיקוד, לא מספיק שהיא הכניסה מקצועות ותכנים מיותרים למערכת השעות, לא מספיק שבגללה אנחנו לומדים עד מאוחר, עכשיו זה?! אני קוראת לה לבוא, ללמוד איתי עד ארבע וגם לעשות ביחד איתי את הבגרויות בביולוגיה. נראה אותה!
חוץ מזה, קרו כמה דברים נחמדים היום.
אחד מהשכבה שלי, שהוא דיי חתיך, למד איתי בקורס ללשון, וסטאר חשבה שאני דלוקה עליו, פתאום עבר להקבצה שלי במתמטיקה!
ו...היום עניתי לערס כמו שצריך: לפני שיעור מתמטיקה, הכנתי לי בשקט את שיעורי הבית. חבורה של כמה ערסים נכנסה לכיתתי, ובאה לדבר עם איזה ערס מהכיתה שלי. הסתכלתי על אחד מהם, רק כדי לבהות בפרצופו המכוער, ואז החל בינינו דו שיח:
"מה את לומדת? כמה זה ממוצע של מאה?" –בטון ערסי-
"ממוצע של מאה עם מה? אידיוט" – בטון מזלזל ותקיף-
בשלב זה הוא לקח לי את המחשבון והתחיל לשחק לי בו. זה מאוד הפריע לי, שהיצור המטונף נוגע במחשבון החמוד והיפה שלי.
"מה? מה? מה?" הוא אמר שוב ושוב –שוב בטון ערסי-
"תחזיר את המחשבון מייד! מייד!!!" –בטון תקיף ומורתי-
ואז בא הערס מהכיתה שלי ואמר לו משהו בסגנון "תעזוב אותה" והוא באמת עזב אותי.
איכס, ערס נגע לי במחשבון!!!!
| |
Stuck
Stacie Orrico - Stuck
can't get out of bed today I
or get you off my mind
I just can't seem to find a way
to leave the love behind
I ain't tripping
I'm just missin you
You know what I'm saying,
You know what I mean
You've got me hanging on a string
Why you make me cry?
I tried to give you everything
But you just gave it up
I ain't tripping
I'm just missin you
You know what I'm saying,
You know what I mean
Every now and then
When I'm all alone
I've been wishing you would call me on the telephone
Say you want me back but you never do I feel like such a fool
There's nothing I can do
I'm such a fool
for you
I can't take it
What am I waiting for
I'd still break it
I miss you even more
and I can't fake it
The way I could before
I hate you but I love you
I can't stop thinking of you
It's true
I'm stuck on you
My loves a broken record thats
skipping in my head
I keep singing yesterday
..why you gots to play these games we play..
I ain't tripping
I'm just missin you
You know what I'm saying,
You know what I mean
Every now and then
When I'm all alone
I've been wishing you would call me on the telephone
Say you want me back but you never do I feel like such a fool
I can't take it
What am I waiting for
I'd still break it
I miss you even more
and I can't fake it
The way I could before
I hate you but I love you
I can't stop thinking of you
It's true
Im stuck on you........
Every now and then
When I'm all alone
I've been wishing you would call me on the tele.phone
Say you want me back but you never do I feel like such a fool
There's nothing I can do
I'm such a fool
for you
I can't take it
What am I waiting for
I'd still break it
I miss you even more
and I can't fake it
The way I could before
I hate you but I love you
I can't stop thinking of you
I hate you but I love you
Dont.know.what.to.do.
I'm stuck on you!
איך אני מזדהה עם המילים....
| |
התמוטטות עצבים
אני
___(השם שלו)
שנינו יודעים שאנחנו מדברים אך ורק לצורך נימוס
אז זהו
האקס
מה זאת אומרת לצורך נימוס?
האקס
לא נעים לך לדבר איתי ?
אני
זה לא שלא נעים לי
האקס
אז?
אני לא מכריח אותך את יודעת....
כבר היה לנו שיחה של חובה או לא חובה
אני
אז כלום
עזוב
האקס
נו דברי דברי (אני לעומתך לא מספר)
אני
לדבר על מה?
מה אתה רוצה שאני אגיד?
האקס
מה שרצית להגיד....
אני
עזוב את זה וזהו
האקס
טוב אז אל תדברי איתי לא צריך
אני
לא הבנת אותי נכון
זה לא שאני לא רוצה לדבר איתך
בוא נסגור את הנושא ממקודם וזהו
האקס
נסגור אותו שוב עכשיו.....
תסבירי את עצמך לשם שינוי ואל תברחי
אני
אני לא יודעת איך להסביר
האקס
בעברית תשתדלי הפעם
אני
אני תמיד מדברת עברית!
האקס
וואלה?
אז מה קשה להסביר?
אני
קשה לי להסביר למה התכוונתי
האקס
טוב תשתדלי! ואל תתחמקי
אני
יותר נוח לי להתחמק
האקס
אני יודע אבל תשתדלי להסביר את עצמך
אני
אבל אני לא יכולה
עזוב אני כבר הסתבכתי בעצמי
האקס
אז תסדרי עם עצמך ותדברי איתי
אני
אה אז עכשיו אתה לא רוצה לדבר איתי....
האקס
בגלל שאת לא רוצה
אני
אני כן רוצה
האקס
בטח בטח
אני
___(השם שלו)
אם לא הייתי רוצה לדבר איתך
לא הייתי מדברת איתך
ועובדה שאני כן מדברת איתך
מכאן נובע ===> אני כן רוצה לדבר איתך
האקס
פששש אז אני צריך להרגיש כבוד?
רגע אמרת שאין לך צורך לדבר איתי את עושה את זה מתוך כבוד או משהו
אני
לא
אתה לא הבנתי אותי
אני התכוונתי שאתה מדבר איתי רק בגלל שאתה רוצה להיות נימוסי כלפיי
האקס
נו ברור... למה לא להיות נימוסי
אני
לא
לא הבנת
שאתה מדבר איתי רק בשביל להיות נימוסי
ולא בגלל שאתה כל כך רוצה
האקס
כן
אני
אה
אז אתה לא ממש רוצה לדבר איתי
האקס
אני כן....
בגלל שאני רוצה להיות נימוסי
אני
אתה לא מדבר איתי מרצון ממש של "איזה יופי אני מדבר עם ___(השם שלי)"
אלא מרצון "אמממ צריך להיות נימוסיים אז נעשה טובה ואני אהייה נימוסי ואשאל אותה מה שלומה ואדבר איתה את שתי דקות הסבל האלו"
האקס
זה לא שתי דקות.....
ודווקא אני אומר לעצמי
"יופי ___(השם שלי) און ליין בוא נשאל איך עבר עליה היום, ניראה מה עובר עם הפורום ונקטר על החיים ביחד"
אני
כמה נחמד מצידך
האקס
אני יודע שאני נחמד
אני
.....
השיחה הזאת ממש, אבל ממש עצבנה אותי. בזמן האחרון כל שיחה שלנו פשוט מעצבנת אותי. נמאס לי ממנו. הוא פשוט מעצבן. הדבר הכי טוב שקרה היום זה הגשם. אני כל כך אוהבת גשם.
| |
הימים שלנו
סמייל
היי
אני
היי
סמייל
מה המצב?
אני
הכל טוב
מה איתך?
סמייל
מצוין!
אני
אני שמחה....
מה קרה שאתה מתחיל לדבר איתי...?
אם מותר לי לשאול...
סמייל
אני במגמה לא לריב עם אף אחד, כאילו להשלים, אם את רוצה..
אני
אהההה
אני
מה הוביל לשינוי הזה?
סמייל
___(נייס)...
אני
מה היא אמרה לך?
סמייל
סתם בכללי לא בא לי לריב עם אנשים....
את באה לחפור ? את לא רוצה לדבר איתי?
אני
אני לא באה לחפור
זה סתם מעניין אותי
אני
אם אתה באמת רוצה להשלים.....
אז אין לי בעייה
אני
?
אני
אתה מתכוון לענות?
סמייל
מה שאלת?
סמייל
אמרתי לך כשתחליטי אם לדבר איתי או לא תדברי איתי....
אני
אמרתי...
שאם אתה באמת רוצה להשלים.....
אז אין לי בעייה
סמייל
סבבה....
אני
יופי
נכון, אמרתי שאני לא אשלים איתו. ולמען האמת, לא מגיע לו. אבל הכל רשמי. היום בבית ספר מילה אחת לא אמרנו אחד לשנייה, וגם באיי סי קיו רק עכשיו אנחנו מתחילים לדבר, והוא זה שהתחיל את השיחה. אני בטוחה שהוא השלים איתי לא כי הוא כל כך רוצה, אלא בגלל אינטרס שלו. בטח נייס, החברה שלו, לחצה עליו ורצתה את זה או משהו כזה.... אז אני עושה את זה בשבילה. או/ו שהוא מרגיש לבד, מרגיש שאין לו חברים, שכולם נוטשים ועוזבים אותו. שפתאום אנשים כבר לא רוצים להיות בחברתו, כבר לא מזמינים אותו. הוא לא טיפש. הוא בטוח איכשהו מבין. אותי זה לא ממש מעניין. זה לא אומר שסלחתי לו(מה גם שהוא לא טרח לבקש ממני סליחה). אני עוד כועסת עליו, וכל מה שאני חושבת עליו לא השתנה. אני עדיין חושבת שהוא לא ראוי שיהיו לו חברים, והוא עדיין מגעיל ואינטרסנט. אבל אני לא מתכוונת להגיד לו את זה. זה לא האופי שלי. אז בסדר. אני אדבר איתו. אני אהיה נחמדה. גם אני "במגמה של לא לריב עם אנשים". זה לא שאני חוזרת להיות ידידה שלו כל כך טובה שלו, כמו שהייתי בעבר. ממש לא. הוא יהייה אחד כזה שמדברים איתו מדי פעם. אני, את העיניים שלי פקחתי. גם שהיינו ידידים ידעתי טוב מאוד מי הוא, אבל אני ואיינג'ל היינו היחידות שהיו מגנות עליו, מנסות לתרץ את המעשים שלו. להצדיק אותו. זהו. השלב הזה בחיי עבר. אני יודעת טוב מאוד מי הוא ומה הוא. נכון שיש לי חולשה מסויימת כלפיו ויש לנו עבר, אבל מספיק.
| |
נפטרתי מהפאקינג כימיה
כמה כיף להתחיל בתשע. עוד שנת שינה מבורכת. קמתי בעשרים לשמונה, צחצחתי שיניים, אכלתי ושתיתי. במקום להתארגן נכנסתי לאינטרנט. כמה אופייני. אחרי שסיימתי עם האינטרנט הלכתי להתקלח. לבשתי את הג'ינס הבהיר שהלכתי איתו ביום שישי. ולקחתי חולצה אפורה. פעם היה עליה סמל בית ספר, אבל היא התלכלכה בחזית שלה משוקולד (פעם עזרתי לאחיות שלי לעשות עוגה..אני כנראה אף פעם לא אתבגר...), אז הפכתי אותה וגזרתי אותה למעלה. לקח לי דיי זמן לגזור אותה. חולצה עקשנית.
התיק שלי היה נורא כבד. היו לי בו מלא ספרים ענקים ושמנים, שלושה קסרים, יומן וגם חולצת בית ספר (אני כזאת חננה).
כשבאתי להוציא את הדברים שלי לפני שיעור היסטוריה, גיליתי שאין לי קלמר! אני שונאת שזה קורה לי.
חוץ מזה, היום הייתי בפעם הראשונה בחיי בשיעור "חינוך תעבורתי". כלומר, הפעם הראשונה שטרחתי להופיע. אנחנו לומדים עם מגמת מחשבים, או לפחות היינו אמורים ללמוד. הרוב במגמת מחשבים הם בנים וונבי ערסים או אנערף, שכל ייעודם בחיים הוא להפריע למהלך השיעור ולעשות רעש ולהתנהג כמו ילדים קטנים. אני ישבתי ליד שאי, הוא נראה לי בין הנורמליים היחידים במגמה המוזרה הזאת. המורה שלי נראה קצת מוזר. הוא קצת מוזר. אבל הוא "בן אדם טוב". יש לו מלא שערות על החזה שיוצאות מתוך החולצה, ותכף הן יתחילו לשיר ולרקוד סטפס. המורה לא ממש יכל ללמד. גם לא הבנתי ושמעתי שום דבר מהכמה משפטים שהוא אמר ומהכמה סרטונים שהוא הראה לנו. זה היה פשוט בלתי אפשרי, כי כל שניה היו הפרעות. יש אנשים שקוראים לזה מצחיק, אבל אני לא באה לבזבז את הזמן שלי..... זו השקפת העולם שלי : אם יש שיעור שאני טורחת לבוא אליו, זה אומר שאני באה ללמוד ולא להקשיב להפרעות ולרעש של כל מיני מפגרים שעושים פוזות. בכל אופן, המורה החליט ששתי המגמות (מחשבים, וביוטכנולוגיה שזה אנחנו) ילמדו בנפרד, כל שבוע מגמה אחרת. חוץ מזה, הוא הביא לנו סיפור של בחורה מארה"ב, צעירה ויפה, שנהג שיכור בן 17 נתקע במכונית שלה. המכונית נהרסה לגמרי..... הבחורה נשרפה. לרוע מזלה של הבחורה, הצליחו להוציא אותה חיה. ואני אומרת לרוע מזלה, כי אחרי 40 ניתוחים.... היא נראית כמו מפלצת. אין לה שיער, העור שלה לבן וחיוור, הפנים מעוותות לגמרי – פשוט יצאו מכלל פרופורציה, הנחיריים נראים גבוהים, עין אחת יותר קטנה מהשנייה, אין לה אצבעות בידיים אלא רק גידים. זה מחריד.
ולדבר הכי טוב ומעניין של היום: דיברתי עם הרכז הפדגוגי של כל המגמות בבית ספר שלנו. אמרתי לו שאני לא יכולה ללמוד כימיה יותר. אני לא מסתדרת עם החומר הזה, לא משנה מה אני אעשה וכמה אני אלמד אני לא אבין כימיה בחיים. אני רוצה לפרוש. הוא הסתכל עליי במבט מאוכזב, אמר שחבל לי להתייאש ולהרים ידיים.... אבל אם אני באמת לא רוצה ללמוד – אז אין בעיה. הוא חישב לי את היחידות לוודא שיש לי מספיק יחידות לבגרות מלאה (יש לי 30 יחידות וזה מספיק!). הוא אמר לי שאני צריכה להביא אישור מההורים והוא יחתום לי על איזה טופס.. וזהו. נו מור כימיה.
ההורים שלי לא ידעו מה להגיד. אבא שלי לא ממש הגיב. אמר שהוא לא יכריח אותי ללמוד. אמא שלי הייתה מאוכזבת. כמובן שהיא לא טרחה להסתיר את האכזבה שלה.... אבל היא חתמה על האישור (היה ממש סימפוזיון על זה). היא אמרה שהיא מקווה שאני אלמד ואשקיע במקצועות האחרים.
זהו.
אין יותר את הסיוט הזה שנקרא כימיה. החיים יפים!
| |
צחוק הגורל
"אני שונאת את המחשבות האלו, כי באיזה מקום בלב שלי אני אוהבת אותו, ואז אם אני מתחילה לחשוב עליו יותר מדיי אני מתחילה להתגעגע אליו." (12.4.03)
"סמייל קנה מין זרחן כזה שמכניסים אותו לפה וזה אמור לזהור. אז הוא קנה לי אחד ולא ממש הצלחתי להכניס אותו לפה אז הוא לקח אותו חזרה לפה שלו ואז הוא נתן לי את הזרחן שוב.....וכולם אמרו שזה מגעיל וזה כאילו שנישקתי אותו." (7.5.03)
*מי היה מאמין שכמה חודשים אחרי זה אני אחקור את חלל הפה שלו מקרוב.
"והבן אדם בן 16 כמעט! לאיזו רמה אפשר להגיע? אני לא מבינה למה הוא עשה את זה. מה יצא לו מזה. כל החברים שלו פשוט מאוכזבים ממנו/ כועסים עליו, בריין ומיי שונאים אותו......אני לא יודעת מה אני יותר: כועסת או מאוכזבת ממנו. מסתבר שאנשים, הם לא באמת מי שהם." (25.5.03).
*כבר אז ידעתי עד כמה הוא מגעיל... מי היה מאמין שכמה חודשים אחר כך אני אפגע......
"מ
| |
תשובות לשאלון השבועי
למה את מפחדת למות?
מוות = אין חיים.
אני לא רוצה שהחיים שלי ייגמרו
אבא רע הוא אבא ש...
הוא לא שלי
כיצד נקרא הצד האפל של הירח?
הצד האפל של הירח?
כמה זמן את כבר לא שפויה?
מי אמר שאני לא שפוייה?
אני שפויה בהחלט!
(או שלא...)
למה את בודדה?
כי החיים קשים
כמה כיווני אוויר יש לחצאית ממוצעת?
מההה?
כמה נזק מוחי את חושבת שיש לך נכון להרגע?
אין לי שום נזק מוחי!
למה את אלרגית?
לאנשים שכותבים שאלונים מטומטמים.
ולקל - גרון
| |
וגולת הכותרת: ריב עם בני 11
בבית ספר היה משעמם כרגיל. בשיעור כימיה פתרנו את השאלה היחידה משיעורי הבית במשך שעתיים. אוף אני שונאת את המקצוע הזה.
חוץ מזה קיבלתי את החלק הראשון של המתנה שלי מסימפל, איינג'ל וסמארט: צמיד. סימפל אמרה שיש עוד זה פשוט לא אצלה.
אחרי בית ספר, שמתי את התיק בבית של סימפל, והלכנו למסגר תמונה שלה – בקראקוב איזה צייר צייר לה את הפנים...יצא ממש יפה. אני לא הייתי עושה כזה ציור כי אני לא אוהבת את איך שהפנים שלי נראות. בכל אופן, הלכנו למסגר, ואז חזרנו אליה, ואני קראתי את היומן מסע שהיא רשמה בפולין. חוץ מזה, אמא שלה הביאה לה מתורכיה שלושה צמידים עם חרוזים ורודים וחרוזים סגולים בצורת לבבות, הם על חוט שחור שנקשר. אמא שלה אמרה שזה לשיער אבל אין לה מושג איך שמים. מבחינתי זה צמיד ואהבתי את זה..... אז סימפל אמרה שזה מוזר. טוב זה דיי מובן שהיא תגיד שזה מוזר, כי היא לא ראתה כאלו בישראל והיא לא ראתה אף אחת בארץ שהולכת עם זה. לילדה פשוט אין חוש מקוריות.... היא צריכה להיות "כמו כולם"....אני אוהבת להיות מיוחדת.....אז צמיד אחד היא נתנה לי, צמיד שני היא שמה על עצמה כדי ש"אני לא אהייה המוזרה היחידה" ואת הצמיד השלישי היא אמרה לי להביא לאיינג'ל. בסופו של דבר היא לא רצתה את זה...זה לא מצא חן בעיניה כל כך...חבל
שחזרתי מהבית ספר לא ממש עשיתי משהו....חוץ מלישון.
בערב הלכתי לבריין. לקח לי הרבה זמן להחליט מה ללבוש. החלפתי כל כך הרבה מכנסיים וחולצות....בסוף לקחתי ג'ינס בהיר (שבדרך לשם התחרטתי שלבשתי אותו) וחולצה לבנה. שבאתי אליו היו שם סמארט, טול וחיית המחמד. אח"כ איינג'ל , ניים, שאי וטוק באו (לא כולם ביחד). בהתחלה ישבנו בחדר שלנו ודיברנו, ואז הלכנו לגינה. שתינו קולה, אכלנו עוגיות חמאה.... ואז בבית השכן כמה ילדים עשו בחצר מסיבת גן. ילדים בכיתה ה' נראה לי....בהתחלה צחקנו על ניים שהוא יכול לבוא ולהיות איתם. ואז הילדים קלטו שאנחנו מדברים/צוחקים עליהם. אז הם התחילו "לקלל" אותנו – קללות ברמה של כיתה ב'. חלק כמובן החזירו להם. אבל זה היה פשוט משעשע. סמארט שאלה ילד אחד "ילדה בת כמה את?" ואז הילד ענה לה "אמא שלך ילדה". זה הפיל אותנו מצחוק. כמה צחקתי! ירדו לי דמעות מהעיניים! אח"כ הילדים התעצבנו ועשו לנו אינתיפאדה. אח"כ הם הלכו מהחצר ועמדו ליד השער של הבית של בריין. זה היה כזה מגוחך. ילדים בכיתה יא מפחדים מילדים ביסודי. זה היה משעשע. אח"כ הם הלכו לאנשהו. לישון בטח. אח"כ ישבנו בסלון ודיברנו. ואז יצאנו החוצה, ושוב חזרנו פנימה. רוב הזמן (עד סוף הערב) פשטנו על המטבח של בריין. הוא אמר שאנחנו כמו ארבה. אני ואיינג'ל חלקנו בשמיכה ובספה כי היה קר. מאוחר יותר סטאר באה, עם תמונות מפולין שהיו צרובות לה על דיסק וכולם עלו למעלה. אחרי שאני, שאי וניים חקרנו את המבטח והבית עלינו גם וראינו את התמונות. אחרי שנגמרה הצגת התמונות ירדנו למטה. ואכלנו. כרגיל. אנחנו כאלו רעבים..... נשארנו אצלו עד שלוש בערך ואז הלכנו הבייתה. אני עוד המשכתי לדבר עם טוק ובשלוש וחצי הייתי בבית ובארבע הלכתי לישון.
היום קמתי בשתיים. ראיתי שההורים שלי לא בבית. אכלתי לחמנייה ושתיתי קפה, ואז הלכתי לנקות ולסדר את החדר שלי. אחרי שסידרתי אותו הלכתי להתקלח ואז הכנתי שיעורי בית ולמדתי לבחן בביוטכנולוגיה. באמצע ההורים שלי חזרו והכינו לנו אוכל.
תכף אני אלך לעשות את הדו"ח מעבדה המעצבן שיש לי בביוטכנולוגיה.
שבוע טוב!
| |
סוף כל סוף
עשרה לשש, הפלאפון שלי מצלצל. מסטולה לגמרי עניתי אפילו בלי לבדוק מי זה. זו הייתה סימפל שעשתה לי השכמת בוקר. היא בדיוק חזרה, היא נהנתה, התגעגעה....לא הבנתי כל כך מה היא אומרת.
אחרי שסיימנו לדבר החלטתי שלא לחזור לישון אלא לקום ולהתארגן. בשבע התחברתי לאינטרנט וראיתי את סטאר באיי סי קיו ואח"כ היא התקשרה אליי. דיברנו ואז כבר הייתי צריכה ללכת לבית ספר.
שיעור כימיה היה איום ומשעמם.....אח"כ ביולוגיה היה יותר נורמלי. בגלל שידעתי שמבטלים את מתמטיקה, החלטתי להבריז כבר מספורט ולחזור הבייתה באחת עשרה.
בערך בשתיים עשרה וחצי החלפתי את הטרינינג המגעיל שלי לג'ינס, נשארתי עם החולצה השחורה שלי (היום לא באתי עם חולצת בית ספר) ולקחתי מחברות ויצאתי אל סטאר.
כל כך התגעגעתי אליה! עלינו למעלה, והיא הביאה לי מתנה: עיפרון כזה עבה וגדול בצבע כחול שחרוט עליו השם שלי, ומחזיק מפתחות בצורת בובת כבשה. ממש חמוד ויפה! והיא הראתה לי את כל מה שהיא קנתה....ואז היא הראתה לי תמונות. בהתחלה היו תמונות של אנדרטות ושל העיר, ושל חברי המשלחת – היה כל כך מצחיק לראות את כולם עטופים בשכבות על גבי שכבות..... אבל אז היו תמונות מחרידות. מהמחנות. הם היו בארבע מחנות השמדה..... זה פשוט נורא. התמונות האלו עשו לי צמרמורת....והכי הכי היו מחרידות התמונות של מה שהיה בפנים: ערימות של נעליים, מזוודות, שיער ומסרקים....התמונות של המקלחות והמשרפות...... המוות פשוט זעק משם. אני לא יודעת איך הם עמדו בזה. אני, לא הייתי עומדת בזה. אולי טוב שלא נסעתי. אני בן אדם כל כך שברירי וחלש לפעמים......אם מתמונות אני מזועזעת....אני לא חושבת שהייתי מצליחה לעמוד בזה ולהחזיק מעמד......פשוט לא. חוץ מזה היא סיפרה לי קטעים שהלכו בטיול, מבחינה חברתית היה לה נהדר – הייתה קבוצה תומכת ואוהבת, ואם מישהו בכה או נשבר מייד כולם חיבקו ותמכו..... נוצרו שם כל מיני זוגות מוזרים..... מצד שני היה קשה ומרגש מאוד. שוב, עדיין יש מין צביטה שכזו בלב, ועדיין חבל לי שלא נסעתי....אבל לא חשוב.
אח" כ אנרג'י באה לאיזה שעתיים...... ואחרי שהיא הלכה אני נשארתי, כי בין השאר סטאר הייתה צריכה להשלים שיעורים, ואז החבר שלה בא, ואז הלכתי.
היום בערב דיברתי עם איינג'ל שעה בערך...לא דיברתי איתה כל כך הרבה זמן!
פתאום הבנתי שהתגעגעתי...כל כך שמחתי לראות ולשמוע את הקולות שלהן....חברות זה לא כמו ידידים. אין ספק. יש בנות שמתחברות יותר עם בנים, אבל החיבור שלי הוא יותר עם בנות.... אפילו שאי, שהוא הידיד הכי טוב, עדיין לא משתווה אליהן. זה פשוט ככה... זה פשוט שונה....
גם זה שהאקס לא היה פה עשה לי טוב. כמעט ולא חשבתי עליו. אני מניחה שאני פשוט אצטרך להתרגל לעובדה שהיינו ביחד, והיו בינינו דברים מאוד מיוחדים...... ואני פשוט לא אשכח את זה. לפעמים זה חזק יותר ולפעמים זה פוחת...... וזהו...ועכשיו זה נגמר ואני צריכה להמשיך הלאה. למרות שבכל רגע נתון אסכים לחזור אליו......... מה גם שהיה קטע שעצבן אותי. סימפל סיפרה לי שהוא כל הזמן נמרח עליה בטיול. לא היה לו את פאני ולא את החברה שלו אז הוא פשוט נמרח עליה. זה כבר ממש מעצבן. העיקר הוא כועס עליי ועל סמייל שהתנשקנו וזה לא בסדר כי הוא חבר טוב שלו (?) ואני האקסית..... אבל להימרח על חברה שהיא חברה טובה והוא יודע את זה, זה בסדר. פשוט גועל נפש.
אני שמחה שהחברות שלי שוב פה. נכון, יש קצת את ההרגשה הלא נעימה, של הפספוס וההחמצה ושל הבחוץ...אבל סה"כ אני מעדיפה לחשוב על הטוב ולא להתעסק ברע.
| |
תהיות על לימודים, פולין וחלומות מוזרים.
כל כך מבאס לחזור לשגרה.
בית ספר בית ספר ושוב בית ספר.
ביום שישי נקבל את הלוח מבחנים.... ולפי מה שהבנתי הוא עמוס בטירוף. אני מקווה שיהיה לי כוח להשקיע וללמוד. כי אף פעם אין לי חשק.
בעיקר לא בזמן האחרון.
החזרה לבית ספר היא בסדר. משעמם כרגיל.
אתמול הייתי תקועה עד עשרה לארבע בבית ספר. הייתה לנו מעבדה בביולוגיה. היום דווקא עבר לי מהר.
אבל שוב ושוב אני מוצאת את עצמי כמעט נרדמת בשיעורים. בזמן האחרון אני כל כך עייפה. אני הולכת לישון מוקדם (סביבות 10 –11 בלילה) אבל עדיין קשה לי לקום בבוקר. בכיתה רוב הזמן אני עם עיניים עצומות משתדלת לא לישון על השולחן. שאני חוזרת הביתה במקום ליפול לתוך השיעורים אני נופלת למיטה. העייפות הזאת משתלטת עליי! והלוח מבחנים הזה.... אפילו שלא ראיתי אותו הוא מלחיץ אותי. אני יודעת שאני חייבת להשקיע וללמוד. אני לא טיפשה. בהחלט לא. יש לי שכל, יש לי אינטליגנציה. נכון שיש מקצועות שקצת קשה לי בהם (מישהו דיבר על כימיה?) אבל אני יודעת שאם אני רק אשב על התחת אני אוכל להצליח בהם. הבעיה היא שאני עצלנית, מפחדת מכישלונות ומרימה ידיים מהר. כל תחילת שנה אני אומרת לעצמי שהפעם אני אשב ואלמד, אבל בסופו של דבר זה לא יוצא לפועל. אני פשוט לא מאמינה בעצמי. או שאני פשוט עצלנית מדי. או שניהם. אני יודעת שאני חייבת לעשות את המקסימום. אני לא רוצה כמו כל שנה להיות בלחץ נוראי לפני כל יום הורים, לא רוצה שוב את העונשים, הצעקות והאכזבות של ההורים שלי. לא רוצה שוב להרגיש נחותה ליד כל החברים שלי. אני רוצה להצליח. אני רוצה שההורים שלי יהיו גאים ואני רוצה להיות גאה בעצמי ולא להחביא את הממוצע במקום נידח כלשהו. אני יודעת שזה תלוי רק בי....אבל זה קשה. מעולם לא למדתי. כל 11 השנים שבהם אני לומדת מעולם לא למדתי ברצינות. תמיד החומר היה קל והייתי מצליחה, ואם לא – תמיד אפשר היה ללכת לבכות למורה שתעלה את הציון או שתתחשב. אבל זה נגמר. השנה יש לי עומס בגרויות ומבחנים ומה לא..... אני יודעת שאני חייבת להצליח. להכריח את עצמי לשבת ללמוד ולהשקיע. וגם אם בהתחלה קשה והתוצאות לא מזהירות אסור לי להתייאש. בינתיים קיבלתי 78 במתמטיקה (וזה טוב כי במתמטיקה אני אף פעם לא מצליחה להוציא ציונים מעל 65...אני גרועה במקצוע הזה.... וגם כי זה כמעט 80 וזה מספק אותי). ובלשון קיבלתי 72 (זה בסדר בשבילי, כי לפני שנה בקושי גירדתי את ה- 40, וחוץ מזה היו לי טעויות ממש מטופשות וארבע נקודות הלכו להן סתם בגלל שלא רשמתי נקודה בסוף משפט). אנגלית קיבלתי 60. שזו באסה באמת עצומה, אבל המורה שלי הבטיחה שהיא לא מתחשבת במבחן הזה בכלל.... אז ככה שיש לי הזדמנות לחזור ל – 80 שהיה לי, ואפילו יותר, ואז לעוף לחמש יחידות סוף כל סוף. בכימיה נכשלתי בבוחן. אני שוקלת ברצינות לפרוש מזה. אני פשוט לא מסתדרת עם המקצוע. עם תנ"ך – אני ממש לא יודעת. אבל אני לא מצפה למשהו טוב מדיי. בנתיים הציונים האלו דיי בסדר. אני יכולה ליותר ברור. אבל אני לא משלה את עצמי. אני לא איזה גאונה ו/או חרשנית עם ממוצע 95. אני תלמידה ממוצעת בהחלט, שגם ממוצע 80 מספיק. אני יודעת שאני חייבת השנה הזאת "לקחת את עצמי בידיים" ולהפסיק להתבטל. אין שום סיבה שגם לי לא יהיו ציונים גבוהים, אין שום סיבה שיהייה לי נכשל אחד, אין שום סיבה שבגללה אני אגיש פחות טובה מהאחרים ועם רגשי נחיתות, אין שום סיבה! תאחלו לי בהצלחה......
ולעניין אחר. מחר הם חוזרים. מפולין. אם להודות את האמת – לא התגעגעתי כמו שחשבתי שאני אתגעגע. ברור שהתגעגעתי ורציתי שהם יהיו פה..... אבל זה לא היה נורא כמו שחשבתי שיהיה. כי סה"כ היה לי נחמד. נכון שאם הם היו פה היה הרבה יותר נחמד, אבל סה"כ השתדלתי להעסיק את עצמי כמה שיותר, בריין ושאי הנעימו לי את הזמן, יצאתי ביום שישי, בבית ספר יש לי את החברות של בית ספר ואני יושבת ליד אנרג'י שזה נחמד..... וסה"כ לא הייתי עצובה יותר מדי.
גם לא חשבתי עליהם יותר מדי. גם לא עליו.
אבל לא יודעת, יש בי מין תחושה מעורבת..... מסע כזה משנה אנשים. אמא שלי אמרה לי ביום שהם נסעו והייתי מבואסת, שמסע כזה, ללכת ולראות כל הזמן מחנות השמדה ולהיות בבתי קברות ורק לחיות את הנושא במשך שבוע...... זה לא הכי טוב. לא בגיל ההתבגרות. שעדיף לבוא לשם בגיל יותר בשל ומבוגר. כי לא יודעת, פתאום שאתה רואה את זה במו עינייך, אתה באמת קולט מה הלך שם. ומסע כזה משנה אנשים. ואני מפחדת שהם ישתנו לי פתאום. שהם יהיו אחרים. או שהם רק ידברו על המסע הזה ואני אשאר בחוץ, ארגיש לא שייכת.
אבל כמובן שאני שמחה ולא יכולה לחכות לרגע שבו אוכל לראות את החברות שלי ולתת להן את החיבוק הכי גדול בעולם.
וזהו. שמתי לב שבזמן האחרון התחלתי לחלום חלומות מוזרים.... וגם קיבלתי היום מייל ממאליס אהובתי. זה עשה לי מצב רוח כל כך טוב.....
| |
עד 120 או : דברים שעושים לי
חשבתי על 120 דברים שעושים לי טוב על הלב. נסו גם. לא תאמינו כמה רשימות כאלו עושות לכם טוב.
- מוסיקה (אוהבת במיוחד את נירוונה,אואזיס והיהודים)
- Goo Goo Dolls - Iris
K's Choice - Everything For Free
ה"שירים שלי". תמיד עושים לי משהו בלב.
- לילה
- אינטרנט
- איי סי קיו
- ישרא בלוג
- חיוך. שלי או של מישהו אחר
- שיחה רצינית וארוכה עם מישהו אהוב
- שופינג. בעיקר שזה נעשה עם האנשים הנכונים
10. החברות שלי
11.היציאות של יום שישי
12.להיות שמחה בלי סיבה מיוחדת
13. גשם
14. חורף
15. לקום בבוקר ולשמוע שיר שאני אוהבת ברדיו
16. להרגיש שאוהבים אותי
17. שוקולד
18. לקום אחרי שינה ארוכה
19. לסיים ללמוד יותר מוקדם
20. לכתוב פוסט מוצלח באמת
21. קפה
22. ריח של גשם
23. געגועים
24. ההרגשה שאחרי בכי ארוך ומשחרר
25. להרגיש מוצלחת
26. לשקוע בתוך ספר טוב
27. לשקוע בתוך בלוג טוב
28. להרגיש מיוחדת
29. להרגיש מוערכת
30. להרגיש יפה
31. להשקיע במבחן/עבודה ולקבל ציון גבוה
32. לא להשקיע בכלל במבחן/עבודה ולקבל ציון גבוה
33. שהשיער מסתדר בבוקר
34. לראות סרט טוב
35. לבכות מסרט
36. נשיקה
37. ללכת ברחוב בערב לבד ולחשוב
38. טלפון ממישהו אהוב
39. להישאר ערה כל הלילה
40. צחוק
41. ל"הכניס למישהו" כמו שצריך במהלך שיחת איי סי קיו
42. ציניות
43. שיחה עם מישהו שלא דיברת איתו מזמן
44. לקרוא הודעות אוואי/אנאיי/וכו' של משתמשים באיי סי קיו
45. הוא
46. שיחות אל תוך הלילה
47. מקלחת ארוכה
48. לאכול ממרח שוקולד בכפית
49. אורגזמה
50. אלכוהול
51. להיות לבד בבית
52. לחזור מהיציאה ולהיות באינטרנט ובאיי סי עד הבוקר
53. ארוחות לילה
54. ארוחות שחיתות
55. שסולחים לך
56. לגלות שהמכנסיים ההדוקים גדולים עלייך
57. להתכרבל בפוך
58. שקיעה
59. זריחה
60. לבכות מול מישהו והוא לא יגיד לך כלום
61. חיבוק
62. מקלחת של בוקר
63. שלמישהו שאני אוהבת טוב
64. "אני אוהב אותך"
65. להתגעגע /לא לראות מישהו הרבה זמן ואז לפגוש בו
66. לבכות מפוסט/מכתב/שיר מרגש
67. לקבל משהו שחיכית לו הרבה זמן
68. לא להתאכזב
69. לתכנן משהו, ובסוף הוא יוצא יותר טוב ממה שציפית
70. שמישהו מקדיש לי שיר
71. בדיחות פרטיות
72. לפתור את השאלות שמסומנות בכוכבית בספר מתמטיקה
73. להצליח להכין את כל שיעורי הבית בכימיה
74. טעם של מים אחרי צמא מתמשך
75. ההרגשה שאחרי שהכאב בטן עובר
76. נסיעה ברכבת
77. לשמוע מוסיקה בדיסקמן בזמן נסיעה ארוכה
78. לשמוע שירים ישנים
79. לקבל מתנה ככה סתם
80. חגים
81. לחזור הביתה בשש בבוקר שרק השמש זורחת ולחשוב
82. להגיד למישהו שאוהבים אותו
83. לקום מאוחר בבוקר
84. להסתכל למישהו בעיניים
85. לראות עוד פרק בסדרת טלוויזיה האהובה עליי
86. שיחת בנות
87. גורי חתולים
88. לראות את בני דודים שלי
89. ההרגשה שאחרי 100 כפיפות בטן או אחרי ריצה ארוכה
90. להסתפר
91. להתאפר
92. הריח של הבושם שלי
93. הריח שלו
94. לזכור חלומות טובים
95. לזכור חלומות בכלל
96. לראות שמישהו שנורא רציתי לדבר איתו מתחבר באיי סי קיו
97. שמישהו מקדיש לי פוסט
98. מחמאה
99. שהלק נמרח יפה
100. שמישהו שחשבתי עליו מתקשר
101. פיות
102. להרגיש "כל סוף הוא התחלה של משהו אחר"
103. להכיר אנשים חדשים
104. יום שישי
105. שנת צהריים
106. לשמוע מוסיקה בפול ווליום
107. להירדם עם מוסיקה
108. לרקוד כשאף אחד לא רואה
109. לשיר כשאף אחד לא שומע
110. שמצליחים לראות הכוכבים בלילה
111. לא להרגיש לבד לשם שינוי
112. "הקיץ האחרון" של שפיות זמנית
113. ריח של עוגה שנאפת בתנור
114. לנצח בהכספת
115. צחוקים עם אחותי
116. שמגיבים לי בבלוג
117. ללכת בגשם
118. להסתכל על הגשם
119. לשמוע את הגשם באמצע הלילה
120. לדעת, שיום אחד גם אני אהיה מאושרת.
| |
שיחה אינטימית על מקומות אינטימים
שיחה שעשיתי עם חברה רחוקה שלי....אנחנו לומדות באותה שכבה, ושעלינו לתיכון הקשר התרופף במקצת.
היא
מה המצב?
אני
הכל טוב מה קורה?
היא
הכל חלק......... וגם באיזור האינטימי.....(*מה? אני מבינה נכון?*)
אני :
אמממממ
למה את בדיוק מתכוונת? (*אני יודעת למה את מתכוונת אני פשוט רוצה להיות בטוחה*)
היא
שחלק אצלי גם באיזור האינטימי (*למה את מספרת לי את זה? את לא חושבת שאת הפרטים האלו את צריכה לשמור לעצמך? שזה אישי מדיי?*)
נו בכוס בקיצור
אני
רק רציתי להיות בטוחה שאני מבינה את הכוונה...
למה הורדת שם? (*ולמה לעזאזל זה אמור לעניין אותי?*)
היא
אהההה... אז עכשיו את בטוחה חי חיחי
למה לא?!......רגע יש לי שאלה . את מורידה שמה?!
וזה לא ממש משנה מה אני עניתי....כי היא התנתקה אח"כ וכי אני חושבת שיש אנשים (אהמ אהמ החברות שלי) שממש לא היו רוצים לדעת את זה....
כל מה שיש לי להגיד על הנושא הזה:
What the fuck?!
| |
אני לא מאמינה שאני עושה את זה, אבל הנה, תמונה שלי
סביר שאני אתחרט על זה אח"כ, אבל הנה, תמונה שלי.
(כמובן שהפנים מטושטות).
האיכות פשוט איומה.......ויצאתי פה שמנה והשיער שלי נראה נורא.....
ולמשהו אחר לגמרי:
חן מאמי, תודה על הפוסט המקסים שהקדשת לי!
אני כל כך שמחה שאני עוזרת לך, אין לך שום מושג איזה חיוך ענק היה לי על הפנים! אני באמת נהנית לדבר איתך באיי סי קיו – את מדהימה!
אוהבת אותך!!!
| |
רק למי שיש כוח
1.שם מלא: לא
2. תאריך לידה: 26.9.87
3. כתובת: אי שם
4. איפה עוד גרת? רק בעיר שלי
5. בית ספר: אורט
6. מזל: מאזניים
7. מידת נעליים: 36 - 37
8. גובה: 1.55
9. מוצא: אשכנזי (אני רוסייה גאהJ)
10. חיות מחמד: פעם היה לי דג
11. אחים: 2
13. צבע שיער: שחור
14. אורך שיער: מדורג עד קצת אחרי הכתפיים
15. צבעת פעם את השיער? לא
16. באיזה צבע? לא....
17. כיתה: יא
18. מצליח בבית ספר? בערך
19. תחביבים: מוסיקה, אינטרנט, החברות שלי
20. תחביבים: יש לי דז'ה וו
21. איזה שפות אתה מדבר? עברית ואנגלית
22. אוהב ספורט? שיטוט בבית וסקס
23. איפה נולדת? ישראל
24. אתה בן אדם של לילה או של יום? אני חיית לילהJ
25. רגיש לדיגדוגים? כן
26. מאמין באלוהים? כן
27. יש לך כינויים נוספים באינטרנט? כן
28. מה הם? לא עניינכם
29. יש לך גשר? תודה לאל לא
30. יש לך משקפיים\עדשות מגע? משקפיים
31. מה תרצה להיות כשתהיה גדול? יש לי זמן
32. איזה יום היה הכי גרוע בחיים שלך? היו....
33. מה הדבר הכי מביך שקרה לך? בכיתה ב' היינו בטיול, ונכנסתי לתוך מעיין קטן כזה, והיו שם סלעים מחליקים והחלקתי על התחת לפני כל הכיתה
34. איזה יום היה הכי טוב בחיים שלך? היו...
35. מה הדבר הכי חשוב לך? אהבה, חברים, משפחה, לימודים וכסף (לא בהכרח בסדר הזה)
36. יש חבר\חברה\קראש? האקס שלי. עדיין.
37. ממה אתה הכי פוחד? סמרה (הילדה שיוצאת מהבאר ב"צלצול")
38. אם היה לך עוד זוג עיניים איפה היית שם אותם? בגב
39. על מה אתה חושב בדרך כלל לפני שאתה הולך לישון? כל מיני....
40. למה אתה הכי מתנגד? צרות עין
41. אם היית יכול להיות מישהו אחר,מי היית? כוסית מושלמת שהכל הולך לה בחיים.
דברים אהובים:
48. המקום האהוב לחופשה: ניו יורק
49. טעם גלידה אהוב: שוקולד
50. פרי אהוב: אין
51. ממתק: כל מה שמתוק
52. מכונית: ספורט אדומה עם גג נפתח
53. שיעור: אין
54. חג: אין משהו מיוחד....
55. היום הכי אהוב בשבוע: שישי
56. צבע: כחול סגול ואדום
57. מגזין: ראש אחד, נישה, לאישה (לפעמים)
58. שם לבת: זואי
59. שם לבן: רועי? (חה חה חה )
60. קבוצת ספורט אהובה: אין
61: חודש אהוב: אין משהו מיוחד
62. ספורטאי אהוב: אנדי רודיק (אני לא אוהבת אותו....זה בשביל איינג'ל)
63. ספורטאית אהובה: אין
64. שחקנית אהובה: קתרין זטה ג'ונס
65. שחקן אהוב: בראד פיט
66. תוכנית אהובה בטלוויזיה: סקס והעיר
67. אתר אהוב: ישרא בלוג!
68. חיה אהובה: חתול
69. חבר לאימייל: אין
70. בדיחה: אני לא טובה בלספר בדיחות
71. אומר הרבה: פאקינג שיט
72. מילה אהובה: פאק
73. נעליים: ספורט. ועקבי סאדו מאזו
74. תחנת רדיו: גלגל"צ
75. חדר בבית: שלי
76. ההופעה הכי טובה שראית: אין לי שמץ
77.דיסק אהוב: nevermind - nirvana
78. נשיא: הא?
79. סלט: ירקות
80. בשר: שניצל
81.תוספת לפיצה: עגבניות
82. ארץ: אנגליה
83. עיר: ניו יורק, לונדון, אמסטרדם
84. אגם: איזה אגמים יש פה לעזאזל?
85. ים: חוף דור
86. מקום אהוב: הבתים של החברות שלי
87. ריח: הבושם שלי: 212. הבושם שלו....
88. רעש: אני שונאת רעש!
89. טעם: מתוק
90. רגש: אהבה, תקווה
91. אוניברסיטה: מתישהו זה גם יגיע
92. מספר: 69
93. ספר: הארי פוטר ומה שנקרא "ספרות זולה"
95. סבתא: הכי מגניבה
96.סבא: הכי מגניב
97. דגנים: פיכס!
דברים פחות אהובים:
98. אוטו: אני יודעת....
99. צבע: צהוב
100. מורה: הווו....
101. שיעור: כימיה
102. יום בשבוע: ראשון
103. חג: אין
104. עונה: עונות מעבר
105. חודש: למה שאני לא אוהב חודש מסויים?
106. ספורט: אין
107. קבוצת ספורט: גם אין
110. סרט: לא יודעת
111. שחקנית: כנ"ל
112. שחקן: כנ"ל
113.. תוכנית: חדשות
114. אתר: לא יודעת
115. אוכל: חצילים
116.שתיה: וירג'ין
117. להקה: ווסטלייף
118. זמר: אהרון קרטר
119. זמרת: בריטני ספירס
120. חיה: מסריחה
121. חנות: הא?
122. חנות להשכרת וידאו:. הא?
123. חבר אימייל: הא?
124. בדיחה: בדיחות על השואה
125. אמרה: "שאני הייתי בגילך..."
126. מילה: אין
130. הופעה שהיית בה: אין
131. דיסק: אין
133. סלט: חצילים
136. ארץ: ערב הסעודית
137. עיר: אין
140. מקום להיות בו: אכסנייה דוחה של טיולים שנתיים
141. ריח: מסריח
142. רעש: רעש!
141. רגש: אכזבה, דיכאון, בדידות, ריקנות
145. אות: ז'
146. תאריך: מה?
147. ספר: בעל זבוב
148. מקום חופשה: ערב הסעודית
151. דגנים: הכל
ב24 שעות האחרונות...
152. היתה לך שיחה רצינית: כן
153. חיבקת מישהו: את בת דודה שלי
154. רבת עם חבר: בערך.....
155. בכית: לא
156. צחקת: לא
157. גרמת למישהו לצחוק: לא
158. קנית משהו? לא
159. הסתפרת? לא
160. הרגשת טיפש? כן
161. דיברת עם מישהו שאתה אוהב: בערך...
162. התגעגעת למישהו? כן
האם אי פעם...
163.השתמשת בסמים? לא
164.אכלת קופסא שלמה של אוריאו? מה זה אוריאו????
165.נזרקת על ידי מישהו? כן
166.משהו בגד בך? כן
167.נשארת בבית ביום שישי בערב סתם כי התחשק לך? לא
168.היית מאוהב? כן
169.ראית את הבית הלבן? לא
170.ראית את מגדל אייפל? כן
171.עישנת? כן
172.שתית אלכוהול? כן
173.עישנת מריחואנה? לא
174.שיחקת מונופול ? ברור
175.ראית טיטאניק? כן
176.נישקת מישהו? כן
177.התנשקת צרפתית? כן
178.הזדיינת (שכבת, הזדווגת וכו`....)?.כן
179.ניסית דיאטה? כן וזה כמעט הרג אותי
180.ביקרת בארץ אחרת? כן
181.צבעת בספר צביעה? כן
182.עשית אמבטית קצף? שהייתי קטנה
183.טסת? כן
184.שטת? כן
185.נסעת ברכבת? כן
186.היתה לך תאונת דרכים? לא, תודה לאל
187.רכבת על פיל?.לא, זה מפחיד מדי
188.הכנת אתר אינטרנט? לא
189.שיחקת בברביות? ברור
190.נשארת ער כל הלילה? כן
191.דחפת דברים מתחת למיטה כדי לגרום לחדר שלך להראות יותר נקי? לא
192.שברת עצם? לא
193.ראית ג`רי ספרינגר? כן
194.דיברת בשיעור? כן. בכיתה ג' הוציאו אותי מהכיתה בגלל זה
195.פחדת מהחושך? כן (חחחחח והמבין יבין)
196.היית בבית חולים(לא לצרכי ביקור)? לא
197.עשו לך תפרים? אאוץ' לא
198.זרקת מישהו והתחרטת על זה? לא
199.יצאת עם יותר מבנאדם אחד באותו זמן? אממממ...בואו נעבור לשאלה אחרת...
200.שיקרת? כן
201.נעצרת על ידי המשטרה? לא
202.נרדמת בשיעור? כמעט
203.השתמשת באוכל לצרכים אחרים מאכילה? אמממ........
204.פגשת סלבריטי? ראיתי מרחוק
205.עברת על החוק? כן עברתי באדום במעבר חצייה
206.אהבת מישהו כל כך שזה גרם לך לבכות? הו כן
207.שנאת את עצמך? הוי כן
208.נשבר לך הלב? והוא לא התאחה עד היום
209.שברת למישהו את הלב? כן
210.רצית להרוג מישהו? כן
211.נפלת מכיסא?. אמממ לא זוכרת
212.נתת למישהו לאפ דאנס? מה זה?
| |
תשובות לשאלון השבועי
מאיזה חלק בגוף שלך את הכי מרוצה?
מותניים ובטן
איזה חלק בגוף שלך היית מחליפה? מאיזה חלק בגוף שלך את ממש לא מרוצה?
כל החלק התחתון שלי...תחת, רגליים, ירכיים.....אה והייתי רוצה גם חזה יותר גדול
איזה איבר גוף לפי דעתך מסמל אותך הכי טוב?
אההה לא יודעת....
איפה לא היית רוצה שיצמח לך שיער?
במקומות שהוא לא צריך לצמוח
איפה לא היית רוצה שיצמח שיער בבן הזוג שלך?
במקומות שהוא לא צריך לצמוח!!!!
איזה חלק בגוף שלך מריח הכי טוב?
הצוואר...מהבושם
השיער (אני מקווה)
איזה חלק מריח הכי גרוע?
לא יודעת...לא ממש התעמקתי בריחות גופי
אבל הפה שלי שאני קמה בבוקר ולפני שאני מצחצחת שיניים
| |
יום שישי את יודעת
שוב יום שישי קריר בערב, אני עומדת מול המראה. בוחנת את הפנים שלי ארוכות. מנסה לחייך. אני אף פעם לא מחייכת. כמעט ולא.
לובשת ג'ינס, חולצת שלושת רבעי סגולה, מסתרקת, מתאפרת באיפור סגול. נועלת את המגפיים החדשות. הן קצת יותר "בוגרות" ואני מרגישה קצת יותר בוגרת מגילי..... יוצאת החוצה, אל תוך הקרירות הזאת.......
הולכת לראות סרט שוב. הלכתי ברגל כעשרים דקות (רק בגלל המגפיים) עד לקניון. שם אני פוגשת את הנותרים. שאי, ניים, טוק, בריין ועוד שלוש בנות מהשכבה שלי שאני לא ממש בקשר איתן.
חשבנו על סרט ללכת אליו. רצינו לראות את "אכזריות בלתי נסבלת" בטרום בכורה. ממש שיגענו את המוכר בקשר לכרטיסים. אני בטוחה שהוא חזר הביתה וסיפר למשפחה שלו על חבורת המוזרים שהיו לו. היו כרטיסים רק לשורה 1 או 3. והתחלנו להתווכח ולחשוב אם זה כדאי או לא. בסוף אני, בריין, טוק וניים הלכנו לאכזריות בלתי נסבלת וכל השאר הלכו לשודדי הקריביים.
הסרט עצמו היה נחמד. אבל אמריקאי. משמע: קיטשי עם סוף טוב.
אחרי הסרט היינו צריכים לחכות לשאר אז סתם עמדנו לנו בלי ממש מה לעשות.
אח"כ נפגשנו כולם.
שלחתי לסטאר הודעות (כן זה אפשרי).
אח"כ הלכנו כולנו לבית של בריין, אבל מהר מאוד הבנות הלכו ואני נשארתי בת יחידה בין הבניםJ
הלכנו לאכול קצת (ממש פשטנו על המטבח של בריין) ואח"כ ישבנו בסלון ואז יצאנו החוצה. היה ממש קר לשבת בחוץ, אז בריין נתן לי שמיכה והייתי צריכה להתחלק בה עם שאי וניים. דיברנו על כל מיני דברים....על סמייל בעיקר. מדהים. אנחנו לא סובלים אותו אבל מדברים עליו. פשוט אין סוף למעשים הדוחים שלו. אין. אנחנו כל כך שמחים שזהו. שנפטרנו ממנו.
אני ושאי רבנו קצת..... בסוף ביקשתי ממנו סליחה אבל לא יודעת כרגע.....
בכל אופן, ברבע לארבע הייתי כבר בבית.
היום התחלתי לעשות את העבודה בביולוגיה. זה לא ממש עבודה, זה יותר לקרוא בסביבות ה 70 ומשהו עמודים, לענות על כמה שאלות בספר, ועל כל נושא להמציא 4 שאלות אמריקאיות. מה זה הדבר הדפוק הזה? למה לעזאזל אני צריכה ללמוד בעצמי את החומר ולשאול את עצמי שאלות, המורה לא יכולה לעשות את זה? מאיפה אני אמציא לה עכשיו שאלות?! מילא שאלות פתוחות. אז אין לי בעייה. אבל השאלות האמריקאיות האלו...בחיי סיוט! לא הצלחתי לעשות יותר מדי, ומה שכן עשיתי – זה ברמה של כיתה ג'. לפעמים אני מרגישה כזאת אפסית...
אחרי הצהרים הלכנו לסבא וסבתא שלי. גם דודה שלי הייתה שם, ביחד עם בני דודים שלי (אלו ששמרתי עליהם). היה נחמד. אכלתי המון פרוסות עוגה.
המחשב שלי פשוט על סף קריסה. ה"מוזילה" לא עובד. עוד יש אקספלור אבל גם הוא עובד בקושי. אחותי הורידה נטסקייפ וזה פשוט איטי כמו אני לא יודעת מה!
רציתי לשים תמונה של העיניים שלי (בצורה נורמלית) וגם תמונה טובה שלי (עם צנזורה קלה). אבל אחותי המעצבנת לא הסכימה לצלם אותי.
אוףףףף.
חוץ מזה חן המתוקה הקדישה לי (ולעוד בלוגריות מקסימות בהחלט) פוסט. תודה לך מתוקה!!!
שבוע טוב. מחר שיעורים בכימיה
| |
פוסט בהמשכים
יום רביעי 21:16
קמתי ברבע לשבע בבוקר, אחרי שהלכתי לישון באחד ומשהו בלילה. הייתי נורא עייפה ובקושי יכולתי לזוז מהמיטה.
לבסוף קמתי, צחצחתי שיניים, התקלחתי, לבשתי ג'ינס וחולצה ורודה. שתיתי קפה ואכלתי לחמנייה עם ממרח שוקולד.
בעשרים לשמונה אני ואמא שלי נסענו במונית לכיוון מקום חסוי כרגע, ושם נפגשנו עם סבא וסבתא שלי.
נסענו לכיוון דודה שלי, הייתי אמורה לעשות בייביסיטר על הילדים שלה.
הנסיעה הייתה ארוכה ומשעממת. רוב הזמן שמעתי מוסיקה בדיסקמן.
הגענו. שלום שלום מה נשמע.
הבני דודים שלי התעוררו.
אמא שלי, סבא וסבתא שלי, ודודה שלי נסעו.
בני דודים שלי התחילו לראות ערוץ 6, אני הלכתי למחשב, יודעת שאין לי מה לעשות שם. תחושת הריקנות שוב הציפה אותי. אני שונאת שזה קורה לי.
נכנסתי לחדר של בת דודה שלי, נשכבתי על המיטה שלה וראיתי טלוויזיה. איכשהו נרדמתי. אח"כ היא העירה אותי והכנתי לה לאכול, ואז שוב נרדמתי.
ישנתי שעתיים בערך.
אח"כ קמתי וראינו טלוויזיה.
פיניתי את המדיח. כשקראתי לבן דוד שלי שיבוא לעזור הוא לא רצה לעזור, ובתגובה בת דודה שלי סגרה לו את הטלוויזיה ואז התחיל ריב. הוא רץ אחריה והתחיל לתת לה מכות וגם אני חטפתי קצת. בסוף הוא הלך למחשב ואני ובת דודה שלי פינינו את המדיח לבד ואכלנו צהריים. בת דודה שלי ממש מתוקה. היא רק בת 9 אבל מאוד חכמה ונבונה ואפשר לדבר איתה על הרבה דברים.
אחרי ארוחת צהריים שוב ראיתי טלוויזיה, ואז דודה שלי התקשרה ואמרה שהיא תקועה בפקק ושאני ובת דודה שלי נלך להביא את הבן הדוד הקטן – תינוק בן 7 חודשים.
כמובן שהבן דוד שלי רצה לבוא, אז הלכתי עם שניהם. הם גרים במושב, מקום ממש שקט, יותר מדיי שקט לטעמי. אם הולכים לכיוונים מסויימים אפשר לראות נוף יפה. כמובן, חשבתי עליו. חשבתי שאם רק הוא היה פה הכל היה מסתדר לי.
היינו צריכים ללכת עם עגלה, וזאת עגלת שטח, וזה היה דיי מעצבן. בעיקר שבמושב הזה אין מדרכות אלא רק כביש. הגענו לגן, ולקחנו את התינוקי. זאת הייתה פעם ראשונה שהרמתי אותו! למען האמת כל הזמן פחדתי שהוא יפול לי. הגננת שלו שמה אותו בעגלה וקשרה אותו.
ואז התחלנו לחזור הבייתה. כמו שכבר אמרתי, מאוד קשה לשלוט על העגלה. ועוד כשיש בה תינוק. ועוד כשבן דוד שלי התעקש להידחף לתוך העגלה ולהפריע לנו ללכת. וכשיש מכוניות שצריך להיזהר מהן. ועוד יותר מעצבן היה לנסות ולהוציא אותו מהעגלה, עם הכל הטריקים והפטנטים המסובכים האלו.
לא הרבה אחרי שחזרנו, גם דודה שלי, אמא שלי וסבא וסבתא שלי חזרו. קצת דיברנו ואז חזרנו הבייתה. בן דוד שלי גם כן בא איתנו, הוא מאוד אוהב את סבא שלי ורצה לבוא לישון אצל סבא וסבתא שלי. לפעמים אני מקנאה בו. ילד כמעט בן 6 שהחיים שלו כל כך פשוטים וברורים ולא מסובכים. בזמן הנסיעה הסוללות בדיסקמן התרוקנו לי. מבאס. נסענו קודם לסבא וסבתא שלי, וסבתא שלי ובן דוד שלי ירדו וסבא שלי לקח אותי ואת אמא שלי הבייתה. באמצע הנסיעה, המנוע התחיל להעלות עשן. מסתבר שהוא התחמם כי היו חסרים לו מים או משהו כזה. לקח איזה עשר דקות אם לא יותר לסדר את התקלה ואני ישבתי באוטו ומתתי משיעמום. אבא שלי בא לקחת אותנו, וסבא שלי נסע הבייתה.
שחזרתי הבייתה הלכתי להתקלח ולאכול.
ואז באתי לשבת מול המחשב ולאקספלור יש בעייה – הוא לא נותן לי להיכנס לאתרים. פשוט נכנסים לאתר ואז יש הודעת אירור שאי אפשר לפתוח את האתר ואז הדף פשוט נעלם.
זה משגע את השכל.
אני עושה סריקת וירוסים ואז אעשה ריסט. אם אני לא אוכל לגלוש אני בכלל אתחרפן, כי במילא אין עם מי לדבר באיי סי קיו. קודם דיברתי עם בריין אבל הוא נעלם. גם שאי פה, אבל הוא באנ איי ואין לדעת איפה הוא.
יום רביעי 23:30
טוב הצלחתי לסדר. בערך. לפעמים זה נדפק לפעמים זה לא.
שיחקתי עם שאי "הכספת". לקח לי שעה עד שהצלחתי להיכנס לשם. המחשב שלי פשוט החליט להתעמר בי. והפסדתי אבל יש לי סיבה.
סטאר שלחה לי הודעות מפולין!!! יאאיי!!!! אומנם רק שתיים כי היא על תקציב אבל למי זה אכפת? זה היה כזה כיף! התקשרתי אליה שהמשחק נגמר, אבל החצופה הלכה מהחדר ודיברתי עם אמא שלה במקום (אמא שלה היא הורה מלווה במשלחת). אוך. כל שיחה לחו"ל עולה הרבה הרבה כסף. וההורים שלי לא יודעים. הם ירצחו אותי. אבל למי אכפת?
טוב הלכתי לשחק קצת הכספת.
אני מקווה ששאי יחזור ואז אני אוכל לכסח אותו.
יום חמישי 1:18
אני עייפה. משעמם לי. שיחקתי נגד שאי משחק אחד. הוא ניצח אותי. היו שאלות קשות. סטאר התקשרה אליי. היה כל כך כיף לשמוע את הקול שלה! כולה 24 שעות הן לא פה ואני כבר מתמוטטת. אבל לא בכיתי. עדיין. אני לא יודעת למה אני לוקחת את זה כל כך קשה. אני בן אדם מאוד בודד מבפנים, ושמסביבי אין אף אחד אני מרגישה עוד יותר בודדה. בא לי שניצל. האינטרנט עדיין דפוק. המשכתי לשחק הכספת. יש אנשים כאלו מפגרים. כמו אחת שקוראת לעצמה "גאונה 2003" ולא ידעה לענות על שום שאלה! אבל היא פרשה. אני שונאת שדווקא שאני מתחילה לנצח, או שיש לי סיכוי לעלות לשלב המילניום – הם פורשים. זה כזה מבאס. עכשיו אני חושבת מה לעשות. אני עייפה אבל אם אני אכנס למיטה אני אבכה. אני יודעת שאני אתחיל לבכות. אבל אין לי משהו יותר טוב לעשות. באיי סי קיו אין אף אחד. הכספת משעממת אותי. אולי מחר. הייתי בבלוגים. האינטרנט שלי ממשיך לעשות בעיות (בטוח אחותי הכניסה איזה וירוס) ואני לא יכולה להיכנס לפורום. אבל לא נורא. האקס במילא פה ולא כותב שם. אז אני לא מפסידה יותר מדיי. אני אסגור את המחשב ואתן לו לנוח במשך הלילה ואולי הוא יחזור לעצמו.
יום חמישי 21:18
קמתי בשתיים ועשרה ומשהו. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים. קראתי קצת עיתון. אבא שלי ואחותי אכלו ארוחת צהריים. הלכתי לראות "אהבה מעבר לפינה". (אני עוד אכתוב על הסדרה הזאת פוסט!). ראיתי טלוויזיה עד שתיים וחצי בערך ואז הלכתי לאכול. קראתי שוב עיתון ואז התכוונתי לסיים את השיעורים. אבל כל כך לא היה לי חשק לביולוגיה ולכימיה. אז עשיתי עוד שאלה בספרות. פתחתי את הקופסה שבה אני שומרת את כל הברכות שאי פעם כתבו לי. יש לי ברכות מגיל 5 אפילו. התחלתי לקרוא בכולן. לפעמים זה ממש כיף.ואז נרדמתי עד עשרים לשש. יש לי יכולות שינה.... ואז קמתי, שוב ראיתי טלוויזיה, אכלתי, ההורים שלי יצאו לסרט, אני נמרחתי במיטה, ראיתי שוב "אהבה מעבר לפינה", התקלחתי חצי שעה, התחלתי לראות "לא נפסיק לשיר" ועכשיו אני כאן.
המחשב שלי עדיין דפוק. אני לא מבינה מה יש לו! לכל אתר שאני נכנסת המחשב שולח הודעת אירור שכתוב בה שאי אפשר לפתוח את האתר. ואז האתר כאילו נעלם. וגם קורה שהדף אינטרנט נתקע. אפשר לעשות רענן ולפעמים זה חוזר. אבל זה פשוט מוציא אותי מדעתי! אין וירוסים במחשב, אחותי הורידה אקספלור מחדש וכלום! אני לא יודעת למה המחשב הדפוק הזה מחליט להתעלל בי כל הזמן!!! תכף אני אעשה ריסט ואז יהייה לי קצת שקט עד שהבעיה תחליט להחריף.
איזה אדם לא מזוהה מציק לי באיי סי קיו. צירפתי אותו לרשימה ממזמן ולא נראה לי שדיברתי איתו. הוא מאלו שמצרפים לרשימה ומדברים כמה פעמים ואז מפסיקים לדבר, או אלו שמעולם לא דיברתם מכל מיני סיבות (לא מחוברים באותו זמן וכאלו) ושוכחים מהם אבל לא מוחקים משום מה.
לא מזוהה
את מה __(השם שלי) הכול טוב?
אני
כן...(*מי אתה ומה אתה רוצה מחיי?*)
לא מזוהה
מה שלומך?
אני
הכל בסדר
מה איתך?
לא מזוהה
צויין
אז איך את מבלה תחופש? (*בבאסה תהומית כי כל החברים שלי לא פה. אבל זה לא צריך לעניין אותך*)
אני
סתם...כרגיל.....
לא מזוהה
ואללה יוצאת היום? (*אמרתי לך שהחברים שלי לא פה אז עם מי אתה מצפה שאני אצא?*)
אני
לא...אני עייפה...
ואתה?
לא מזוהה
ברור!
:(:)
אני
:)
לא מזוהה
im going to salsa night
לא מזוהה
!!! ")
אני
תהנה
לא מזוהה
תודה רבה
אז מה את משחקת גולף? (*הא?*)
אני
לא, איך הגעת לזה?
לא מזוהה
לא יודע חשבתי לקחת אותך לשחק גולף...(*חבל כי אני לא בעניין*)
אני
חחח (*זה כל כך לא מצחיק*)
לא מזוהה
ולשתות קפה או משו...(*אתה לא מכיר אותי. ואם אני אבוא לך עם מסיכה על הפנים וגרזן?*)
לא מזוהה
חחחח
לא מזוהה
מה המצב ילדה מי את?
אני
אני אני:) (*אתה מעדיף לדעת את תולדות חיי?*)
לא מזוהה
תשובה שאני שונא... :)
מאיפה את?
אני
מ___(חסוי)
ואתה?
לא מזוהה
מקניה למען האמת במקור אני מנס-ציונה...
אני
אההה
קניה?!
לא מזוהה
בהחלט למה ה האאאאא הזה מה רע?!
אני
לא זה לא רע
מה פתאום....
לא מזוהה
מה את יודעת על קניה? (*אתה עושה לי בחינה בגיאוגרפיה?*)
אני
שזו ארץ באפריקה.....
לא מזוהה
וזהו? (*אמרתי לך לא למדתי לבחינה*)
לא מזוהה
אני מתערב איתלך שאת יודעת גם כמה מילים!
אני
לא אני לא...
לא מזוהה
מה זה סימבה?!
אני
זה האריה החמוד ממלך האריות
לא מזוהה
?
לא מזוהה
יפה מאוד זה אריה
לא מזוהה
ומזה רפיקי?!
אני
קוף?
לא מזוהה
והקוף הוא מה בשביל סימבה ומופסא?
אני
חבר?(*מסתבר שאני זוכרת משהו משיעורי הערבית*)
לא מזוהה
בואנה את מדברת סוואילי! (*וואו אני הולכת להשוויץ עכשיו*)
לא מזוהה
שאלה קשה!
לא מזוהה
מזה גאמבו! (*זה נשמע כמו שם של ירק אקזוטי*)
?
אני
אין לי שמץ
לא מזוהה
שלום
לא מזוהה
קריבו זה
welcome
אני
נחמד (*זה כל כך לא מעניין אותי, אבל נחמד ללמוד דברים חדשים*)
לא מזוהה
והינה הילדה מדברת :) (*כן תתפלא אני יודעת לדבר*)
טפאדלי זה בבקשה
והסאנטי סאנה זה תודה רבה
זה כול מה שאת צריכה לדעת :)
עכשיו את יכולה לבוא לקניה :)
אני
חחחחח בכיף:) (*לא אין לי ממש מה לעשות שם*)
יום שישי 1:25
לילה. אני עייפה. דיברתי עם בריין שיחה ארוכה עד לפני עשר דקות בערך. לפעמים אני ממש נפתחת אליו. (לא סוטים לא במובן הזה). דיברתי גם עם שאי קצת. הוא שואל אותי כל הזמן איך אני מרגישה נראה לי שאני הולכת לישון. המחשב שלי משגע אותי.
יום שישי 17:45
קמתי באחד ועשרים. קראתי עיתון וראיתי איך מסדרים לאחותי הקטנה את כל החדר מחדש. אכלנו ארוחת צהריים ואחרי הארוחה נכנסתי לחדר שלי ושמעתי את "היהודים". אח"כ התחלתי לראות "היפים והאמיצים" וקראתי ראש 1 ושאי התקשר אליי. ואז הלכתי להתקלח ועכשיו אני פה. המחשב בסדר. אחותי הורידה "מוזילה". זה מעצבן לאללה. הכל מוזר ויש לזה עיצוב מעצבן במיוחד, ואי אפשר להיות עם איי סי קיו בו זמנית אז אני צריכה להשתמש באיי סי קיו "לייט". וזה עוד יותר מעצבן אותי. וכמובן שישרא לא עובד פה – אי אפשר לכתוב פוסטים. אז אני צריכה להיכנס לאקספלור המקרטע (תודה לאל שאחותי לא מחקה אותו) ולהעביר לשם את הפוסט..... זה מה שאני עושה עכשיו. הפוסט הזה נהיה ארוך מדיי. מישהו הגיע עד לפה?
| |
 הפתעה! פוסט תמונות!
הפעם החלטתי לעשות משהו מיוחד ולהעלות פוסט תמונות.
התמונות כאן אלו תמונות מהחדר שלי ובסוף תהייה לכם הפתעהJ
קודם כל אני חייבת לציין, שהתמונות לא באיכות מי יודע מה. כלומר היא בסדר, אבל הדיגיטלית היא מלפני שנה בערך והייתה משוכללת לזמנה. כיום, יש בשוק מצלמות הרבה יותר משוכללות ואיכות הצילום – בהתאם. חוץ מזה, כל תמונה היה צריך להקטין ממש הרבה מה שגם פגם באיכות. אבל לא נורא.
טוב אז נתחיל:
זה האיפור שלי:
וזה חלק מהמדף הסגול שיש לי בחדר שצבעתי בעצמי. במגירות יש לי כל מיני שטויות, ולמעלה יש מזכרות שהביאו לי מחו"ל:
אלו הם הנעלי בית שלי. האיכות ממש ממש גרועה בגלל כל ההקטנות האלו:
וזאת הקופסה שלי. כאן אני שומרת את כל הברכות שכתבו לי אי פעם:
והפתעה!
הנה תמונה של העיניים שלי. פעם חשבתי שיש לי עיניים יפות, אבל שאני מסתכלת בתמונה אני לא חושבת ככה.....העיניים שלי נראות פה ממש עצובות (האם זה בגלל האיפור השחור? האם בגלל העייפות?) ואולי זה בגלל האיכות:
זהו להפעם.
אולי אני אצלם עוד דברים בהמשך.
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
