היום הייתה עוד שקילה, וירדתי עוד קילו ו-300 גרם השבוע. בסה"כ סגרתי ירידה של 7.3 קילו ב-8 שבועות שאני נמצאת בקבוצה. גם החלפתי קידומת היום ואני שוקלת 89.9. לא הייתי במשקל הזה כבר בערך 3 שנים. אז אני לגמרי מרוצה, ואני מרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמי.

בשבועות האחרונים אני חושבת יותר ויותר על מעבר דירה. האווירה בבית לחוצה, לחוצה מאוד. עם כמה שאני אוהבת את האחיינים שלי, זה לא קל להיות כל הזמן ליד שני עוללים שהקטן מביניהם בוכה כל הזמן, ועל הגדול צריך להשגיח שלא יטפס, יקפוץ, יפתח מגירות, יחטט לי בארון, ובקיצור- יעשה כל מה שאסור לו לעשות. אני לא אמא שלהם, אני רק הדודה, אבל עדיין כשאני בבית, אני חולקת את כל הבלאגן הזה. מעבר לזה שאין דקה של פרטיות בבית כל כך קטן עם כל כך הרבה אנשים. שלושה ימים בשבוע אני מגיעה הביתה מאוחר יחסית, אחרי שהאחיינים כבר ישנים והבית נרגע. זו הקלה עצומה. אני מעדיפה את הימים האלה אפילו על סוף השבוע. מעבר לזה, האחיינים שלי מקסימים ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיהם.

אני לא יודעת איך להתייחס לסגירה של ישראבלוג. מצד אחד, אני עדיין פה, כותבת לא לעיתים קרובות מדי. מצד שני, הבלוג שלי כבר שנה בתהליכי גסיסה, ואני חושבת שאני בחיים לא אחזור לכתוב פה כמו שכתבתי פעם. אני מנסה לשמור על הגחלת מתוך זכרון של כל 9 השנים האחרונות, אבל אני כבר לא מרגישה שטבעי לי לכתוב פה. אז אולי כדאי לשחרר, אפשר לכתוב תמיד, בכל מקום, לאו דווקא בישראבלוג. אי אפשר להגיד שהאתר הזה חידש את עצמו בשנים האחרונות. מלבד כמה שינויים מינוריים, הוא לא באמת מתאים את עצמו לגולשים. אין פלא שהוא נרמס תחת רגליהן הכבדות של הרשתות החברתיות.

מיציתי,

בובי