עשיתי ניקיון של פסח בבלוג והעברתי את כל הפוסטים שהיו עד עכשיו לטיוטות. אולי הניקיון הזה ינקה לי גם את המחשבות ואני אצליח לכתוב משהו. זה מאוד מתסכל, כי המון מחשבות רצות לי בראש, במיוחד כשאני לא כותבת בתדירות גבוהה, ואני לא מצליחה להוציא שום דבר במילים. אלה נשארות רק מחשבות מעורבבות בתוך הראש, אפילו בלי ראשי פרקים.

אהבתי לכתוב פעם, אני כותבת את זה בלשון עבר- כי עכשיו זו הפכה להיות מטלה שאין בה סיפוק. הסיפוק היחידי אצלי הוא התגובות. אם אין תגובות, אני מרגישה מאוכזבת. זו לא כתיבה למען הכתיבה. ממש לא כמו פעם. נהרסתי.

אני גם לא מרגישה את תחושת הקהילה שכאן כמו פעם. אני לא מגיבה כמעט על פוסטים של אחרים, וגם התגובות כאן הידלדלו. לא שתגובות הן העיקר כאן, אבל זה חלק מהעניין.

מתישהו אחליט מה יהיה עם הבלוג הזה.

בובי