לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


a wink and a smile and the land is ours

כינוי: 

בת: 33

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2009

?you just had to ask, hadn't you


אההה,

אני חייבת לצרוח לאנשהו.

אני כזו מטומטמת. מה אני עושה?

ולמה זה נראה לי הגיוני מתישהו? מאיזו זווית לעזאזל זה היה נראה לי לא דבילי ופטאתי?

ממתי אני חולקת את מה שאני מרגישה?

ממתי אני כנה עם הרגשות שלי?

ממתי אני ישירה ומוציאה הכל החוצה?

 

ממתי אני אומרת למישהו שאני מעוניינת בו-שאני מעוניינת בו,

ועוד בצורה כזו פלספנית ומביכה ולא ברורה ו...פאק פאק פאק.

אני לא רוצה לבית ספר עכשיו בחיים. בחיים.

 

אלוהים כמה שאני שונאת את עצמי לפעמים. אי אפשר לתאר בכלל.

 

-

 

ולמה שכחתי מגלוש שלי, למה המצב מאלץ אותי לשכוח ממנו? למה הוא מאלץ אותי לשכוח ממנו?

אני עדיין רוצה אותו לעצמי, כל כך.

אתה תמיד בלב שלי גלצ'וק יפה שלי, תמיד תמיד.

ואני מצטערת על זה כל כך. אני כזו נטל.

אני כזו עצובה. יאק.



 

נכתב על ידי , 23/9/2009 06:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,345

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGoldMari אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על GoldMari ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)