Married with parents

אני בעבודה, ואין לי חשק לעבוד. יש לי מיגרנה נוראית, ואכלתי היום שוקולד שהתברר כנקניק מאד כהה. והחלק העצוב הוא שלא גיליתי לפי הטעם, אלא כי אמרו לי. 

לפעמים אני תוהה איך זה ירגיש אם אוכל לקפוץ 50 שנה קדימה ברגע אחד, ולהפוך לזקן שאני אהיה בעתיד. אולי אם הייתי מגיע לשם במשך 50 שנה, אז ההרגשה של להיות אותו זקן הייתה נסבלת כי הוא התרגל אליה בהדרגה פיזית ומנטלית. אבל אם פשוט מקבלים את כל השינויים במכה אחת, אז הרגע הזה ודאי מרגיש כאילו כל תא בגוף שלך חווה התקף לב. עם זאת, מצב יותר נורא הוא המקרה ההפוך, שקורה לי מדי פעם, כמו עכשיו. כשאני פתאום חווה שוק נוסטלגי, ורגע מסוים, עם סט לכאורה אקראי של נסיבות, מציב אותי בהלך רוח שמרגיש זהה לחלוטין לאחד שחוויתי מתישהו כילד, ואני חש שאני משוגר חזרה לאותו רגע להיות שוב בפעם הראשונה אותו ילד. ואז אני חוזר לעצמי, וכל המורכבות והספקות שצברתי מאז בהפיכתי לאדם בוגר שבים לתמונה, ואני מרגיש נורא, כפי שאותו ילד היה מרגיש אם היו משגרים אותו להיות זקן בן 27.