שלום רב.
ביום ראשון האחרון (7.11.10) החליט הרל"ש של הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי להתעלל בו קצת ולשלוח אותו לבקר בבסיסי הסימפטי.
לו הייתי עודני בשח"ם והמפכ"ל רנ"צ דודי כהן היה מחליט לבוא ולבקר בתחנה/מפקדת מרחב/מפקדת מחוז שלי, הדבר ממש לא היה צריך לעניין אותי: למשטרה יש אנשים שמקבלים כסף על מנת להפוך את המקום לפנינה שכל איש בכיר רוצה לבקר בה.
לרוע המזל אני חזרתי למדי הירוק-נזלת (זה לא ירוק-זית, צאו מהסרט), מה שאומר שהמנקים הם אנשים שמקבלים 350 ש"ח שכר בסיס + 150 ש"ח תוספת סיכון - כלומר אני ושכמותי.
הבסיס שלי הוא אחד הבסיסים הארורים ביותר, שרק מוח גאוני ומרושע כמו של מרפי יכול לחשוב עליו, ואפילו השטן היה מנסה להתחמק מלעשות שם מילואים. מדוע אני אומר זאת: מלבד החום הבלתי נסבל שעודנו נמשך, מדובר באחד הבסיסים החומים ביותר שקיימים, בו כל פיסת ירוק שמעזה בחוצפתה לצמוח מתגלה כעשבים שוטים שיש להשמיד, בין אם ע"י גיזום, עקירה או שריפה.
בבסיסי הנחמד כמובן כולם - המח"ט, הסמח"ט, הרס"ר ועד המ"פ והס' מ"פ שלי - נכנסו לפאניקה מהביקור של האיש שכל מה שמפריד בינו לבינם אלו הצורות הדביליות שיש לו על הכותפת. חבורת הזבלנים הזו כמובן תירצה את מעמסת הנקיונות שהופלה עלינו (שאפילו לקראת ביקורת אכ"א שהייתה אצלנו בבסיס לא הייתה כזו השקעה) בכך שהרבה זמן רצו לעשות את זה ועכשיו מנצלים את ההזדמנות. אין צורך לציין שהאמת הפשוטה היא שלולא גבי היה מחליט להטריח את עצמו ולהגיע לחור הזה, הבסיס היה ממשיך להעלות ירוק עוד זמן רב.
אך גבי החליט להטריח את עצמו, ולכן כולנו ניקינו כעבדים שחורים לפני ימיו של לינקולן. עבדכם הנאמן (והלא שחור) גזם עצים ושיחים (ומפני שקיבל את המשימה הזאת בחושך הצליח על הדרך לחתוך גם כבל של מזגן); גרף וטיטא שבילים עד אשר ידיו דיממו (וזו לא מטאפורה, הן באמת דיממו); להרים אבנים כמו סובייטי בגולאג; לאסוף בדלי סיגריות של אנשים אחרים ועוד שלל משימות מהנות ומענות.
לאחר ההשקעה שגרמה לכלל הבסיס לצאת הביתה באיחור (אני, למזלי, סגרתי שבת כך שלא נפגעתי), נשארו עובדי הרס"ר להמשיך לנקות ולשמור על רמתה הבסיסית של הבסיס. אני נאלצתי לנקות מסדרונות אחרי חצות (כי לבקש ממישהו לנקות בשעות הגיוניות יותר לא עבר בראש של המפקד שלי).
ואז, בין השעות תשע לעשר בבוקר הגיע המסוק ועליו גבי. המסוק גרם לענן אבק ענקי לכסות את כל הבסיס ולהרוס את כל ההשקעה הרבה שנעשתה בבסיס.
ומכאן אני פונה לרמטכ"ל הבא, יואב גלנט, ולשאר בכירי צה"ל: אין דבר בבסיס שלי ששווה לראות (מלבד שיאני תלונות), ולכן אני מפציר בכם: עיזבו אותנו בשקט, הניחו לנו לנפשנו, ותנו לנו לעשות את תפקידנו בלי הפרעות מיותרות.
שבת שלום לכם.