השיחות עם הפלסטינים התפוצצו, וג'ון קרי עושה הכל כדי לחדש אותן. אי לכך, אני רוצה לפנות פה במכתב פתוח למר קרי, שכמובן לא ייקרא על-ידי קרי כי אין לי שום כוונה לתרגם את זה לאנגלית ולשלוח לו, אבל שלפחות אתם תיהנו:
היי, המזכיר קרי.
עשה לעצמך טובה, לך הביתה. אם לא הביתה, אז תתעסק במה שקורה באוקראינה, או בסין, או באחד המקומות הללו שארצות הברית טרחה כל כך יפה לעשות כדי שיהיו לכם אחר כך משברים לטפל בהם. אני אומר את זה לא כי אני נהנה לנפנף בכמה שהעולם צבוע ומתעסק רק בישראל, אלא פשוט כי זה לא מגיע לך. נכון, יש לך ולממשל שלך כמה באגים רציניים שרצוי להסדיר, אבל לאיזה אדם או ממשל אין כמה כאלה? בסך הכל אתה בחור טוב, ופשוט לא מגיע לך להתעסק בכל הזבל הזה שהולך בשטח שבין הירדן לים.
כלומר, מצד אחד יש לך את ממשלת ישראל. אני לא יודע אם שמת לב, אבל ראש ממשלת ישראל הוא בנימין נתניהו. מכיר? זה האיש הזה שמספר לנו על שתי מדינות לשני עמים וכל המילים היפות, אבל ממשיך לבנות בשטחים. זה האיש שהכיף השנתי שלו זה להגיע לעצרת האו"ם ולנאום באנגלית (אגב, זה רק אני או שהוא המנהיג היחידי שנואם באו"ם שלא באחת השפות הרשמיות של מדינתו?) נגד איראן. זה האיש שכמעט ולא מתראיין לתקשורת הישראלית כי הוא עסוק בלנפח לתקשורת שלך את המוח.
ליד האיש האדיב הזה, נמצא נפתלי בנט. מכיר נפתלי בנט? זה האיש הזה שהבטיח (ולא קיים) לצאת מהממשלה אם ישראל תדון עם הפלסטינים על בסיס גבולות 67'. האיש הזה שחושב שהשמש זורחת לישראל מהתחת. האיש שעל פי מה שנחשף העדיף לשחרר אסירים עם דם על הידיים על מנת להמשיך לבנות בשטחים. מהצד השני של נתניהו יש לך את יאיר לפיד, האיש שחושב שאסור לחלק את ירושלים כי ירושלים היא לא מקום אלא רעיון (אני חייב לציין שזה אחד הרעיונות הגרועים שידעה האנושות, ואנחנו מדברים על אנושות שידעה את הרעיונות של ג'ורג' בוש). שלושת האישים האלו משתינים מהמקפצה על ציפי לבני, שממשיכה להעמיד פנים שזה גשם ושהיא עושה משהו מועיל, ושלא יכולה אפילו לאיים על מישהו במקרה שהמשא ומתן נתקע, כי המפלגה שלה לא מספיק גדולה כדי להפיל את הממשלה.
מול כל אלה, יש לך את הפלסטינים. הבעיה איתם היא לא שהם מסרבים להכיר בישראל כמדינה יהודית (כי אפילו לנו אין מושג מה זה אומר), אלא כי פשוט אף אחד לא מבין מה הם בדיוק רוצים. כלומר, אם נסתכל על האמירות של מחמוד עבאס, יש מספיק חומרים לתעמולה גם של השמאל וגם של הימין. אמנם עם ביבי הסיפור זהה, אבל עליך זה בטוח לא מקל. יכול להיות שהם פשוט הבינו שהם ירוויחו הרבה יותר אם הם רק יחכו כמה שנים וייתנו לעסק להתפוצץ לכולם בפרצוף, ויכול להיות שלעבאס יש איזשהו פטיש לאו"ם, אני באמת לא יודע.
כמו שאתה רואה, להתעסק במה שקורה פה זה מתכון לכאב ראש. למה לך להתעסק בזה? אני יודע שאתם מפחדים שפוטין ייכנס הנה ויתחיל לבחוש, אבל אולי מגיע לו? בוא נבדוק את הדברים שהמזרח התיכון הביא לארצות הברית: כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש, מלא חיילים מתים, מטוסים מתרסקים לתוך בניינים ובין לבין קצת נפט. לא עדיף שתפתחו איזה דלק ירוק במקום לירות לעצמכם ברגל בשביל נפט? צאו מהמזרח התיכון, ותנו לפוטין להיכנס לזה ולעשות לעצמו כאב ראש (או שהוא יהפוך את האזור לחניון אחד גדול, שזו אופציה לא כזו רעה). ואולי לפוטין אין בכלל ראש למזרח התיכון, ואנחנו ניתקע פה אחד עם השני בלי איזשהו מתווך שיעזור לנו להתגבר על השתיקה המעיקה. בשני התרחישים, תוך עשרה ימים שני הצדדים פונים אליך במכתב נרגש בו הם יבקשו ממך לשרטט מפה והסכם עליהם שני הצדדים יחתמו בלי לשאול שאלות.
אז לך הביתה, המזכיר קרי, לך הביתה. לא מגיע לך להתעסק במה שהולך במזרח התיכון. אגב, גם לנו לא מגיע לסבול ממה שהמנהיגים משני הצדדים עושים, אז אם אתה מוכן לזרוק לנו כמה ויזות, זה יהיה מאוד נחמד מצדך.
בכבוד רב,
אוריה בר-מאיר, בלוגר מטעם עצמו.