בזמן שכלי התקשורת מראיינים לכבוד יום העצמאות ה-66 פוליטיקאים שרגע אחד עושים לעצמם יח"צ ומבטיחים הבטחות כאן ורגע אחרי זה עושים בדיוק ההיפך במשכן, אני הבאתי מרואיינת הרבה יותר טובה. גבירותי ורבותי, אני מתכבד להציג לכם ריאיון בלעדי עם לא אחרת מאשר הציונות:

כתב: ערב טוב.

ציונות: חג שמח.

כתב: גברת ציונות, הייתי רוצה לפתוח את הריאיון עמך בשאלה: מי את?

ציונות: אני הציונות, מה זאת אומרת?

כתב: כן, אבל מה זה אומר? כל אחד נותן הגדרה שונה לחלוטין למה זה ציונות.

ציונות: אה, אוקיי, זה כמובן תלוי בשאלה את מי אתה שואל.

כתב: לא הבנתי.

ציונות: אם תשאל את החבר'ה של בנט, אז אני האמונה במדינה יהודית על כל שטחה של ארץ ישראל. אם תשאל את מפלגת העבודה, אני הרעיון שצריך להתנתק מחלק מהשטח כדי לשמור על רוב יהודי. אם תשאל את האנשים של "אם תרצו" אז אני פטריוטיות עיוורת, ויש גם אסכולה שמאמינה שאני זה להתעורר מינית בכל פעם שרואים את דגל ישראל מתנפנף ברוח או שומעים את ההמנון.

כתב: קצת מביך להשתייך לאסכולה האחרונה, לא?

ציונות: אני מדברת איתך על אנשים כמו דני דנון, אם הקיום שלהם לא מביך אותם שום דבר לא יביך.

כתב: מה שנכון.

ציונות: אגב, אם תשאל את יאיר לפיד, אז ציונות זה לגייס חרדים.

כתב: מה הקשר?

ציונות: לא יודעת, אבל עובדה שאחרי שהוא העביר את החוק שלו הוא אמר שחזרתי.

כתב: את בכלל עזבת?

ציונות: איזה עזבתי? אתה יורד חמש דקות למכולת לקנות סיגריות וכולם חושבים שנעלמת.

כתב: אוקיי, אז שמעתי פה הרבה פרשנויות של אחרים, אבל איך את מגדירה את עצמך?

ציונות: אני לא מבינה, קמת בבוקר והחלטת שאתה לא מבין מה אני? אתה מפקפק בי או משהו?

כתב: זה פשוט שכל אחד מספר לי משהו אחר עלייך.

ציונות: טוב, בסדר, אני אסביר לך. הרצל, מכיר?

כתב: מכיר.

ציונות: מה הוא אמר אתה יודע?

כתב: פחות או יותר.

ציונות: מה זה פחות או יותר? לא עשית תחקיר לפני שבאת?

כתב: כאילו שכל ציוני קרא את "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד".

ציונות: אז אני לא יכולה להסביר לך. זה מסובך.

כתב: מה מסובך? בסך הכל אידיאולוגיה.

ציונות: אני לא אידיאולוגיה, אני תפישת עולם.

כתב: את באמת אמרת את זה עכשיו?

ציונות: ותזכור שירושלים היא לא מקום, היא רעיון.

כתב: מה?

ציונות: אני יודעת? יאיר לפיד החזיר אותי, זה היה רק הוגן לקרוא קצת ממה שהוא כתב.

כתב: הבנתי... את יכולה לתת לי לפחות שורה תחתונה של מה את בדיוק?

ציונות: בשורה התחתונה אני האמונה בצדקת הרעיון של מדינה יהודית.

כתב: ומה זה מדינה יהודית?

ציונות: יש משהו שאתה מבין לבד?

כתב: גם פה כל אחד אומר משהו אחר.

ציונות: אז החלטת לשאול דווקא אותי?

כתב: אז את מי?

ציונות: את הרצל. את בן-גוריון. את גולדה. את ז'בוטינסקי. את רונן שובל.

כתב: מת, מת, מתה, מת ואין סיכוי שהיית רצינית עכשיו.

ציונות: שואה.

כתב: הא?

ציונות: סליחה, הייתי חייבת להזכיר למה צריך מדינה יהודית.

כתב: בגלל השואה?

ציונות: אני התשובה לשואה.

כתב: אבל הגעת לפניה. את התשובה למשפט דרייפוס.

ציונות: לא קריטי. אם הייתה מדינה יהודית בזמן השואה לא הייתה שואה.

כתב: יכול להיות שאת צודקת ויכול להיות שלא. אולי היטלר היה פולש ישר למדינה היהודית ומשמיד את כל מי שחי בה?

ציונות: העובדות לא תומכות בהשערה הזו.

כתב: העובדות לא תומכות בשום דבר כי אין שום עובדות על מדינה יהודית בזמן השואה.

ציונות: טוב, חכמולוג, הבנתי אותך. מה השאלה הבאה?

כתב: לאור העובדה שאת משהו די אבסטרקטי –

ציונות: מה אתה מבלבל ת'מוח? למה, בסוציאליזם אין זרמים שונים?

כתב: יש, אבל סוציאליסטים מזרם אחד לא קוראים לסוציאליסטים מזרם אחר "קפיטליסטים חזירים" ו"בוגדים".

ציונות: ואני?

כתב: את רצינית?

ציונות: טוב, בסדר, סיים את השאלה.

כתב: בהתחשב בזה שאת משהו דיי אבסטרקטי ולא ברור, האם אפשר להגיד את אותו הדבר על הפוסט-ציונות?

ציונות: לא, מה פתאום, אצלה הכל אותו סיפור שברור לחלוטין: בגידה במדינה.

כתב: אי-אפשר לא להסכים איתך בלי לבגוד במדינה?

ציונות: לא.

כתב: אבל כולם לא מסכימים עם איזשהו זרם אצלך.

ציונות: אז בשורה התחתונה כולם בוגדים.

כתב: אז אני מניח שאין טעם לבקש ממך הגדרה טובה בשבילה.

ציונות: גם אצל הפוסט-ציונים לא תמצא שני אנשים שמסכימים מה זה אומר.

כתב: הבנתי. אני מניח שאין טעם לשאול על מערכת היחסים שלכן.

ציונות: היא לא משהו, זה כנראה נובע מזה שאני כל הזמן קוראת לה "בוגדת" והיא קוראת לי "כובשת".

כתב: לא נשמע מאוד בוגר.

ציונות: למה? קפיטליסטים וסוציאליסטים מדברים כל כך יפה אחד לשני? מבחינת הקפיטליסטים "סוציאליסט" זה קללה וההיפך.

כתב: את לא אמורה להיות אור לגויים?

ציונות: אל תגיד לי שיש מישהו שעוד קונה את זה.

כתב: דיי הרבה.

ציונות: אפילו להיות דפוק כמו כולם כבר לא נותנים לך. עוד שאלות?

כתב: איך היחסים שלך עם אבא הרצל?

ציונות: עזוב, הוא לא יודע איפה לקבור את עצמו בפעם השנייה מרוב בושה שאנשי "אם תרצו" תקעו את הפרצוף שלו בלוגו שלהם.

כתב: ומה את עושה למחייתך?

ציונות: משגיחת כשרות.

כתב: ברבנות?

ציונות: מה פתאום, מי נכנס לשם בכלל? אני מדברת איתך על הכשרה של מעשים. אם אתה רוצה לשכנע מישהו שמה שאתה עושה זה נכון, פשוט תגיד שזה ציוני.

כתב: מה זאת אומרת?

ציונות: אתה רוצה להכשיר מאחז לא חוקי? תגיד שהוא מהות הציונות. אתה רוצה לדאוג לזכויות אדם של הפלסטינים? תגיד שזו הציונות האמיתית. אתה רוצה להלאים את כל התאגידים? תגיד שזו חזרה לציונות הישנה והטובה. אתה רוצה להפריט את כל מה שזז ואת כל מה שלא? תגיד שזו ציונות חדשה וטובה יותר.

כתב: וזה עובד?

ציונות: מסתבר שיש אנשים שזה עובד עליהם. אגב, זה גם עובד הפוך: אם יש משהו שמסכימים עליו שהוא טוב, ישר אני מנכסת אותו.

כתב: אז את בעצם מהות הטוב עלי אדמות?

ציונות: יותר מזה: אני מערכת ערכים שלמה. אתה ידעת שיש דבר כזה ערכים ציוניים?

כתב: מה הם באמת?

ציונות: הלוואי שהיה לי מושג. כולם דורשים ומתחייבים "לחנך לערכי הציונות" או איזשהו שיט בסגנון הזה, אבל חוץ מאהבת הארץ וייבוש ביצות לא ממש עולה לי מה זה יכול להיות.

כתב: את לא יודעת מה הערכים שלך?

ציונות: שוב, תלוי את מי אתה שואל. אני בתכל'ס שם נרדף לפטריוטיות, ממתי יש לפטריוטיות ערכים מעבר לפטריוטיות עצמה?

כתב: את סוג דיי מסוים של פטריוטיות, לא?

ציונות: אתה טוען שניתן להיות לא ציוני ולא לרצות בהשמדת המדינה והיהודים באותו הזמן?

כתב: כן.

ציונות: לא נשמע לי הגיוני.

כתב: ואת תמיד הגיונית ורציונלית?

ציונות: הספר הלבן.

כתב: מה?

ציונות: סתם, שתדע מה עברנו פה כדי שתהיה לך מדינה. היינו צריכים להתמודד עם ההמצאה האנטישמית הזאת של הספרים הלבנים.

כתב: אין להמצאה של הספר הלבן שום קשר לישראל.

ציונות: בטוח?

כתב: צר לי.

ציונות: פוסט-ציוני מניאק.

כתב: את אפילו לא יודעת מה זה.

ציונות: אני יודעת שאני בעד הזכות להגדרה עצמית.

כתב: אז אולי תגדירי את עצמך בתור התחלה?

ציונות: עזוב אותי. עוד מעט תמכור לי סיפורים שיש פוסט-ציונים שלא תומכים בחמאס ולא רוצים לראות את כל היהודים בים.

כתב: זה נכון.

ציונות: טרור.

כתב: מה עכשיו?

ציונות: עזוב, זה רק כדי שאתה והחברים שלך תבינו עם מה אני צריכה להתמודד ושאתם מעודדים טרור.

כתב: איפה נאמרה פה מילה לטובת חמאס או חיזבאללה?

ציונות: זה בין השורות. אם אתה לא ציוני אתה בעד טרור.

כתב: אנשי יהדות התורה הם לא ציוניים. הם בעד טרור?

ציונות: בטוח יש איזו מחתרת עם שטריימלים שמתכננת לפוצץ איזה אוטובוס.

כתב: קצת גזעני, לא?

ציונות: לא, בטח, למה לא? בוא נגיד שהציונות היא גזענית, נחזיר לתוקף את החלטה 3379 של האו"ם-שמום ועל הדרך נחזור להכות יהודים ברחובות, נקרא להם גזענים ונשלח אותם למות בגז.

כתב: התכוונתי שההערה הזו גזענית.

ציונות: בטוח שגזענות זו המילה הנכונה? כלומר, החרדים הם לא בדיוק גזע.

כתב: עכשיו נזכרת לבדוק?

ציונות: כוחו של הרגל.

כתב: את לא רואה פה שום בעייתיות?

ציונות: עוד מעט גם תטען שאני הרוע בהתגלמותו.

כתב: לא אמרתי את זה, רק אמרתי שלא כל מה שלא נחשב לציוני הוא רע.

ציונות: ובטח גם תגיד לי שהציונות לא תמיד צודקת.

כתב: כל מי שעושה משהו ציוני בעיניי עצמו עושה משהו פוסט-ציוני בעיניי אחר, המסקנה היא שכמעט תמיד יהיה מי שיראה במעשים שלך טעות.

ציונות: טוב, נו, בסדר, מה רצית? אני כמו דתות מסוימות – מישהו ייסד אותי, מת, ועכשיו יש עשרת אלפים זרמים שונים של הדת שנלחמים אחד בשני, והיחס של כולם לחילונים הוא לא משהו.

כתב: מילים קשות.

ציונות: תגיד, חתיכת זבל אנושי, אתה בעצמך בכלל ציוני?

כתב: תלוי את מי את שואלת.

חג שמח.