תגידו, בכל פעם אני אצטרך לחזור על זה? בכל פעם? אשכרה בכל פעם? בחיי ששיגעתם אותי.

מעשה שהיה כך היה: לאור הרצח במצעד הגאווה בירושלים ולציון שש שנים לרצח בבר-נוער, התקיימה בגן מאיר עצרת כנגד הלהט"בופוביה. מארגני האירוע החליטו שפוליטיקאים שירצו לנאום ייאלצו כתנאי מקדים לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לפעול למען שוויון זכויות מלא לקהילה. נפתלי בנט וינון מגל, שניהם מהבית היהודי, רצו לנאום אך סירבו לחתום. אי לכך, הודיעו להם המארגנים שעם או בלי קשר לזה שהקהל בעצרת לא היה מרוצה מהרעיון שהם ינאמו, הם לא ינאמו כי הם לא מוכנים לחתום. שניהם טוענים עכשיו שמשתיקים אותם ואחרים טוענים שזו פגיעה בחופש הביטוי.

אז כן, יכול להיות שהמסמך הזה בעייתי ומחטיא את מטרתו, וכן, לצעוק בוז ליובל שטייניץ וגם לשמע זה שבנט אמור להגיע זה לא יפה - השתקה או פגיעה בחופש הביטוי זה לא. למה? כי כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, חופש הביטוי לא מחייב גוף כלשהו לתת במה לכל מי שרוצה לדבר. זו תהיה השתקה אם בנט יתחיל לקבל איומים שאם הוא ידבר על הקהילה הגאה הוא יצטרך לבדוק מתחת לרכב שלו לפני שהוא מתניע, או שהמדינה תטיל עליו סנקציות אם הוא יתבטא. למנוע ממישהו במה זו לא השתקה. עם כל הכבוד, אם תרצו לא מזמינים את זהבה גלאון, שלום עכשיו לא מזמינים את ברוך מרזל ואם יהיה עכשיו כנס של הציונות הדתית הם יוכלו להחליט שלמרות ששי פירון הוא דתי וציוני הוא לא ידבר שם, בין אם בגלל שהם לא מתעניינים במה שיש לו להגיד ובין אם בגלל שהם אהבו יותר את הגרסה השמנמנה שלו. נכון, יש גם להט"בים ימניים (יעיד הדגל של התא הגאה בליכוד שהתנופף שם), אבל זכותם של המארגנים להחליט שהם לא רוצים לתת לאנשים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים לנאום. לבנט ומגל יש כלים אחרים להתבטא באמצעותם, ואותם לא לקחו מהם.

בזמן כתיבת שורות אלו, אני גם רואה שבצלאל סמוטריץ' בוכה שההפגנה הזו הייתה "הסתה כנגד הימין". בחייאת, אתם שם בבית היהודי, תלמדו כבר מה פירוש המילה "הסתה", בסדר? אתם משתמשים בה בלי סוף ואף פעם לא באופן נכון וזה מביך. בתור מי שהיה שם, לא הייתה שם שום הסתה כנגד הימין. הייתה שם דרישה שהימין - שנמצא בשלטון, לאלו ששכחו, זוכרים שלושים מנדטים? - יפסיק לדבר כל כך יפה במצעדי גאווה ועצרות זיכרון ויעשה משהו למען הקהילה. וכן, לא יעזור, מרבית נבחרי הציבור שמתנגדים לשוויון לקהילה הגאה נמצאים בימין היהודי (היי, סמוטריץ') ובימין הערבי (היי, רע"ם-תע"ל). כמובן שזה לא כל הימין, וכמובן שגם בשמאל יש הומופובים, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה דיי ברור למי צריך לבוא בטענות, וזה לא למי שנמצא באופוזיציה בין ארבע ל-14 שנים. יכול להיות שהיו שם קצת הכללות ודיבה, אבל הסתה לא הייתה שם.

מה שהיה שם בעיקר זה עצרת גרועה. לדעתי, לא היה צריך לתת לשום פוליטיקאי במה, מהסיבה הפשוטה שאם גם באופוזיציה וגם בקואליציה מסכימים על זה שיש פה בעיה, אז אני מבין שהם בעיקר מחרטטים אותי. הרי בקואליציה לא באמת יעשו משהו למען הקהילה כי אפילו אם בנט יתמוך עדיין ש"ס ויהדות התורה יתנגדו, והרי באופוזיציה לא באמת יצליחו להזיז משהו. בקיצור, זה נראה כמו עצרת "מי הח"כ שהקהילה הכי אוהבת?", כשזהבה גלאון מנצחת כצפוי. לעניות דעתי כהטרוסקסואל שלא מבין מהחיים שלו, היה עדיף אם היו נותנים רק לחברי הקהילה לדבר, ואם חברי הכנסת רוצים להראות תמיכה, שיהיו בקהל. במקום זה, הקטעים הבאמת מרגשים של חברי הקהילה נבלעו בין קריאות הבוז ליובל שטייניץ* (שהתמודד עם זה בבגרות מרשימה ומפתיעה, ואני מקווה להמשיך לראות את הפן הזה אצלו), מחזור הסטטוסים של יאיר לפיד והקלישאות של זהבה גלאון (שרק לפרוטוקול, אמנם לא קיבלה קריאות בוז אבל בהחלט קיבלה כמה אצבעות משולשות מאנשי התא הגאה של הליכוד). חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

בקיצור, מה שהיה עם שטייניץ, בנט ומגל זה אמנם פגיעה באפשרות לדיאלוג, ויכול להיות שזו טעות בטווח הארוך, אבל זו לא סתימת פיות, לא פגיעה בחופש הביטוי ובטח שלא הסתה. תנוחו.

*למען הסר ספק, לא הייתי מקוראי הבוז לשטייניץ או אפילו לידיעה שבנט אמור להגיע לנאום (גל אוחובסקי הודיע שהוא אמור להגיע, אחד המארגנים הודיע שבסוף הוא לא ינאם בשל הסירוב לחתום), והייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה עם זה.