רציתי לעשות איזה משהו על הקטע הזה של האסטרואיד שלא-יפגע-פה-מחר-אבל-לכו-ספרו-על-זה-למעריב-וטמקא, אבל אז נתקלתי בסטטוס הזה:

אוקיי, ציפי, בואי נדבר על זה. הגיע הזמן שמישהו ידבר איתך על זה:

"חשבון הנפש שלנו הוא לא על הדרך והערכים [...] אותם הצגנו לציבור" - אה, מה?! דרך? ערכים? אלו ערכים הצגתם לציבור? ולא, לא להיות ביבי זה לא נחשב לדרך או לערך. גם לא להגיד שבוז'י זו דרך שקולה ואחראית. נכון, הבטחתם כמה הבטחות נוסח "אפס קשישים עניים תוך שנה", אבל דיי מהר הבנתם שאת זה אתם כנראה תעשו רק אם תורידו את קו העוני או שתתחילו לירות בכולם, ירדתם מזה וחזרתם לספר לכולם כמה ביבי רע וכמה הייתם מדהימים כשרת חוץ ושר הרווחה (אגב, לא הצגתם שום הישג שלכם ככאלה. רק אומר). אם אתם כבר עושים חשבון נפש במחנ"צ, אולי עדיף שהוא יעסוק בכך שהסתרתם את האידיאולוגים שלכם מתחת לבלטות, והוצאתם את סתיו שפיר רק כשהיה לה נאום על מה זה ציונות. הלאה.

"על אלה (הדרך והערכים) נמשיך להיאבק [...] הם בדרכם בממשלה. ואנחנו בדרכנו באופוזיציה" - אני אתעלם מהשימוש הנלוז בו"ו החיבור אחרי נקודה ואגש לעניין: אני פשוט לא מסוגל להאמין לכם. בשיט. נאמר את זה ככה, אני לא מאמין לאף מילה שיוצאת לישראל כץ מהפה, אבל אם הוא יבוא ויגיד שמתקיים מו"מ קואליציוני בין הליכוד לבין המחנ"צ ושאתם מוכנים להסתפק בתיק התיירות ובתיק התקשורת ואתם תכחישו, אני אאמין לו. זה יכאב לי, זה יגרום לי לתחושת קבס נוראית, אבל אני אאמין לו. אתם שניכם חולי כסאת קשים. את מוזמנת לנופף בזה שהלכת ב-2009 לאופוזיציה עד מחר בבוקר, כולם כבר הבינו שאחרי ארבע שנות גלות באופוזיציה אין לך שום כוונה אמיתית לחזור לשם, בעיקר בהתחשב בעובדה שאמרת שביבי וליברמן זה אסון ואת זה חד-קרן לכל פועל ואז הלכת לשבת איתם בקואליציה. אני מקווה להתבדות ושאכן תלכו לאופוזיציה, אבל ההיסטוריה שלכם גורמת לי לפקפק בכך.

"הדרך הנכונה לאיחוי הקרעים צריכה להיות כבוד הדדי" - מעולה. מסכים איתך. בואי נתחיל בזה שתכבדי את האינטליגנציה שלי ושל אלו שמעדיפים אותך על פני נתניהו. אחרי שתעשי את זה, את והחבר שלך מוזמנים להתחיל לכבד את האינטליגנציה של שלושת האנשים שהתלבטו ביניכם לבין נתניהו בלי שהיו כחלון ולפיד באמצע. אחרי שתעברו את זה תוכלו להתחיל לכבד את האינטליגנציה של האנשים שחושבים שנתניהו עדיף על שניכם (והאמת? קשה לי להאשים אותם). כשתסיימו עם זה אז נוכל לדבר על זה שתקבלו כבוד שהוא מעבר לכבוד המינימלי שמגיע לאדם באשר הוא אדם.

"בבחירות הבאות המשימה שלנו [היא] לשכנע עוד חלקים בציבור הישראלי שהדרך שלנו טובה להם. לנו. לכולנו" - כולי תקווה שזו תהיה המשימה של מישהו/מישהי אחר/ת, כי פשוט כולי תקווה שאת תעברי עוד מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה ושאת בוז'י ישלחו בפריימריז הבאים למקום לא ריאלי. שניכם מיציתם את תפקידכם בפוליטיקה, תנו לאנשים חדשים לאכזב אותנו.

ושיהיה לנו בהצלחה.

לרוב ביום שאחרי הבחירות אני נוטה להתלונן שלא הקשבתם לי ולא זכרתם את מה שאמרתי בקלפי. אבל כשאני חושב על זה, נראה לי שיש לי יותר קוראים שמעדיפים את נתניהו בתור ראש ממשלה מאשר את הרצוג, אז אין לי יותר מדי ציפיות שאני אצליח לשכנע עם כמה בדיחות קרש. כמו כן, מי שעמד מול נתניהו היה פאקינג הצמד בוז'י את ציפי, אז אני ממש לא יכול להאשים את מי שהחליט/ה ללכת על נתניהו.

אבל, אני רוצה להתמקד בכמה נקודות שמבחינתי הן בגדר חדשות טובות. כזה אני, אופטימי. סתם, לא, זה בשביל שאני לא ארגיש שלגמרי דרכו עליי בהפסד הזה.

1. אמרתי לכם: כבר ב-2009 חזיתי שאם ליברמן לא ימלא את ההבטחות הפומפוזיות שלו הוא יגמור בתור מפלגה קטנה. נכון, אין ספק שגם לפאינה קירשנבאום יש חלק בעניין הזה, אבל ליברמן כבר רץ עם חשדות בפלילים ואני רוצה להאמין שהוא התכווץ בגלל שהציבור שבוחר בליברמן התחיל להבין שהאיש הבטיח הקלות בגיור, ברית זוגיות, חוק נאמנות-אזרחות ולא קיים, ושעכשיו הוא ניסה לרוץ על הטיקט של אי-שחרור מחבלים אחרי שהוא ישב שש שנים בממשלה ששחררה אותם על ימין ועל שמאל מבלי להוציא הגה. לקח לתחזית הזו קצת יותר זמן להתממש ממה שחשבתי והיו עוד גורמים שעזרו בנושא, אבל לפחות משהו שאמרתי שיקרה - קרה.
2. סלמאת זהבה: אז מעבר לזה שמרצ - שאני חושב שמרבית האנשים יסכימו שעדיפה כנסת איתה מאשר כנסת בלעדיה - עברה את אחוז החסימה, זהבה גלאון הודיעה על התפטרותה. אין ספק שאם משווים את גלאון לרוב הסחי שנמצא בכנסת אז היא מחברות הכנסת שיש להן יותר יושרה, אבל גם היא מאוד בעייתית, ולדעתי כמו שהיא הצליחה לרומם את מרצ בבחירות הקודמות, היא זו שגם הובילה אותה למצב שלה בבחירות האלו. הייתה לה את היושרה להסיק מסקנות ולהתפטר לפני שמישהו אפילו יחשוב לשלוף סכינים, אבל יש במפלגה הזו כמה אנשים ראויים ממנה (אני חושב על אילן גילאון או אולי על אחד מאלו שלא הצליחו להשתחל פנימה). אם המחליפ/ה שלה יעשה/תעשה שינוי משמעותי במפלגה הזו, אולי יש סיכוי שהיא תחזור להיות כוח משמעותי בכנסת בבחירות הבאות. אבל אין הרבה זמן עד אז, בכל זאת כולנו יודעים מה ממוצע הזמנים לבחירות פה.
3. הנאחס של מרזל: בבחירות הקודמות הוא רץ עם אריה אלדד ומיכאל בן-ארי והמפלגה שלו סיימה בחוץ. עכשיו הוא רץ עם אלי ישי ושוב המפלגה שלו נשארה בחוץ. יש מצב שהוא הנאחס של המפלגה הזו. ועכשיו ברצינות: אני לא מכיר את הדעות של מרזל לעומק ואני רק יודע שהוא פירומן. יש מצב שהדעות שלו נמצאות בגבולות חופש הביטוי (ככה לפחות קבעו בבג"צ), אבל אני לא יכול להגיד שאני בוכה על זה שהוא נשאר בחוץ. השמחה לאיד שלי בתכל'ס היא יותר כלפי יוני שטבון, הטמבל נושא צל"ש הרמטכ"ל, שלקח חלק בהעלאת אחוז החסימה שהיה אמור להשאיר את הערבים בחוץ ובסוף גמר בחוץ בעצמו. הימין רצה להעיף את הערבים ופגע בעצמו. לפחות הם גם לקחו מנדטים מש"ס על הדרך.
4. ערבים רבים: אני לא אוהב שני שליש מהמפלגה הזו, שכן שני השליש האלו הם ימין ערבי וכאיש שמאל אין לי מה לחפש אצלם. אבל, הגיע הזמן שייצוג של עשרים אחוזים מהאוכלוסייה יהיה כוח שאי אפשר להתייחס אליו בביטול, על אפם וחמתם של כל הגזענים (דגש על גזענים, לא ימנים) שחושבים שלערבים אזרחי המדינה אין זכות לקבל ייצוג בכנסת (וכן, יש כאלה. אם יש פה כאלו שמסכימים איתם, אני רק אשאל באיזה צבע תרצו את האפרטהייד שלכם?). ואם למישהו יש בעיה עם מה שקרה, הכתובת לתלונות היא לפיד וליברמן היוזמים, נתניהו שאימץ את החוק הזה בחפץ לב ובנט ולבני ששיתפו פעולה. Karma is a bitch.

זהו. כאן אני מסיים מרתון מטורף של 19 ימים רצופים (כולל היום) בהם טרחתי לכתוב כל יום פוסט. אני אקח לי חופשה של כמה ימים. ניפגש בקרוב. יש מצב שזה יהיה כבר לבחירות הבאות.

שלום לכולכם. מתרגשים מהבחירות? עשיתם את מה שצריך כדי שנתניהו יהיה או לא יהיה ראש הממשלה? יופי, כי לא משנה אם למנצח הגדול היום יקראו בנימין נתניהו או יצחק הרצוג, כנראה שהשיחה שלו מחר עם היועץ הפוליטי שלו תיראה אותו הדבר:

המנצח בבחירות: כן! ניצחתי! אני ארכיב את הממשלה ה-34!

יועץ: טוב מאוד. אז שנעבור על הקואליציות שתוכל להרכיב אם אכן תקבל את ההמלצות מהנשיא?

מנצח: כמובן.

יועץ: טוב. אז קודם כל אתה צריך לעשות קואליציה שתכיל את יאיר לפיד ואת החרדים.

מנצח: חזור שנית.

יועץ: שמע, אתה לא חייב, אבל אז תצטרך את המפלגה הזו שאם תשב איתה אז יסתכלו עליך כעל קיצוני סהרורי ולמה פאקינג נראה לך שאתה מכניס את הדבר הזה לממשלה?

מנצח: אבל איך אני אושיב את החרדים ואת לפיד באותה הקואליציה?

יועץ: דלת מסתובבת.

מנצח: מה?

יועץ: פשוט תדאג שדרעי וליצמן אף פעם לא יהיו באותו החדר עם לפיד, וככה הם לא יידעו שהם באותה הקואליציה.

מנצח: וזה לא ייראה להם חשוד שכולם יצביעו בעד הממשלה?

יועץ: אם הם ישאלו תגיד שזו תמיכה מבחוץ כדי להבטיח שהמתחרה שלך לא יעלה.

מנצח: ואם יעלה על הפרק עניין עקרוני?

יועץ: ליאיר לפיד יש עקרונות?

מנצח: לא.

יועץ: למפלגות החרדיות יש עקרונות שאתה לא יכול לקנות בכמה תקציבים לישיבה הנכונה?

מנצח: לא.

יועץ: אז מאיזה עניין עקרוני אתה מפחד?

מנצח: השוויון בנטל.

יועץ: תראה לדרעי וליצמן מה החוק הזה אומר בפועל והם יירגעו.

מנצח: ומה עם ישיבות ממשלה? הם הרי יראו את השרים האחד של השני.

יועץ: תגיד להם שהם באו להשקיף.

מנצח: להשקיף?

יועץ: שמע, בכל זאת תומכים מבחוץ, מגיע להם איזה משקיף או שניים או חמישה או כמה שהם לא יסחטו ממך במשא ומתן הקואליציוני.

מנצח: ומה עם הפרדת דת ממדינה?

יועץ: בחייאת, מה התחלת לבלבל עכשיו ת'מוח על זה? למה כשלא היו חרדים בממשלה משהו זז עם זה? לא.

מנצח: בטוח שאין שום דרך אחרת?

יועץ: רוצה את הקיצוניים?

מנצח: לא.

יועץ: אז אני לא רואה איך אתה מקים ממשלה.

מנצח: מה עם להכניס את המפלגה המתחרה?

יועץ: אתה רוצה ממשלת אחדות?

מנצח: למה לא?

יועץ: קוראים לך יצחק שמיר?

מנצח: לא.

יועץ: אז מאיפה הבאת לי את זה עכשיו? אתה רוצה ממשלת שיתוק לאומי?

מנצח: לא, אבל בינתיים הן אלו שמחזיקות יותר טוב.

יועץ: מה בדבר הציפיות של הבוחרים שלא תלך לממשלת אחדות?

מנצח: בוחרים... אתה יכול להזכיר לי מה זה?

יועץ: חבורת הטמבלים שמצביעים לך בבחירות כדי שתוכל להיות ראש הממשלה.

מנצח: אה, כן. למי אכפת מהם?

יועץ: צודק.

מנצח: אז ממשלת אחדות?

יועץ: ממשלת אחדות. ועכשיו תסלח לי, יש לי עבודה לעשות.

מנצח: מה כבר דחוף לך?

יועץ: אתה תרצה שהנאום שלך לבחירות 2016 יהיה מוכן מראש, לא?

ותזכרו את זה בקלפי!