המקום של ג'וליאנה

יצאנו מבילבאו מתוך כוונה להגיע לסן חואן דה גסטלוגצ'ה

גסטלו זה בבסקית טירה/מבצר וגצ'ה משמעותו קשה.  מדובר במנזר הרמיטי (ממה שאני מבינה זה מנזר שהנזירים מתבודדים בו) שמצוי על רצועת אי המחוברת לחוף  שקשה להגיע אליו. עניין של כמה שעות של ירידה ועליה ומי שמגיע לבסוף מצלצל בפעמון הנמצא בראש המנזר.

אנחנו היינו רק בתצפית. זה לא שלא דיגדג לי לרדת עד למטה אבל אחרי כל ירידה יש עליה ולא היו לנו חמש שעות פנויות. כך או כך הטבע מסביב והים מפעימים ומרחיבים את הלב.

זה המנזר (צילמתי עם זום. במקור הוא היה הרבה יותר רחוק)

זה הנוף בדרך

ועוד נקודת תצפית שהיא למעשה גם מסעדת יוקרה אבל כיוון שהגענו בשמונה בבוקר לא הייתה שם נפש חיה.

חבל רק שבלב הדממה המרגיעה מישהו מהעבודה של טוליו החליט להתקשר. זה היה מאד סוריאליסטי לשמוע את הסלולרי משום מקום אבל למזלנו זו הייתה שיחה קצרה והיחידה שלנו בכל הטיול.

בסן חואן דה גסטלוגצ'ה יש עיירה קטנטנה שרובה מלונות ואכסניות למטיילים. פגשנו לא מעט מטיילים רציניים מכל מיני גילאים שמטיילים עם מקלות הליכה וציוד ללינה בשטח. הטיולים בטבע זה חלק מאד מעוגן בתרבות. 

משם המשכנו לBermeo (הפוסט על bermeo כבר נכתב)