טוליו הכין אותי נפשית לחגיגות סן פרמין. זה היום האחרון של החגיגות אז תדעי שיש סיכוי שנסתובב שעות סביב פמפלונה ולא נצליח להיכנס אליהכי המקום יהיה מפוצץ באנשים (וגנבי מכוניות וכייסים) אבל פמפלונה נמצאת על הדרך אז ננסה בכל זאת. חוץ מזה נהוג ללבוש בגדים לבנים ומטפחת אדומה (הצטיידנו במטפחת אחת מתוך הבנה שרק לטוליו יש בגדים לבנים אז שלפחות מישהו מאיתנו יהיה ייצוגי) הגענו בסביבות 9:30 לפמפלונה ולא ראינו נפש חיה. חנינו רחוק מלב החגיגות כדי לגלות שכל מקומות החניה היו פנויים אם כי הפרה הזאת בחנות האופטיקה בהחלט חגגה.
ראינו בגנים ציבוריים שקי שינה ואוהלים. מסתבר שמי שלא מוצא מקום במלון יכול להתכבד ולמצוא לעצמו פיסת דשא. רבים התכבדו.
כשיצאנו מהמכונית הרחנו ארומה חריפה של בירה ושתן. אפשר להגיד שהבירה והשתן זרמו כמו מים.
היו הרבה ביתנים של שירותים ציבוריים אלא שלאכזבתי ששיעשעה מאד את המנקה הם היו שירותי בול פגיעה. בסוף התגברתי כמו גדולה.
במילים אחרות כשהגענו אנשים התחילו להתעורר והתחלנו לראות הרבה אדום לבן בעיניים כולל המשפחה החמודה הזאת.
ואז הגענו סמוך לבניין העיריה. שם אמורה להתחיל אחת מהחגיגות בה בובות הענק רוקדות. בינתיים הסתובבו שם "ראשים" עם מרביצנים. תיירים רצו להצטלם איתם אבל אני לא רציתי לצאת יותר מדי תיירת.
על המרפסת עומדים ראש העיר ופמלייתו (בניו?)כולל אשתו המוזרה (מימין)
ראש העיר נותן את האות ובובות הענקים מתחילות לרקוד
הבובות אמורות כל אחת לייצג יבשת בעולם.זאת אם הבנתי נכון
אמא של טוליו רצתה שנצלם ריקודים בסקיים מסורתיים. הלהקה סיימה ברגע שהגענו . כמו שניתן לראות אנחנו לא בקבוצת הגיל הנכונה.
אבל הצלחנו להגיע לסוף של תחרות יריקת חרצני זיתים למרחק. ענף אולימפי חדש באולימפיאדה הבאה.
ונחשו ממי חטפתי בסוף מכות?
שכחתי לציין שבלטתי למרחוק בחולצתי השחורה. ואז הגענו לחנות שעשתה מכירת חיסול של בגדי סן פרמין ויצאתי ממנה עם גופיה אדומה ומכנסיים לבנים. טוליו הצטייד במכנסיים לבנים וכך הפכנו לחלק מהחבר'ה.
עוד היו תזמורות רחוב, מופעים היתוליים,גלידה, מסיבות רחוב ותחרויות שתייה למינהם. אותנו לא פגשו כייסים ולא גנבי מכוניות. ההקלה!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
