המקום של ג'וליאנה

את ישראבלוג הכרתי לפני שפתחתי בו בלוג. למדתי בקורס מידענות על בלוגים וזה היה גם נושא העבודה שלי ואז גיליתי התמכרות חדשה. קראתי בשקיקה חיים של אחרים ובשלב מסוים דגדגו לי האצבעות והחלטתי שגם אני רוצה.

הנקודה בה פתחתי את הבלוג (מרץ 2006)הייתה בשנה בה קרו לי המון שינויים. הייתי בהיריון והתחתנתי, התחלתי עבודה חדשה, התחלתי שיעורי נהיגה (עם זה לא קרה כלום לבושתי), קנינו דירה ועברנו אליה. באותה שנה גם נפטרה הסבתא רבא האהובה שלי וזה היה בעצם ההתנסות הראשונה שלי עם מוות של אדם קרוב שהכרתי היטב.

אז היו לי הרבה נושאים לכתיבה, ולמרבה ההפתעה גיליתי שאני לא רק כותבת אלא יש לי גם קוראים. אני זוכרת את ציפור גן העדן שילדה קצת לפני ואת אמאל'ה ואת ש כהן מזגנים ותום שהיו מצחיקים אותי ואת רדרל ואת השמנמנניזם מברצלונה ואת פורד פרפקט ואת קוקסטה ואת מרגי (סקרנית במיוחד לדעת מה קורה איתה) ואת מיס קיטי .וכמובן את לי שזוכה לכבוד: הבלוגרית שאותה הכרתי לפני הבלוג. אני בטוח משמיטה המון בלוגים שאני קוראת באופן קבוע מכיוון שמדובר בהיקף עצום של בלוגים.

חלקם נשארו בישרא והם מעדכנים את הבלוג באופן שוטף, חלקם עזבו ואני סקרנית מה קורה איתם (לא הוגן, חברים זה כמו לקרוא ספר שחצי מהדפים חסרים), חלקם עברנו למדיות אחרות והתחילו לקבל כסף על כתיבתם מה שיותר ממגיע להם וחלקם אולי שינו זהות והם משייטים להם אי שם ברשת (אלוניס, השמיעי קול)

חוץ מזה לצערי חוויתי גם מוות של שתי בלוגריות שאהבתי (שיר החורש(לאחרונה) ואביגייל) וזה צער מוזר כי בלוגרים נעלמים כל הזמן אבל עצם הידיעה שאינן בחיים היא עצובה, וזאת למרות שהייתה לי אינטראקציה איתן רק בדף התגובות.

ניסיתי לפתוח בלוגרים נוספים גם בפלטפורמות אחרות אבל ישראבלוג נשאר הבית בשבילי, המקום שם הכי נוח לי לכתוב ולעדכן ולקרוא.

 זה מעניין אבל הכי טוב לי במדיום הוירטואלי החצי אנונימי (סוג של אשליה) אם כי יש גם קוראים שמכירים אותי גם מחוץ לבלוג ויש שמכירים את שמי. אני מרגישה שהכתיבה שלי יותר חופשית תחת הכינוי שלי בבלוג ולא תחת השם האמיתי שלי.

אני רואה איך חברויות חדשות נוצרות בבלוגריה ואיך החברויות האלה זולגות גם לחיים האמיתיים ולפעמים אני מרגישה קצת פספוס על שלא עשיתי יותר מאמצים להיפגש עם בלוגרים ולטפח חברויות חדשות. זו סיטואציה מוזרה כי בבלוג מכירים חלקים גדולים ממני ועדיין יש בי את הפחד הילדותי שאנשים יתאכזבו ממי שאני מחוץ לבלוג.

אז מזל טוב לישראבלוג, הבית הוירטואלי שלי.

אני מפנה  לבלוג של ישראבלוג ולפוסט הראשון שלי