המקום של ג'וליאנה

קשה לי עם פורים. אני לא יכולה לשמוח עם לחיצת כפתור ודווקא בפורים אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות עצובה יותר מהרגיל. נראה לי שנן ירש ממני את המלנכוליה הזאת וזה מבאס אותי כי הייתי רוצה שיהיה קליל ושמח.

תיקון הייתי רוצה להיות קלילה ושמחה ולקחת את החיים יותר בקלילות.

טוליו בחו"ל ואני מנסה לצאת מפוזת הקדושה המעונה כי בינינו אני לא עד כדי כך מעונה שלא לדבר על קדושה. קניתי פרחים ועוגיות שוות והסתפרתי ובכלל אני כל יום עושה משהו קטן כדי לפנק את עצמי ואת נן (הרבה מהכללים הקבועים בבית הושעו זמנית).

אני מזגזגת בין מרמור ועייפות להתפנקות ועליצות. מחבקת הרבה את נן וצועקת עליו לסירוגין. מצליחה איכשהו לדבר עם טוליו בסקייפ למרות הפרשי השעות ולמרות שבשיחות האלה אני מרגישה יותר שאני מתגעגעת.

 ישנה באלכסון, הולכת לישון הרבה יותר מדי מאוחר ושומעת מוסיקה תוך כדי שטיפת כלים.