הנשים במוניות השירות מנהלות שיחות בלתי נגמרות בהן הן מחלקות משימות ומנהלות את הפקת הסדר. זו תקופה שבה אני מרגישה ממש מחוץ לעניינים כי הסדר שלנו זעיר ממש במונחים משפחתיים. אנחנו החמים והגיסה וזהו. זה גם מקל על האטרף הזה של הארגון והמתנות אבל זה גם קצת עצוב שלא לומר מרגיש חסר טעם. ומצד שני אני ממש לא מתחברת לסדרים גדולים ועמוסים בתוכן.
העניין הזה של פולקלור משפחתי לא כל כך עובד אצלינו.
מחוץ לעניינים של נקיון אביב בעיקר כי אין לי זמן פנוי או ראש להשקיע בזה את האנרגיות והמשאבים והטירוף.
כן אוהבת את הפריחה הצהובה של האביב, המון חרדלים שחלקם מוצאים את עצמם בצנצנת על שולחן העבודה שלי. אוהבת את החמימות הכמעט מפתיעה ואת שעות האור הארוכות וגם סנדלים, איזה כיף זה סנדלים.
ויהיה לי יום הולדת. כל פוסט אני חופרת על יום ההולדת ואני מתייחסת לזה כאל נקודת ציון כדי לשנות דברים בחיי אבל מאד קשה לי לשנות. כתבתי פוסט בפייסבוק על הרצון שלי לקום בחמש בבוקר כל יום ולצאת להליכה אבל זה שינוי שאני מפחדת ממנו. אני כל כך עייפה כשאני קמה מוקדם וקשה לי לוותר על שעות השלווה בערב ללא מחויבות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
